איך הפכה רוחמה שטרית, מורה ישראלית המתגוררת בבוסטון, למשפיענית אוכל ישראלי עם מעל חצי מיליון עוקבים?
18 שנה שהיא מתגוררת בארצות הברית, מגדלת ארבעה ילדים (שניים כבר עזבו את הבית), מלמדת בבית ספר יהודי ולא מפסיקה לחשוב - מה עוד אפשר לעשות? מאז ומתמיד בישלה, תמיד אהבה להגיש לילדים אוכל ביתי על השולחן, ובעיקר אוכל עיראקי - כמו זה שגדלה עליו בבית.
תקופת הקורונה היא זו שהכניסה אותה עוד יותר לעומק המטבח. היא העבירה הרבה מהזמן בבישולים, עד שהילדים הציעו שתפתח חשבון אינסטגרם, ותעלה לשם מנות ומתכונים שלה. לאף אחד לא היה מושג איך הצעד הקטן הזה ישנה לה את החיים. וכך, בגיל 50, היא למדה לצלם ולערוך ולתפעל חשבון אינסטגרם עסוק.
"אני כל הזמן אומרת שאני One Woman Show, אני עושה הכול בעצמי, חושבת על המתכונים, מצלמת ועורכת. קניתי ציוד ולמדתי לתפעל הכול לבד. אנשים הכי אוהבים את ה-Voice over שלי, את הקריינות של המתכונים, שזה משהו שהפך עם הזמן לסימן ההיכר של החשבון שלי ואפילו זכה לחיקויים פה ושם".
מדברים אצלך בבית עברית שוטפת, את מפרסמת את המתכונים שלך גם בעברית, את לא יהודייה אמריקנית, את ישראלית לגמרי ואת מדברת על זה כל הזמן, זה לא פוגע בך לפעמים?
"אני מדברת עם הילדים בעברית כדי לשמר להם את הבית שהם מפסידים. חשוב לי להביא להם את הבית שהיה יכול להיות להם בישראל. אני מרגישה שליחות להביא את האוכל הישראלי גם לאנשים אחרים, להראות את ישראל דרך האוכל. לפעמים יש הייטרים שמוצאים על מה להתלונן כמו שסומאק זה לא ישראלי, או שגנבנו את הזעתר מהמטבח הערבי, אבל אני לא מתייחסת. אם אמריקני מבשל פסטה - אף איטלקי לא יגיד לו, 'גנבת לי'. אני אוהבת אוכל ואוהבת את כל הסוגים מכל המקומות בעולם ואני אוהבת לשלב סגנונות ולגוון.
"אחרי ה-7 באוקטובר הייתי המומה ומשותקת. אחרי 24 שעות העליתי פוסט עם דגל ישראל ותוך כמה שעות ירדו לי מאות עוקבים - ושמחתי, שמחתי שהאנשים האלה כבר לא עוקבים אחריי".
מה הפוסט הכי מצליח שלך?
"היו לי הרבה מתכונים ויראליים לאורך הזמן, כרובית צלויה עם טחינה ירוקה או איך להכין טבית מהיר. אבל דווקא המתכון לצ'יקן עראייס התפוצץ בטיקטוק עם מעל ל-2 מיליון צפיות. אז הבנתי שאני עושה משהו שאנשים אוהבים וגם נהניתי מזה, התחלתי לקבל פניות לשיתופי פעולה ומספר העוקבים המריא".
ולמי שמעוניין - שטרית גם נותנת את המתכון המלא והמפורט:
