אנחנו מעריצות כל מי שמצליח להיות במיטבו במזג האוויר הזה, וזאת רשימה קצרה מאוד שיש בה שישה חובבי קיץ (שמזמן ניתקנו איתם קשר, כי מה?), פירות נשירים, עגבניות וחצילים. כל היתר - מרמור קשה ומוצדק. וזה עוד לפני המלחמה.
לפני שבועיים פירסמנו פה מתכון סודי לתפוחי אדמה בתנור, עם סויה וקצת קפה, שיוצאים הכי שזופים שעולם האוכל יודע להציע. בדיוק בצבע שאוכל צריך להיות כדי שלא נעמוד בפניו. אבל באופן מפתיע קיבלנו לא מעט תגובות מקוראים שביקשו לממש את הרעיון על חציל.
אנחנו יודעות למה. כי קיץ והם קנו חציל.
גם אנחנו קנינו.
ורצינו לתת לו תכלית חדשה.
הלכנו על מנה חגיגית יחסית של גלילות חצילים ממולאות.
אפשר להכין את המנה הזו צמחונית, עם מקל של פטה בתוך החציל, או בשרית, עם קציצה של בשר טחון מתובל היטב במלח ופלפל. את הגלילות שמים ברוטב עגבניות, פלפל, בצל ירוק וקצת שום, צולים בתנור עד שמהמם, ומגישים לשולחן. כן, יש שלבים בדרך, וקצת עבודת ידיים. תפעילו מזגן, שימו מוזיקה טובה, ותפנקו את המשפחה לשבת.
פרוסות חצילים ממולאות, שתי גרסאות
החומרים:
3 חצילים פרוסים לאורך לפרוסות בעובי 1 ו-1/2 ס"מ
מלח ופלפל בנדיבות
שמן זית גם בנדיבות (מרשות גם שמן רגיל, כמו חמניות או תירס)
למילוי:
350 גרם פטה חתוכה לגפרורים באורך 6 ס"מ וברוחב 1 ס"מ. בבקשה בלי סרגל. בערך
או 350 גרם בשר צלעות או צוואר טחון, עדיף שומני יחסית, מעורבב עם 1/2 כפית מלח ו1/2 כפית פלפל שחור
לרוטב:
3-4 כפות שמן זית
6-8 עגבניות בינוניות, עדיף מגי, קלופות וחתוכות גס או טחונות טוב-טוב בבלנדר
3 שיני שום, קלופות וקצוצות
4 גבעולי בצל ירוק, קצוצים
1 בצל סגול בינוני, קצוץ
1 גמבה ירוקה, קצוצה
1/2 צרור פטרוזיליה קצוצה (עלים בלבד)
מלח ופלפל
אפשרות: פלפל חריף לאוהבי החריף
הכנה:
1. מחממים מראש תנור לחום גבוה (220 מעלות). מסדרים על תבנית מרופדת בנייר אפייה (למעשה על כמה תבניות) את פרוסות החציל, מורחים בשכבה דקה של שמן זית ומתבלים במלח ובפלפל. צולים בתנור 8 דקות מצד אחד ואז הופכים, מורחים, מתבלים וצולים 8 דקות את הצד השני, עד שכל הפרוסות צלויות.
2. בינתיים מכינים את הרוטב: מחממים בקסרול (מחבת גבוהה עם שתי ידיות ומכסה תואם, שמתאימה לתנור) את שמן הזית, מוסיפים את הבצל ומבשלים 5 דקות. מוסיפים את הבצל הירוק והשום ומבשלים ביחד עוד דקה. מוסיפים את הגמבה, העגבניות וחצי מכמות הפטרוזיליה, מלח ופלפל ומבשלים עד שהעגבניות מתפרקות לחלוטין. מוסיפים מים (3/4 כוס) במידת הצורך. התהליך צריך לקחת כ-25 דקות. בתקווה שיסתיים בדיוק כשהחצילים מוכנים. מותר לקוות!
3. שמים במרכז כל פרוסת חציל גפרור של פטה או חופן קטן של בשר. מגלגלים לגלילה קטנה. מארגנים את גלילות החציל במעגל מסודר בתוך הרוטב. מוסיפים עוד קצת מים אם הרוטב סמיך מדי. הוא צריך להגיע ל-3/4 גובהו של החציל. יוצקים עוד קצת שמן זית מלמעלה, ומתבלים שוב במלח ובפלפל.
4. מכסים את הקסרול ומחזירים לתנור החם. מנמיכים חום ל-180 מעלות וצולים כ-25 דקות. מסירים מכסה, מעבירים למצב גריל, מעלים חום ל-220 מעלות וצולים עד שהחצילים מקבלים צבע יפה ופריכות (בערך רבע שעה - כדאי לבדוק כל חמש דקות).
5. לפני ההגשה מפזרים פטרוזיליה טרייה קצוצה.
הסוד להצלחה:
בסך הכול קל לעבוד עם חצילים, אבל צריך להבין את המנגנון. החציל בגרסתו הנאה הוא צמיגי, נפוח מנוזלים, וטעמו עפיץ ודי תפל. צלייה של החציל מרככת אותו, מגמישה, מאדה ממנו את הנוזלים, מקרמלת אותו ומוציאה ממנו טעמים שהם תמיד קצת מתקתקים, אדמתיים וחרוכים. הטריק עם חציל הוא לדעת עד כמה בדיוק לצלות כדי שהוא כן יתקרמל ולא יישרף ויפתח מרירות. טבחים מנוסים עלולים ליפול בדיוק פה.
