לפני כמה שבועות אחד הלקוחות שנסע איתי במונית טעה בכתובת. זאת הייתה טעות תמימה, ששלחה אותנו לטיול מקצה לקצה של רחובות. לרגע אחד, גם הלקוח וגם אני הסכמנו שהעיר בנויה באלכסון רציני. 20 דקות עד שחצינו את העיר.
כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך:
כרגיל, תוך כדי הנסיעה, פקחתי עיניים כדי לחפש מה יש לאכול בסביבה. על הדרך, שמתי לב שנכנסתי לשכונה עם אוכלוסייה דתית. מהצומת, במרחק של כמה חנויות שנמצאות מתחת לסככה ארוכה, כמעט שאי-אפשר לראות מה מוכרים ברחוב, אבל למזלי הצלחתי לזהות את השלט של הפלאפל שהיה כתוב בו: "פלאפל הלב הרחב". תייגתי לעצמי את המקום בזיכרון, והמשכתי בחיפוש אחר יעד הנסיעה.
כעבור כמה שבועות, חזרתי לרחובות עם נסיעה נוספת, רק שהפעם הייתה גם המתנה - כלומר, היה לי זמן לחפש (ולמצוא) את הפלאפליה שסימנתי לעצמי אז.
מתחת לסככה הפינתית, אחרי פיצרייה משפחתית, מצאתי פשפש של דלפק פלאפל קטנטן. גם המחיר מצא חן בעיניי - 18 שקלים למנת פלאפל, זה בימינו נחשב למחיר זול. זה הניסיון שלי להתנגד ליוקר המחיה, והלוואי על כולנו לשלם גם פחות מזה על אוכל רחוב.
הצצתי מעבר לדלפק וראיתי את הכדורים שכבר כמעט היו מוכנים. בהתחלה חשבתי שאולי לא כל כך מתחשק לי לאכול פלאפל, אבל מזל שטעמתי אותם כדי לגלות כדורי פלאפל מושלמים.
בדרך כלל אני מזמין מנה וטועם אותה ישר על המקום, כשהכדורים רותחים. אחר כך אני מחכה קצת שהפיתה תתקרר והפלאפל יגיע לטמפרטורת החדר, ואז טועם שוב. ככה גיליתי שפלאפל מעולה נשאר טעים מאוד גם כשהוא בכלל לא רותח - אפשר אפילו להרגיש יותר את הטעמים ואת המורכבות שלהם, וגם לזהות בקלות את התבלינים ואת האיזון בטעמים.
הבחנתי שב"פלאפל הלב הרחב" ברחובות כדורי הפלאפל מפוצצים בכוסברה, בלי בושה בכלל. כי בין שאר חילוקי הדעות בארץ, יש לנו פה יחסים טעונים גם עם הכוסברה - וזה בדיוק מה שאנחנו צריכים כאן בארץ, עוד נושא להתווכח עליו.
יש כאלה שהסתגלו לטעם של כוסברה בילדות ויש כאלה שאפילו לא סובלים את הריח שלה. למזלי, אני גדלתי בתוך שיח של כוסברה, ולכן אני יכול לאכול אותה ככה איך שהיא בכל מצב, גם לפני הבישול.
יש ברחבי הארץ לא מעט פלאפליות שמכינות פלאפל בלי כוסברה בכלל בגלל סרבני כוסברה מושבעים, אבל אם אתם מהמחנה של אוהבי הכוסברה - "פלאפל הלב הרחב" ייתן לכם את כל התמורה.
כדורי הפלאפל מתמזגים היטב בפיתה
ניגשתי לבחור הצעיר שעובד בדוכן המשפחתי, שמילא לי את הפיתה עם כדורי הפלאפל המוכנים, שהיו חמים ולא רותחים. לרגע רציתי לעצור אותו ולבקש שישים לי כדורים רותחים, אבל הוא היה מהיר הרבה יותר ממני והוא כבר הספיק לסיים להכין את המנה וגם להעמיס לי צ'יפס מעל וגם בצד בתוך שקית נייר.
הסלטים אצלו טריים והכול טרי וגם כשר - המקום נמצא בלב שכונה חרדית ומחזיק בתעודת כשרות בדרגה הגבוהה ביותר. עמדתי על המדרכה בצל עם מנת פלאפל גדולה ומלאה בכדורים. כאן משתמשים כנראה בכוסברה גם בתור תיבול, כי הפלאפל ירוק והכדורים היו פשוט מעולים בתוך הפיתה והתמזגו בה היטב.
מדהים אותי בכל פעם מחדש כמה שזה חשוב להגיע לכל טעימה עם ציפיות נמוכות כי ככה תמיד מופתעים לטובה, כמו שגם הפעם קרה לי. רק חבל שהפלאפליה הזאת לא עוברת לפינה בולטת יותר על הרחוב. "פלאפל הלב הרחב" מושך אליו לקוחות שמחפשים לאכול בזול, אוכל טעים ומעולה, ואפשר לראות את זה לפי כמות כדורי הפלאפל שהם מטגנים שם בתוך השמן.
הם יודעים שיש להם פלאפל טעים מאוד והלקוחות ממשיכים להגיע, ולא סתם. אז בפעם הבאה שאתם ברחובות, תזכרו שבפינה של הפיצרייה יש פלאפליה שקצת נחבאת אל הכלים, אבל שווה את כל תשומת הלב של מי שאוהב פלאפל ואוכל רחוב בדרכים.