גונדי הוא אולי אחד המאכלים שהכי מזוהים עם המטבח הפרסי. אלו קציצות עגולות קטנות ואווריריות, העשויות מחומוס ובשר עוף, ומתבשלות בתוך מרק. הן קלות להכנה, משביעות ויכולות להיות פיתרון מושלם למרק סבתא טעים בארוחה המפסקת שלכם.
צ'ורבה הוא אחד המרקים הכי מפורסמים בעולם והוא מגיע מהמטבח הרומני. זה מרק חמוץ (צ'ורבה ברומנית - חמוץ) ועשיר בטעמים. יש סוגים שונים של צ'ורבה (צ'ורבה דגים או צ'ורבה מקיבה של פרה) אבל הגרסה הזאת שלפניכם קלה להכנה וגם צמחונית. אנחנו ממליצים עם ההגשה לסחוט כמה טיפות לימון או ליים לתוך קערית המרק, על מנת להעצים את הטעמים.
במטבח הפרסי אוהבים מאוד עשבי תיבול ארומטיים - סלרי, פטרוזיליה, שמיר וכוסברה מכבבים שם, ומוסיפים צבע וריח לכל תבשיל. בארוחה פרסית נהוג גם להגיש צלחת ירוקים שבה כל עשבי התיבול האפשריים, ואיתם כל אחד יכול לתבל את המנה שלו, אבל כשכל הטוב הזה של עשבי התיבול נכנס לתוך צלחת מרק, מתקבל נוזל עשיר בניחוחות קסומים ובטעמים.
חרירה הוא המרק הכי טעים והכי משביע בעולם, אבל רק מעטים מכירים את הדבר המופלא הזה: הוא מגיע מהמטבח המרוקאי-אלג'יראי ויש לו גם גרסאות בקרב המוסלמים (שנוהגים לאכול אותו בצאת הרמאדן). הבסיס של המרק הוא הרבה לימון וכוסברה, ולזה מוסיפים סולת, עדשים או חומוס. אפשר להוסיף מה שאוהבים ולהעשיר את המרקם והטעם.
החורשט סבזי (או גורמה סבזי) הוא תבשיל פרסי חמצמץ בבישול ארוך, המורכב מהרבה הרבה עשבי תיבול ירוקים ובשר בקר. נהוג להגיש אותו לצד אורז לבן, אבל גם קוסקוס יילך איתו נהדר. פירוש השם למי שלא יכול בלי: חורשט - תבשיל, סבזי - ירק.
מחשי הן גם קציצות מושלמות שמככבות כמעט בכל בית טוניסאי, וגם שם של תבשיל אורז עם הרבה עשבי תיבול שמעניקים לביס עסיסיות נהדרת. במקור היה המחשי (הפירוש: ממולא) תערובת שהיו מכניסים לתוך מעיים של פרה, וכך זה היה מתבשל. במטבח הטוניסאי המודרני ויתרו על המעיים ונשארו עם האורז המופלא הזה.
מה שכיף בקוסקוס זה שהוא יכול להיות בסיס או מצע להרבה מאוד תבשילים ומאכלים, כולל כאלה שבכלל אין להם שום קשר למטבח המרוקאי. במתכון הזה הקוסקוס מצטרף לקציצות עוף רכות, נימוחות וטעימות בטירוף, ויחד קיבלנו כאן זיווג מושלם.
מקלובה היא לא רק תבשיל טעים עטוף בטעמים. במילה אחת: הצגה. מדובר בתבשיל ערבי-מזרחי מסורתי שאחרי הבישול הופכים אותו לתוך מגש ענקי. המקלובה לרוב עשויה שכבות שכבות - השכבה התחתונה בסיר (בדרך כלל הבשר) היא תמיד השכבה העליונה במגש, והאורז שמתבשל שם ספוג בכל הטעמים שיש בסיר. הרשו לעצמכם להתפרע עם המקלובה שלכם והוסיפו ירקות או נתחי בשר כאוות נפשכם, היצירתיות כאן משתלמת.
אפיו זה סלרי והתבשיל הטורקי הזה מבוסס על ראשי סלרי (השורש, לא העלים) ולימון שמקבלים שלל טעמים - חמוץ, מלוח ומתוק - הכול יחד בביס אחד. לאפיו יש גם גרסה קרה של סלט, אבל כאן הלכנו על גרסת התבשיל.
רוסלה זו הגרסה הרומנית לצלי בשר או עוף שמתובל בשמיר. הבשר העסיסי, בשילוב עם עשבי התיבול ותפוחי האדמה שסופגים את הרוטב ואת כל המיצים של הבשר, יוצרים תבשיל מיוחד וטעים בניחוח מטריף (הודות לשמיר), שהוא גם ארוחה שלמה.
לא משנה אם תקראו לזה טנזיה אסלית או אורז חגיגי, הרעיון הוא פשוט וברור: אורז לבן מתובל קלות שעליו פירות מיובשים - ממשמש מיובש דרך שקדים ואגוזים וכלה בשזיפים שחורים מיובשים. הוא מתקתק, הוא טעים והוא תאווה גם לחיך וגם לעיניים. לפעמים מוסיפים יין אדום, קינמון או סילאן - לא חובה אבל מוסיף המון.
