סקוטלנד ארץ רחוקה. לישראלים, בכל אופן. זו אינה רק הנסיעה שכרוכה תמיד בטיסות המשך, וכשטיסות ההמשך מתבטלות ללא התראה, כמו במקרה של לופטהנזה ושלנו, כי אז סקוטלנד מתרחקת מישראל, במרחק של טיסה בת שלוש רגליים: גלזגו-פרנקפורט, פרנקפורט-לרנקה, לרנקה-תל-אביב. אז זהו, שגם זו מתבטלת. הטיול הקצר שלנו מתארך וכולל לינות בנמלי תעופה, וישראל הופכת מושא געגועים קשה, וגם היא מתרחקת, אבל המרחק הסקוטי אינו חדל כאן.
גם בתוכה, סקוטלנד היא מדינה רחוקה, מתרחקת ומרוחקת. קודם כל, המרחקים בין הרי וכפרי סקוטלנד. הכל רחוק מהכל, והדרך, זה קורה, מתמשכת. בשבוע שבו ביקרנו התפתחה סופה אחת סוערת וממושכת. הוסיפו לכך את נהיגת חירוף הנפש לאזרחים מבוגרים בצד שמאל (והלא-נכון, כמובן). רותי, הפחות-בשלה בינינו, הנוהגת בשקט ובמיומנות בפיתולים החלקלקים, מתארת חלום על נהיגת סיוט בצד הלא-נכון, כשפתאום מגיע לקראתה צונאמי של משאיות גם הן בצד השגוי של הכביש. מה מתפתח? תקר, כמובן, שמייצר אבינו ובעלינו, שחש לחלוטין בצד הלא-נכון של היקום.
מה זה ארוך, מפותל וצר כמו גשר? זה, כמובן, כביש סקוטי רחוק מכל יישוב, חד-מסלולי ומתפתל בחדות. משני צידי הדרך הנוף עוצר נשימה, אבל אין נקודות עצירה וחילוץ עצמות שבארצות טיפשיות קוראים להן "פנורמה". המהירות המותרת כאן גבוהה ביחס למכוניות ימניות קיצוניות, ובין נקודה מלבבת כמו אינוורנס לעיירה היפהפייה טיין, עדיין יש לצלוח שעה שלמה של ריכוז מאומץ.
האזור קרוב להרבה מזקקות ויסקי, וחלק מנהגי הכביש לקחו, כנראה, כמה דגימות לדרך. הכל רחוק מהכל. גם כל מה שנראה קרוב על המפה. וזה כאשר אין כמעט פקקי תנועה, והאוכלוסייה בדרך המרהיבה צפונה דלילה ביותר.
לא תפסתי שום דבר
אבל הצעירות, כמו הבת והנכדה שלנו, קלטו את הניב הסקוטי מיד, ושוחחו בו בשצף תוך זלילת סלמון, מולים ופיש אנד צ'יפס. כולם משובחים. ים צפוני קר ונקי וזרמים נכונים של אצות טעימות יעשו זאת גם עבורכם.
כי כן, הסקוטים כותבים וקוראים אנגלית צחה אבל דוברים בליל נוקב של שפות גרמאניות (כן, כן, כך כותבים את זה) נושנות כמו גותית, פארואזית ועוד שפה הנקראת כאן Scots. אדרבה, נסו להזמין פיצה. למשל, כשהמלצר פונה אליכם בניב הזה ומפרט על מה במטבח יש היום הנחה גורפת? חבל על הזמן. קצרו אותו והזמינו תפריט באנגלית בריטית מצוחצחת. או דרשו שיסביר לכם מה זה Cullen skink בשפה פשוטה יותר. אתם תסתפקו בקריאת שלטי הדרכים בגאלית סקוטית תוך כדי נסיעה ברכב. חצי מן האותיות לא הספקתם להעביר במוח, וכבר חלפתם על פני שלט אחר, מלא באותיות G, J, A ו-H.
חתולים בצמרת
בוודאי שיש. היא נקייה, רעננה, פראית, לא צפופה. ולא רק זאת, אלא שתושביה אוהדים ומשתדלים ומסבירים לך, ואז גם באים איתך למצוא את בית הקפה לחתולים במרכז גלזגו. יש בו, אגב, עשרות חתולי רחוב או כאלה שנזרקו מביתם לתוך החורף הקשוח של סקוטלנד. בבית הקפה הם מצאו בית חם, תזונה מלאה, תרומות ומתנות ויצוע נעים. אלוהי החתולים יגמול על כך לבעלת המקום בשפע של קוביות סלמון. בצד החלון יושבת קבוצת גורי חתולי ספינקס. והם קטנטנים וקירחים למשעי ומתוקים באופן מוזר ומכמיר לב. אנחנו מנסות ללטפם, ומודיעות להנהלה שקר להם. בתוך שניות נשלף סל סריגה, ובו כעין כלאיים שבין אפודה לחתול, משהו מעורב עם וסט כפתורים מחמם. קבוצת מתנדבות מלבישה אותם בזריזות ומסדרת משטח חימום. נדמה לנו? או ששמענו גרגור קבוצתי? בארץ הזו, כמו באנגליה ובאירלנד, מקובל להביא מתנות של קופסאות אוכל חתולים סגורות, משחקי חתולים, מחשבים לחתולים (טוב, עד כאן. עדיין לא פותחו מחשבי חתולים).
