פתח–תקווה, תחנת שחם: Eatalia
נניח שמתחשק לכם לקפוץ לפתח-תקווה, ונניח שעליתם על הקו האדום של הרכבת הקלה, ונניח שיצאתם מתחנת שחם ברחוב ז'בוטינסקי בעיר, ונניח שהתמזל מזלכם ויש רוח אחר צהריים נעימה והשמש מתחשבת, ונניח שהרמתם רגע ראש וראיתם את מגדלי המשרדים שמחזירים את קרני השמש ומתחזקים חלונות ראווה עמוסי מותגים זרים ולרגע הרגשתם בחו"ל.
ברוכים הבאים ל"בסר סיטי" מתחם אורבני של ארבעה מגדלי משרדים שביניהם רחבה שסובבות אותה חנויות, מסעדות ובתי קפה בלוק עכשווי, רק לחצות את הכביש מפסי הרכבת, ואתם שם.
בחרנו לקבוע עם חברים במתחם Eatalia - מתחם של אוכל איטלקי המשתרע על 2,000 מ"ר ושתי קומות. בקומת הקרקע יש בית קפה ומעדניות של גבינות ויין. בקומה השנייה מסעדה איטלקית חלבית, פאסט פוד של פסטות, פיצות ומסעדת דגים (הכול כשר), לצד חנות כלי בית. העיצוב יפה ומושקע, השירות במסעדת הדגים שבה אכלנו היה אדיב ומהיר. החברים שלנו מקריית-אונו הסמוכה שמחו לנסוע מרחק קצרצר כדי לפגוש אותנו, בלי להגיע לעיר הגדולה. החברים שהגיעו ברכב מאזור השרון שמחו שאין צורך לחפש חניה, ואנחנו, שהגענו ברכבת השווצנו שסוף-סוף הגענו ראשונים - 25 דקות מתחנת ארלוזורוב בתל-אביב ועד שחם בפתח-תקווה. אחלה מזגן ברכבת וגם אפשרות לערוך קניות בחנויות מסביב.
בסר סיטי, פתח-תקווה
בת–ים, תחנת רוטשילד: באבא ג'ים
זוכרים את שולחן החברים ממתחם בסר סיטי בפתח-תקווה? אז במהלך השיחה שבה התוודנו באוזניהם שבעצם המפגש שלנו איתם כאן הוא חלק מכתבה, הם מיד סיפרו לנו על זוג חברים שלהם שגר בפתח-תקווה ובכל פעם שמתחשק להם קצת שקט וים, הם עולים על הרכבת הקלה, נוסעים במזגן עם מוזיקה באוזניים ומגיעים בסופו של דבר לחוף בת-ים. נו, ענינו להם, אז שילכו בפעם הבאה לבאבא ג'ים - מסעדה טורקית שתעיף לכל אוהב אוכל את הראש מכאן ועד ארדואן.
הפעם הראשונה שבה הגעתי לכאן הייתה עם מדריך הקולינריה דוד קישקה שאירגן לנו סיור אוכל בתחנות האוכל שברחוב בלפור בעיר - חומוס וחצ'פורי, בורקס ושוקולד, וכמובן - באבא ג'ים. ועכשיו, עם הרכבת הקלה היישר לרחוב רוטשילד 1 בעיר. ריח הדונר - ובבקשה אל תגידו כאן שווארמה - עוטף את העצב הקיומי שכולנו נתונים בו וסביב השולחנות אוכלים בדומיה בודדים ומשפחות - ובשביל הנחמה טובלים את חתיכות הלחם ברוטב הפיקנטי של היוגורט והעגבניות השרופות שניגר מסיח הבשר. עוד אפשר לטרוף פה בורקס מים ומוסקה, אדמה קבב ולחמאג'ון, ובעיקר לשכוח לכמה רגעים מהצדדים המבאסים של אומת האוכל המצוינת הזו - ולהידבק לטוב.
רוטשילד 1, בת-ים
תל–אביב, תחנת אלנבי: בורקס פנסו
עולים אל הרחוב מבטן האדמה, ואחרי מספר דקות הליכה מתחנת אלנבי-יהודה הלוי נכנסים לשוק לוינסקי – ממעוזי הקולינריה בעיר הגדולה. מתחם לוינסקי, שהפך לפני כשנה וחצי למדרחוב נוח, רווי במגוון חנויות מזון, חמארות, דוכני אוכל ובתי קפה, חנויות תבלינים וחומוסיות, פלאפל וסביח, מעדניות ותיקות כמו חיים רפאל ויומטוב, דרך מסעדות שמציעות ממטבח בלקני ועד תאילנדי, מפרסי ועד טורקי, מפולי קפה ועד צמחי מרפא, חלוות, ממתקים, פיצוחים וחמוצים.
