חמישי בלילה, חוות הגמלים, עשר דקות נסיעה דרומה מאילת. משתה הבשרים (הכשר) בעיצומו. הדי-ג'יית מכה בראש עם להיטי סבנטיז ואייטיז, והקהל שמקיף בר אימתני, רוקד תוך כדי בליסה. רמי טל, בעל משרד פרסום, מנהל את הטקס, מכה בפעמון, כורז ומשלהב את באי המשתה. טל פריטל, שהקים את החווה עם אביו גיורא לפני 32 שנה, מתרוצץ בין המעשנות. רעייתו דונה מפקחת על ההתנהלות. מלצרים ומלצריות פורסים את הנתחים העסיסיים בפני הסועדים. אני דופק את הראש עם מקבץ משקאות ומנסה להתמודד עם כמויות הבשר שממשיכות לזרום. מדי פעם אני פוצח במחול לצלילי פסקול נעורי. קשה להאמין שבמקביל יש מלחמה בחוץ.
פריטל בן ה-50, יזם את אורגיית הבשרים הזאת לפני מספר חודשים, אחרי ששב משירות מילואים ממושך. הוא עורך אותה עם שותפו תומר נבו, מדי יום חמישי. "כשפרצה המלחמה החווה נסגרה, הכול נדם ונאלצנו לצערי לפטר עובדים", מספר פריטל. "כשחזרתי מחודשים רבים של מילואים, חשבנו איך לצאת מהתסבוכת והחלטתי ללכת על משתה בשרים. 25 שנה אני מתעסק עם בשר כתחביב והקמתי את המעשנות והציוד שאתה רואה מסביב, וחשבתי שכדאי לעשות משהו עם התחביב הזה. עיריית איילת יזמה אז את פרויקט 'לוקאל' לסייע לעסקים המקומיים והצעתי שנלך על המשתה. בהתחלה הסתכלו עליי כמו על משוגע. מהר מאוד המשתה הפך לשם דבר, ואנשים מגיעים במיוחד מהצפון לסופי שבוע. בכל אירוע משתתפים 120 איש. תמורת 320 שקל לסועד, מקבלים סלט אנטרקוט, פוקצ'ה, בריסקט, פיקניה, נקניקיות, צ'וריסו, צלעות עגל, טומהוק, צלעות כבש, אלכוהול וקינוחים".
"העיר התגייסה לעזור"
לפני שנה הקדיש "מסלול" מוסף חג לסוכות שתיאר את ההתפתחות הקולינרית והבליינית באילת. שבוע לאחר מכן, התרגשה עלינו השבת השחורה והעיר הדרומית הפכה מבירת נופש למקום מקלט למפונים. "כל העיר התגייסה לעזור", אומר יוסי חן, מנכ"ל תאגיד התיירות באילת. "אני מאלה שאומרים: כמה שאתה נותן יותר, ככה אתה מקבל בחזרה יותר. וכך, אחרי תשעה חודשים שחיבקנו ונתנו הכול, המסעדות נפתחו מחדש, העיר התמלאה שוב בנופשים והפרנסה התאוששה. ליאת אגסי, סמנכ"לית השיווק בתאגיד, מחזקת: "זה מדהים שגם בזמנים קשים של מלחמה, עדיין אנשים פותחים ומאמינים בעסקים חדשים וזה כיף". שנה אחרי ביקורי הקודם, חזרתי לאילת כדי לחוות מסעדות שבהן טרם ביליתי. רובן כוננו בשנים האחרונות, ושתיים מהן נפתחו בזמן המלחמה.
אינדיגו: סטייל על שפת ים סוף
פתחתי את הביקור הנוכחי במסעדת "אינדיגו", סמוך לשמורת האלמוגים. התענגתי על ארוחת הבוקר המשובחת, בהיתי בים ובאנשים המשתרעים על החוף לצלילי קלסיקות עבריות ושכחתי לרגע מהמצב. המסעדה הושקה לפני שלושה חודשים בחוף אינדיגו. גלעד לשם, בעלי האתר ואיש עסקים, מספר: "אני נוהג לשחות כמעט כל יום בחוף הזה והחלטתי לפתוח מסעדה על חורבות המזנון שנשרף לפני שמונה שנים ועמד נטוש". ההשקעה הכספית שלו ב"אינדיגו" ניכרת – עיצוב נאה ומושקע מאוד בצבעי מדבר. על החוף פזורים רהיטים יפים בצבעי כחול-לבן ובחצר מלבלבת גינה פורחת. במטבח ניצב השף רומן פלדמן-גינזבורג, שעבד במלונות ישרוטל. "מה מאפיין את התפריט שלנו? בריאות וחומרי גלם טובים. זו מסעדה ים תיכונית, יוונית, עם נגיעות שמיועדות לקהל הישראלי". ולשם מוסיף: "אנחנו עובדים בשבת, אבל המנות כשרות. אין פירות ים". אגסי מדווחת ש"אינדיגו" מסמלת מהפך קולינרי בחופים. "התפיסה של אוכל בחופים - שניצלונים, נקניקיות וצ'יפס עם קטשופ בצד, משתנה. אני גם אוהבת את הפסקול – בניגוד לחופים אחרים שמשמיעים דיפ האוס וכל מיני צ'ילים, ב'אינדיגו' מקפידים על מוזיקה ישראלית, כמו אריק איינשטיין וכוורת. ובניגוד למקובל בחופים בארץ, ב'אינדיגו' המחירים מעולים. כל המנות מתחת ל-100 שקל".