Cullen skink, מישהו?
תאמינו לי, מאוכל סקוטי אפשר לייצר טריוויה שתהרוס כל חידון טריוויה קיים. למשל, כשמישהו מתעקש בקבוצתכם, כשהוא נחוש להזמין לקבוצה מנה של Cullen skink. מה זה? זה יכול להיות הכל: רעף חרס שעף מגג, או סלט סקוטי מקסים עם סלק? מסתבר שמדובר במרק של חמור ים (הדג, Haddock) עם תפודים ופטרוזיליה. לא. אין לתאר.
אוכלוסיית הארץ מכסה על כל אי-ההבנות הלינגוויסטיות. הם מתוקים, סבלנים ונכונים תמיד לעזור. אם לא תפסת מילה מן האנגלית החצצית הזו, הם כבר יראו לך. יוזמה, מרץ והתלהבות מושקעים בספורט, לא בפוליטיקה, ורחוקים מכאן כרחוק סומליה מאברדין וגלזגו, (שגם ביניהן מפרידים מאות מיילים). למראית עין, כאן שלֵו וירוק וזוהר, ועזרה לזולת יונקים עם חלב האם.
בבית אחוזת גלנמורנג'י
נערכים כאן סיורי מזקקות הוויסקי, שדות השעורה, הנוף המכשף. בית המלון שבאחוזה מציע לארוחת בוקר גסטרונומיה הדורה ומלאה בדולח ופורצלן. בצד השולחן, מוצאים חמישה נתחי גבינות, אחת נפלאה מהשנייה בטעמה. מה שם הגבינות? מאיפה בסקוטלנד? המנהלת המוכשרת של המלון, איימי, חוזרת מיד עם תשובות:
- האחת מבקר ותפוחים מותססים, השנייה סוג של צ'דר…
- אז למה שלא תכתבו על הלוח את שמות הגבינות והחוות?
- בעיה! הגבינות משתנות מדי יום!
- אדרבה. ספרו על הרבגוניות, ופרטו מדי יום את הסוגים שנותרו.
התשובה מדהימה אותה כל כך עד שנעתקות מפיה המילים.
אנחנו מטיפות להם שזה יסייע ליחסי הציבור המשגשגים ממילא, אך לא ניכרת מצידם שום התלהבות. הם חיים כאן באוויר הצח והרענן, שלווים, שקטים ועסוקים בשלהם. האחוזה והמזקקה של Glenmorangie ועיצובו הנהדר של המקום מהווים מגנט מבושם, והוויסקי עושה את היתר. האחוזה נטועה באזור השדות הצבועים בירוק התלתן, פיסה מדהימה מהחקלאות הסקוטית.
עוגת ויקטוריה קלאסית
ויקטוריה ספונג', עוגת הספוג שהייתה חביבה על המלכה ויקטוריה לתה מנחה, היא מצד אחד פשוטה: טורט, מרקחת תות, קרם עשיר, ומצד שני חגיגית, בנויה בשכבות, מבושמת בהרבה חמאה.
הטריק פה הוא הכנת הטורט, כל היתר פשוט. וגם פה יש קיצורי דרך: אפשר להכין את הטורט מתערובת קנויה ואפשר גם לקנות אותו מוכן. אבל לחרוצים יש גם את האפשרות להכין את העוגה מאפס.
מה חשוב: שהחומרים יהיו בטמפרטורת החדר. כולל הביצים, החלב והחמאה. בחום הישראלי זה קורה מהר, אפילו במזגן. אצל הבריטים זה דורש תכנון. בלונדון אנשים אולי יותר אדיבים, אבל ייקח להם שעות לרכך חמאה. נא!
מהכרם אל הקרח
מוצר עכשווי וטעים עד ריחוף, מעדן לא מתוק מדי בטעם משכר וייני, מופץ עד סוף החודש במקפיאים. הארטיק מענבי הסייבל, זן מתוק ומרווה במיוחד, משווק תחת מותג "ענבי טלי", בשילוב עם "תמרה". הארטיקים מיוצרים בעבודת יד, יש להם ארומת מוסקט והם יתאימו לקינוח כל ארוחה.
קוקטייל בריאות
מערבבים כוס מי ג'ינג'ר, כוס פרחי סמבוק וכוס מי לימון או ליים. אם קשה למצוא עץ סמבוק (Elderberry) ממירים במי פרי אחר.
