לא הייתי מוכן לזה בכלל, בטעות נכנסתי לפתח תקווה. הלקוח החליט בשבילי שממשיכים אחרי רמת גן לפתח תקווה, יותר נכון לאחד הקצוות שלה, דרך פאתי העיר, צמוד לשכונת אם המושבות (אלה משם, רק תזכיר להם שהם עדיין גרים בתוך פתח תקווה, ישר יתקנו אותך), אחר כך לכיוון צומת סגולה, בקיצור - יצא לי יום טיול עם פתח תקווה על המפה. אחרי שסיימתי את הנסיעה, החלטתי לחזור דרך אותה הדרך, כי ראיתי שם מסעדת דלפק דרכים קלאסית.
השם עצר אותי: "סנדוויץ' פגז". אחרי מסעדות השלום הרבות שנפתחו, מזנון טעים וטעים מאוד על שמותיהם השונים, המילה פגז די תואמת את התקופה. עכשיו נעצור את המונית ונראה אם המילה תואמת את הטעם.
על הדלפק היו סלטים - מהיותר מורכבים וצבעוניים שאפשר למצוא במחוזותינו. גם ככה הייתי רעב על הבוקר, על נקניקיות לא בדיוק בניתי, אבל הן הסתכלו עליי, עם הרוטב האדום אדום מדי הזה שלהם. רגע, התפזרתי, אני חוזר לסלטים של סנדוויץ' פגז: קודם כל סלט עיראקי מוחמץ מעולה, עם עוד סלט ירקות עוד יותר טעים ממש ליד. בדרך כלל מחביאים את הסלטים האלה מעבר לדלפק, עכשיו בוא נראה אתכם כשנותנים אותם חופשי.
ישר הזמנתי לי בגט של נקניקיות עוף ברוטב אדום שהסתיר את הכוונות והתכונות שלו טוב טוב. על ההתחלה הוספתי קצת חריף כי אני מכור קלאסי, וזאת הייתה טעות גדולה. לרגע הוא עוד היה נראה תמים, ואז כמעט קיבלתי כוויה בחלל הפה.
אחרי הנגיסה הראשונה לכיוון הנקניקיה התפוחה מדי, לרגע החיך שלי עוד הגיב לירקות המוחמצים. אחר כך הטעם הכל כך טוב של הנקניקיה שנכנעה אל תוך הרוטב החריף, נתן את אותותיו. לא יכולתי להפסיק לנגוס, אבל בינתיים לקחתי נשימה ושחררתי חצי ברכה לחלל האוויר. תחשבו על פלפל סודני, אבל טעים יותר ובשרי.
נקניקיות עוף, אפילו הטובות ביניהן, נושאות טעם לוואי מסוים, אפשר לקרוא לו טעם נרכש, אבל אחרי הבישול בתוך הרוטב (או מסיר חלודה?), הוא התמרכז לעצמו והצטמצם אל תוך הנקניקיות עצמן. גם טעים וגם כואב באותה המידה.
בקיצור, אם הגעתם לסנדוויץ' פגז, והזמנתם בגט נקניקיות עוף ברוטב שקשוקה (ככה הם קוראים לו), אל תוסיפו חריף אחר. תכניסו אליו סלט - ככה בסגנון חופשי, ושלא תעיזו לעטוף את הבגט עד שתחליטו לארוז הביתה. נא להישען קדימה, כי אתם הולכים לגהק לא רצונית.
זו מנה עם ערך מוסף שישחרר מכם חיוך אל תוך עצמכם. אין גבול לחריף, אפילו בלי פלפלים עם שמות ממותגים, אנחנו פה בארץ יודעים להכאיב לעצמנו עם חריף ועדיין לייצר מנה כל כך טעימה.