אם צריך לבחור מקום אחד בשוק, זה יהיה בורקס פנסו. על הוויטרינה עמוסת הקלוריות והשומן הלכוד בין שכבות הבצק - יש גבינה, תרד ובולגרית, בולגרית וקשקבל, חצילים ובולגרית, תפוחי אדמה, פטריות (השניים האחרונים טבעוניים) ויש גם מתוקים כמו בקלוואה, קדאיף, עוגת סולת, מלפוף פיסטוקים ועוד. ואיך מורידים את כל הטוב הזה? עם משקה גזוז על בסיס עלים, פרחים, צמחים, עשבי תיבול, פירות ותבלינים, שהדוכן שבו מכינים אותו נמצא מרחק הטלת זית מהבורקס של פנסו.
בני בריגה, איש חייכן בבגדים לבנים, שיצר את הקסם הזה, מפליג הרחק בדמיונו עם הטעמים והשילובים שהוא מציע בגזוז שלו. תנו לו או לעובדים שלו להוביל, ספרו מה אתם אוהבים יותר ומה פחות, והם כבר ירכיבו עבורכם את הספל המנצח, וברור שהוא שקוף כדי שיראו את כל הצבעוני והשמח שהוא מערבב. חוויה לכל החושים. את הקפה שלכם שתו בדוכן הצמוד, או אצל טוני ואסתר, בבית הקפה ההומה תמיד, שסוגר את המדרחוב.
שוק לוינסקי, רחוב לוינסקי, תל-אביב.
תל–אביב, תחנת שדרות יהודית: הסנדוויץ' של רחל
המרחק מתחנת הרכבת הקלה בשדרות יהודית בתל-אביב עד לשרונה מרקט, שם תמצאו עולם קולינרי שלם וגם את הסנדוויץ' של רחל, הוא גרם מדרגות קצר, כך שהמזגן של הרכבת עדיין נושף בעורף. התחנה מגיעה גם לקצה רחוב הארבעה, כך שאם תרצו למצוא מקום לאכול ברחוב הפודי הזה, בחשמונאים הצמוד, או בכיכר גבעון - זו התחנה שלכם.
שרונה מרקט הוא גן עדן לכל חובב קולינריה, עם שפע הדוכנים והמסעדות שבהם אפשר לשבת לאכול ולשתות, בטח עם הנוחות של הרכבת הממוזגת. אפשר לרדת על המבורגר במיט בר, לקחת פיתה עמוסת כל טוב במזנון של אייל שני או אצל הקוסם, לקפוץ לביס יפני במיזאקי של יובל בן נריה, לחטוף איזה עוף בדוכן של אהרוניס או להתעלף מעונג לתוך הסנדוויץ' של רחל. ומה שיעיל ונפלא זה שאפשר לעשות קניות הביתה, ולחזור מהשוק עם הסלים או עם העגלה ממש כמו בפריז או בברצלונה. ואפשר לקנות פה הכול - בשר, דגים, ירקות, תבלינים, גבינות, יינות, ממתקים, פירות, מוצרים אקזוטיים ומצרכים מהמטבח הסיני, התאילנדי, ההודי, והמקסיקני. איכות המוצרים בדוכנים המטופחים היא ברמה גבוהה.
שרונה מרקט, אלוף קלמן מגן 3, תל-אביב
יפו, תחנת בלומפילד: שניט פיצה בר
בכניסה ליפו הרכבת עולה מעל הקרקע ומתחילה לנוע באמצע שדרות ירושלים - הרכבת המפלחת את שדרת העצים היא מראה יפה ומאוד ואירופי, בתנאי שלא נפלנו על יום חם מידי. אנחנו נרד בתחנת בלומפילד, בין הרחובות עולי ציון ליהודה הימית על שדרות ירושלים. בצד המזרחי בצמוד לתחנה ולשדרות יש רחבה גדולה עם מזרקה, ובליבה סניף של מבשלת הבירה שניט מרחוב הארבעה, הסניף נפתח בשעות אחר הצהריים (ועד 23:00), אך יש צ'ופר - פיצה מעולה שנאפית בתנור פיצות שממנו משגרים לשולחנות פיצות עם מגוון תוספות: מרגריטה, ספייסי ורדה, יוונית, ביאנקה פטריות, הוואי פינת בלקן, פרימוורה, לחמניות, סלט ירוק, יינות ומספר נאה של ברזי בירה עם הטעמים המיוחדים של השניט – לאגר וסטאוט, חיטה ופייל אייל. מניסיון ארוך שנים לצד חובבי בירה – הבירה של השניט היא מהטובות שיש בארץ, בטח בתל־אביב. שלא לדבר על השמות היצירתיים של הבירות. יש לכם זמן? כמה דקות הליכה מכאן נמצא שוק הפשפשים שעמוס בבתי קפה, מסעדות, חמארות, חנויות עיצוב ואופנה ועוד.
שניט פיצה בר, דרך בן צבי 1, תל-אביב
