השבוע הגעתי למסעדת לה קתרינה, שעל השלט שלה בחוץ כתוב רק "Catarina" באנגלית, מה שיכול לגרום לבלבול קל. על גבי השלט הוסיף פפה, הבעלים של המסעדה, את הכיתוב "על ידי פפה", כדי להדגיש שכל המנות חייבות לעבור דרכו, וככה עם האג'נדה הזאת הוא כנראה מנהל את המסעדה.
ביקורות אוכל רחוב נוספות שיכולות לעניין אתכם:
מזמן לא אכלתי אוכל מקסיקני, ומבלי להיכנס להגדרות מדויקות של מה זה בדיוק אוכל מקסיקני (רבים מאתנו כנראה לא יבקרו במקסיקו גם ככה), כל מה שאפשר לעשות זה להתנחם באוכל המקומי שלפעמים גם יש לו טעם שמתקרב לטעם המקסיקני המקורי. המטבח המקסיקני כולל הרבה מרכיבים עשירים וזולים, וכמו מדינות אקזוטיות נוספות בעולם, גם מקסיקו הצליחה לשכלל את ההנאה מאוכל הרחוב שלה לדרגה של מעולה פלוס.
ארוחה מקסיקנית בדרך כלל מתחילה בסוג של לחם עגול וגדול שעשוי מתירס או מקמח בגדלים שונים, לפי ההעדפה של הסועד. לתוך הבצק הגדול הזה שנראה דק וגדול כמו בריסטול מכניסים כמה שיותר צבעים, וככה האוכל מנצח כבר ברגע שרואים אותו, ואז הוא גם מתגלה מהר מאוד כמשביע.
התחלתי עם הברבקואה והמשכתי לרחף לסירוגין בין שתי המנות השונות, נהנה בכל פעם מהעושר של הטעמים שמסתתרים בכל אחת מהן. כמה פעמים כבר יוצא לכם לאכול אבוקדו עם בשר מעולה? וכן, זה הולך ביחד ועוד איך
אזור נחלת יצחק בתל אביב תמיד היה אזור משרדים, ועד לפני כמה שנים היו עוד היו שם אפילו מפעלים. למרות המיקום של השכונה, נחלת יצחק הייתה תמיד עוד סוג של עיר בתוך תל אביב - ברחוב נחלת יצחק קרוב לפינת יגאל אלון היו - ועדיין יש - עסקי אוכל שונים שמאכילים את אנשי המשרדים בסביבה. זה מדהים אותי בכל פעם מחדש איך כל העובדים שם תמיד יורדים לאכול בדיוק באותו הרגע.
זכרתי שפעם היתה שם מסעדת סלטים, אבל כשהגעתי אחד הלקוחות הביא לתשומת ליבי שהמקום הפך למסעדה מקסיקנית די מוצלחת. הסתכלתי לרגע על השלט וניסיתי להבין איפה כתוב עליו שמדובר באוכל מקסיקני - אבל לא היה כתוב. נראה שרק הצבעים של המסעדה התחלפו לססגוניים מידי. מסתבר שהמקום שינה את פניו מבלי להצהיר על זה בקול רם, כנראה שבונים כאן על שיטת "טעמת, נשארת" - והם צודקים לגמרי בגישה.
התלבטתי מה להזמין - בוריטו אני לא מסוגל לאכול כי זה גדול מידי וזה גומר לי את שאר היום עבודה. לחתוך בוריטו לחצי זה פשוט לספר לעצמך שאתה מנסה לשמור על הגזרה, אבל מבפנים אתה יודע שאתה הולך לאכול גם את החצי השני. בכל פעם שנפלתי והתפתיתי לאכול בוריטו יצאתי מהאירוע עייף מידי, אבל אני חושב שזה עדיין עדיף מאשר לאכול לאפה עם קצת בשר כמו שנהוג בלא מעט מקומות בארץ, וחוץ מזה שרציתי לגוון עם הגרסה המקסיקנית שלדעתי היא יותר טעימה משווארמה בלאפה.
אז הלכתי בסוף על מנה של גרינגאס. לא היה לי מושג מה זה, אבל פפה הסביר לי שמדובר בבצק עגול בגודל בינוני, שמקבלים פעמיים. שאלתי אם אפשר לקחת שתי תוספות שונות ופפה חייך וענה שבהחלט אפשר. ביקשתי את החצי הראשון של הגרינגאס עם ברבקואה - בשר בבישול ארוך, ואת החצי השני עם עוף פסטור, שזה נתחי עוף מתובלים.
אם אתם חובבי בשר בקר, אז המילה ברבקואה אמורה לעצור לכם את קו המחשבה - מדובר בבשר שהוציאו לו את הנשמה בבישול ארוך. אי אפשר לשכוח את הפעם הראשונה שאוכלים ברבקואה - לרגע העולם עוצר, ואם הרוטב הכל כך טעים הזה נשפך קצת על היד, תמצאו את עצמכם מלקקים את האצבעות מבלי לשים לב. ברבקואה זה בשר שנתנו לו את כל הכבוד שמגיע לו ואז השאירו אותו עוד עשר שעות להתבשל לאט בתוך עצמו.
פפה מכין את הברבקואה עם המון סבלנות. למרות שהיה חסר טיפה שומן למנה, הבשר עדיין היה מעולה. אחר כך קיבלתי את החלק השני של ההזמנה, את העוף פסטור שזו מנה קלאסית של אוכל רחוב מקסיקני. התיבול המקסיקני כל כך שונה ממה שאנחנו מכירים כאן, והעוף הזה מתובל בעדינות כשהטעם של הבשר מודגש בתוך כל התבלינים.
פפה הניח על הפלאנצ'ה שתי טורטיות בינוניות, עליהן הוא הניח את התוספות והניח ללחם לחמם מעט את הבשר. אחר כך הוא הניח מעל הכול פרוסות גבינת גאודה, (שומרי כשרות? אפשר להזמין את המנה גם בלי גבינה, אם רוצים). אחר כך הוא קיפל את הטורטייה על גבי עצמה לצורת חצי ירח, והתוצאה שהתקבלה הייתה ביס מלא בטעמים ובריחות. יחד עם המנה קיבלתי גם סלט ירקות קטן, גוואקמולי חלק ומעולה ושני רטבים שאותם הוספתי מעל. כל זה תמורת 42 שקלים.
הגוואקמולי של מסעדת קתרינה הוא לא מהסוג המתחכם - כמה פשוט, ככה טעים. התחלתי עם הברבקואה והמשכתי לרחף לסירוגין בין שתי המנות השונות, נהנה בכל פעם מהעושר של הטעמים שמסתתרים בכל אחת מהן. כמה פעמים כבר יוצא לכם לאכול אבוקדו עם בשר מעולה? וכן, זה הולך ביחד ועוד איך. כאמור, הברבקואה זקוקה ליותר שומן, אבל העוף פסטור נותן מכה בראש לכל חזה עוף ממוצע שתקבלו בצלחת או בפיתה.
אם בא לכם לגוון את התפריט שלכם ולאכול במקום לא רגיל, תנו הזדמנות לקתרינה. ואני שמח לעדכן שכאשר סיימתי את המנה לא הייתי עייף כמו שבדרך כלל מרגישים אחרי בוריטו, ושמחתי גם שלמרות שטעמתי שני סוגי בשר - לא עקצו אותי במחיר. בקתרינה תקבלו תמורה מלאה לכסף שלכם וגם תהנו מהטעם.