במתכון הזה עובר החציל שני תהליכי צלייה, הראשון בתנור, בגפו, והשני עם רוטב ובשר (או גבינה). לכן הצלייה הראשונה מטרתה לרכך את החציל ולאפשר את הגלגול שלו בלי שיישבר. הוא צריך לקבל קצת צבע, אבל חלילה לא להישרף (מה שיגרום לו להישבר גם כן).
הצלייה השנייה בתנור, בשלב ללא המכסה, צריכה לצלות את החצילים ולמצות את הטעם שלהם ואת פוטנציאל הפריכות שהם יודעים לתת.
אז רגע, למה בעצם לא להכין את המתכון הזה של גלילות החצילים, רק עם עלי גפן? ההבדל היחיד יהיה שאת עלי הגפן לא נצטרך לצלות מראש. וככה, במקום עלי הגפן המוכרים ממולאי האורז, נקבל גלילות עלי גפן עם בשר או פטה שספגו את כל טעמי רוטב העגבניות העשיר.
כריך כהלכתו
מה בסך הכול ביקשנו. כריך ענק, לוהט, נוטף, עם ערימה רכה ועסיסית של קורנביף עשוי כהלכה, חרדל חריף, נושך, איכותי ואפשר קצת חמוצים וסודה קרה ליד או בירה מהחבית או יין אם תתעקשו. בניו-יורק קוראים לשילוב הזה אוכל יהודי, אז למה אנחנו, שכל כך מתעקשים על יהדותנו, שרים עליה בהמנון, נאבקים על זכותנו לסבול, לא יכולים לקבל כריכי קורנביף ראויים לפחות במקום אחד ראוי ונגיש בכל עיר?
עד כה איתרנו קורנביף טוב של חבורת "המזווה" בפרדס חנה-כרכור, סיפרו לנו שהסנדוויץ' של המעדנייה Ha'bite בביתן אהרון גם מעולה, ולאחרונה התרוממנו באושר (רגעי!) כשאכלנו סנדוויץ' אגדי במעדניית "ליגורי" ברחוב דיזנגוף בתל-אביב. הכריך הוגש בלחמנייה מאורכת (לא ממש באגט, אבל בערך), פריכה עד פיצוח, רכה מבפנים, חמה מאוד, מרוחה בשכבה נדיבה של איולי וחרדל בריטי דומיננטי, ומעל אלו קורנביף פשוט מושלם. נמס, רך, עם טעמים של כבישה וצלייה, לוהט. וגם טרחו לשים כמות יפה ממנו, לא עניין של מה בכך בארץ.
התפעלנו. נחזור שוב בשבילו. ממליצות גם לכם.
מעדניית ליגורי, רחוב דיזנגוף 201 תל-אביב
המזווה, המושב 42 פרדס חנה-כרכור
המעדנייה Ha'bite, ביתן אהרון
משב רוח
עניינים קטנים-גדולים לשיפור מצב הרוח:
אורן הלמן כותב בטוויטר: "זוכרים שסיפרתי שמצאתי לבת המיוחדת שלי, ליה, עבודה לקיץ?
אז הבוקר ליה הגיעה להכיר את מקום העבודה החדש שלה... היא תפנה שולחנות בקפה ארומה במרכז שוסטר ברמת אביב ג', ועלאא' קשקוש, המנהל שלה והבעלים של הסניף, הדריך אותה לגבי דרישות התפקיד ומה מצופה ממנה. העבודה הראשונה של ליה..."
זאת, כידוע, מדיניות של כל הרשת, שנותנת הזדמנות לכולם. הסיפור של ליה הוא הזדמנות בשבילנו להגיד שוב: כל הכבוד, "ארומה"!
× × ×
שיזף טל משולם כותבת בפייסבוק על ענבר לניר, המדליסטית האולימפית עם מדליית כסף בג'ודו: "יש לנו אלופה אמיתית עם מדליית כסף. אבל תרשו לי כמה מילים מעבר להישגים. ב-7 באוקטובר אבל כבד נפל עלינו, ועימו צי של מתנדבים שרק חיפשו לסייע.
ב-12/10 קיבלתי הודעה ממישהי שמבקשת להתנדב ולסייע למשפחות המילואים ואנשי הקבע. לא ידעתי מי זאת. היא הגיעה אליי הביתה, עזרה לי עם הבנות, הכינה ארוחות שלא מביישות שף, עשתה לי קניות ותיקתקה את הבית.
בדיעבד הבנתי, שהיא האחת והיחידה ענבר לניר. אז רק שתדעו שמאחורי מדליה שווה עומדת מישהי עם לב זהב, נתינה גדולה, צניעות אינסופית וחיוך שלא יורד מהפנים. ענבר את גאווה למדינה שלנו".
אלו החומרים שמהם עשויים מדליסטים אולימפיים ישראלים.
פורסם לראשונה: 00:00, 09.08.24