אינדיגו, סמטת טורקיז 15
תאיסטורי: תאילנדי פחות חרפרף
בכניסה ל"תאיסטורי", מקבל את פניי טוק-טוק בצבעי הדגל של ממלכת סיאם. "היו צריכים לחצות אותו לשניים, כדי להביא אותו לישראל", מדווח אמיר בורה, מעובדי המסעדה. "והרכבנו אותו כאן". כלי התחבורה הפופולרי הוא לא הדבר היחידי שיובא מתאילנד: הגיעו משם גם טבחים שהוכשרו אצל שף מפורסם מקו סמוי, חומרי גלם ופרטי עיצוב.
נמרוד וקרן שקד, בעלי מסעדת "פסטורי" האיטלקית הוותיקה, הקימו את "תאיסטורי" לפני שנה וחצי ולא חסכו דבר. המטבח הפתוח מאפשר לסועדים להיות חלק מהתהליך. ומה בתפריט? בין הלהיטים השווים – סלט פפאיה, סלט מנגו ירוק, נאם טוק, מרקים, מנות הקארי ו"פלא טוד" - דג לברק מטוגן. "כל הטעמים שלנו על בסיס המטבח התאילנדי המסורתי. הפשרות היחידות שעשינו זה בחריפות", טוען בורה. פירות ים יש בתפריט, חזיר לא. "חלק מהתבלינים אנחנו מגדלים בחצר, בעוד שהירקות התאילנדים מגודלים עבורנו על ידי חקלאי הערבה", הוא מסביר.
טווח המחירים נע בין 42 שקל ל-138 שקל.
תאיסטורי, תרשיש 9
אבשי שווארמה: כבוד לבשר
באחד מביקוריו באילת, שופט "משחקי השף" מושיק רוט הגיע ל"אבשי שווארמה" והתרשם. "מושיק אמר שאנחנו נותנים כבוד לבשר. הוא חזר וגם שלח אלינו חברים", מספר אבשי בן-סימון, בעל המקום. "השווארמה שלנו לא כבדה ולא מלווה אותך אחרי. אתה תטעם ותבין למה מושיק התכוון". בן-סימון צודק, וחשוב לציין שיש רק אופציה אחת: בשר עגל טרי. "אנחנו לא מגישים ציפורים. שווארמה עוף זו המצאה של ישראלים. עגל זה השווארמה המקורית. השיפוד נעשה במקום על הבוקר, וברגע שהוא נגמר, בסביבות 16:00, אנחנו סוגרים והולכים הביתה. מ'אמיל' החיפאי לקחתי את הסגנון שלנו: שווארמה בפיתה בלי יותר מדי תוספות".
בן-סימון היה המנהל האחרון של "טקסס ראנץ’", עיר הסרטים המיתולוגית, ולפני 15 שנה חנך את דוכן הפלאפל המצליח "אבשי". מקום קטנצ’יק שתפס יפה. לפני שלוש שנים הוא פתח בסמוך את "אבשי שווארמה", עם שותפו מורדי גנאם, דרוזי חביב מהצפון שנמצא כבר 20 שנה בעסקי השווארמות. גנאם גם מככב בשלט הגדול שמעל הכניסה: "שווארמה אבשי עם נגיעה של מורדי". והנגיעה? "התבלון שלנו סודי", אומר מורדי. המחירים שפויים והטווח נע בין 30 ל-80 שקל, כולל חמוצים, טחינה ועמבה.
