צפו: השקשוקה שתיכנעו לה
(צילום: טל אזולאי)
דוכני אוכל רחוב אפשר למצוא אצלנו בכל מקום. ככה זה, איפה שיש ביקוש, ההיצע מגיע איתו. בכל פעם מפתיע אותי מחדש לגלות מקומות במיקומים מיוחדים, לעיתים אפילו הזויים. לפעמים אפשר לאכול ממש טוב כמה מטרים ליד כביש ראשי, או באיזו נקודה אחרת נחבאת אל הכלים.
ביקורות נוספות שיכולות לעניין אתכם:
סופסוף בשנים האחרונות התחילו להתגלגל ברחבי הארץ גלגלי קרונות הרכבת הקלה. אני חייב להודות שעד שלא ראיתי את הקרונות מתגלגלים לי מול העיניים בנסיעות מבחן שעושים בחודשים האחרונים, לא האמנתי שזה יום אחד בכלל יקרה.
2 צפייה בגלריה
דידי'ז
דידי'ז
זה מרמומה או מטבוחה?
(צילום: קובי רובין)
אבל זה קרה, ועכשיו לפני שהרכבת הקלה תנוע על המסילות ברחבי כל גוש דן, צריך להכשיר את מאות הנהגים שעומדים לנהוג בקרונות האלה. את מרכז הטיפול והלימוד של הרכבת הקלה בנו בפאתי פתח תקווה. אולי במקרה הזה נכון יותר להגיד שפשוט ניצלו שטח פראי ובתוכו הקימו מערך שלם לצורך העניין, הכולל מבנים ורכבות.
לפני שבועות קיבלתי הודעה אישית מחבר פייסבוק. היה שם מידע על מקום חדש שנפתח במרכז המשרדים של הרכבת הקלה. כבר יצא לי בעבר להסיע עובדים למרכז הטיפול, אבל אז לא היה שם כלום חוץ מהרבה אבק משאיות. בגלל זה בהתחלה לא הבנתי בדיוק על מה מדובר, אבל אז ד׳, שלומד להיות נהג רכבת קלה, הסביר שפתחו מקום קטן בכניסה למשרדים, קצת ליד הסיבוב של המשאיות.
ד' המשיך וסיפר שיש שם שני חברים שהגיעו מנתניה, ופתחו משהו בין דלפק לדוכן וקראו לו "דידי'ז", וכל הסטודנטים לנהיגת רכבת, שעוברים שם מדי יום, נהנים כבר חודשיים ממנות טעימות. זה הספיק ליקום לזמן אליי נסיעה לפתח תקווה, ותוך זמן קצר הגעתי למקום.

מרמומה או מטבוחה?

החניתי את המונית ליד הכניסה ל"דידי'ז", וצעדתי עם חשש קל בלב לעבר הכניסה. מה כבר יכולים להגיש כאן באמצע שום מקום, תהיתי. אולי רק על ההתעקשות הזאת לפתוח דוכן במקום כזה, מגיע להם ציון לשבח. משאית עברה, ומיד אחריה עוד אחת. המשאית השנייה נכנעה ונעצרה. ניגשתי לדלפק, עמדתי בתור והזמנתי שקשוקה עם נקניקיית מרגז׳, ככה על ההתחלה. על הדלפק היו מונחים מעט סלטים, לא מסובכים מדי.
2 צפייה בגלריה
דידי'ז
דידי'ז
דידי'ז: זה דוכן או דלפק?
(צילום: קובי רובין)
אל התור הצטרפו עוד ועוד נהגים, ולא הרגשתי לבד בכלל - אני בתוך עמי - עובדי התחבורה הציבורית. אחרי דקה קלטתי את המרגז׳ בדרך למחבת, הצצתי למטבח וראיתי את רגעי הטיגון. אחרי כמה דקות בשמן הרותח, בצבצו בעדינות מהנקניקייה טיפות מים, ולזה דידי חיכה.
על הנקניקייה הוא הוסיף את השקשוקה, שהייתה דומה יותר למרמומה (מרמומה זה מטבוחה עם יותר פלפלים בתוך העגבניות). גם כאן הטעם משך לכיוון הפלפלים. אחר כך היו שם גם פלפלים חריפים, ושמתי לב שהשקשוקה של דידי'ז לא חריפה במהות שלה, אבל המרגז׳ לא פראייר בכלל, הוא נותן את עוקץ החריפות שלו אל תוך השקשוקה.
דידי'ז
כל זה יחד עם בגט טרי מאוד, מייצר מנה ענקית. לא תצליחו ללכת על הכול ולסיים, אני מבטיח לכם. ממליץ שתבקשו מראש שיחתכו לכם את זה לחצי לפני ההכנה, כי אני חושב שבחיים צריך לדעת לפעמים מתי אין לך סיכוי ולהיכנע על ההתחלה. שילמתי 35 שקלים למנה מעולה, וחצי ממנה יעלה לכם 18 שקלים. משתלם וטעים.