אבשי שווארמה, מרכז צופית תחתית, נביעות 8
לובי: שכונתי קליל
פעם עבריינים מהמרכז הוגלו לאילת וחלקם הגיעו לשכונת "מבט חירות" בעיר. בשנים האחרונות השכונה עוברת תהליך של התחדשות עירונית. "פעם זאת הייתה שכונה מפחידה, עם פשע וסמים", מספרת אגסי. "ועכשיו זה המקום הכי מגניב בעיר, צעירים עוברים לגור פה ועסקים נפתחים". גם המסעדן טל ברנס קלט את הפוטנציאל – ואחרי שנים של היעדרות שבהן ניהל בין היתר את מסעדת היוקרה התל-אביבית "שילה", פתח עם אימו שושנה את "לובי", בית קפה בלובי מלון הבוטיק האילתי המשפחתי, הנושא את שמה. "לובי" נפתח שבועות אחדים אחרי פרוץ המלחמה. "הרבה מסעדות ובתי קפה נסגרו, האווירה הייתה קשה, ואנחנו הצענו אי של שפיות. המטרה שלנו הייתה להקים קפה שכונתי, חדיש נעים וקליל, עם אווירה כיפית", אומר ברנס.
לצד ארוחת בוקר מעולה (75 שקל לאדם ו-140 שקל לזוג), שבהחלט חורגת מהשגרה, התפריט מציע סלטים נדיבים, כריכים וטוסטים, פרנץ’ טוסט, שקשוקה, ומאפים ועוגות נהדרים תוצרת בית. מאחר וברנס מבין דבר אחד או שניים בחומוס, לא כדאי להחמיץ את גרסתו למאכל הלאומי.
פתוח מ-9:00 עד 16:00. "לא מגישים אוכל לא כשר, אבל עובדים בשבת".
לובי, מלון שושנה, האלמוגים 16
סולו סושי בר: שילובים מפתיעים
במלון PLAY פועלות שתי מסעדות כשרות. האחת היא "סולו סושי בר" היפנית שהיא גם מקום בילוי לילי אופנתי והשנייה היא "ורקאדה", מסעדת דגים. מאחוריהן ניצבים איתמר יצחק הלוי ודרור הרוש, שהגיע לכאן מדימונה, לפני רבע מאה. "רוב המסעדנים באילת הגיעו מדימונה", מספר הרוש. "אנחנו צוחקים על האילתים, שאם הם לא היו נותנים לנו להגיע, לא היה להם מה לאכול".
"הבאנו את השף טומי בלארדי הססגוני, מהשמות הבולטים של המטבח היפני בישראל, שיבנה את התפריט", אורמ הרוש. "הוא שף שאוהב מאוד ליצור ולרגש, והוא יצר לנו את הפנטזיה ובנה מטבח יפני המושתת על דגים מהים האדום". לצד מנות סושי וטמפורה, יש ספיישלים מושקעים ושילובים מפתיעים, למשל "טי אנד טי" - סושי של טונה, אבוקדו, דלעת כבושה וקרם ארטישוק ירושלמי. כמי שהיה ביפן מספר פעמים, אני מניח שתושבי ארץ השמש העולה יופתעו מהפרשנות פה. "סולו" הוא גם מקום לתפוס ראש עם משקאות יפניים וקוקטיילים יצירתיים. טווח המחירים בין 33 שקל ל-67 שקל.
סולו סושי בר, מלון PLAY, תרשיש 2
ורקאדה: דגים ופסטה פיקנטית
ב"ורקאדה" המעוצבת עם אלמנטים של ים וחוף, הרוש סוגר מעגל. "לאבא שלי הייתה חנות דגים בדימונה. המלחמה הנחיתה באילת כל מיני כוכבים, למשל השף סתיו ארגון, שעבד בתל-אביב ב'צפרה' עם אבי קונפורטי ועם יובל בן נריה ב'טאיזו' ועבר לניר יצחק בעוטף עזה, בעקבות בת זוגו, וחיזרתי אחריו שיבוא לעבוד איתנו". סתיו יצר תפריט עם מנות דגים נאים מעולות וגם דגים גדולים בטאבון. מנות שלא מפחדות להיות עשירות ושמנות, עם השפעות איטלקיות, צרפתיות ואסיאתיות. בין המנות הפופולריות: מנות סביצ'ה וסשימי, סלט כרובית, התשובה הדגית לקרבונרה - פטוצ'יני דייגים, פילה לברק בתנור על קרם ארטישוק ירושלמי ושיפוד מוסר ים ברוטב כרישה. "המוטו שלי הוא לתת אוכל נגיש, גם כשאני עושה מטבחים שנחשבים גבוהים. דגים שלמים עולים אצלנו 128-106 שקל", הוא אומר.
ורקאדה, מלון PLAY, תרשיש 2
יינות אילת: לגימה וקולטורה
"יינות אילת" הוא מהסודות השמורים של העיר הדרומית. "יש לנו אופי מחתרתי", אומר ערן לס, שהקים את המתחם - שילוב של גלריה, מעדניה, חנות יין, מסעדה ואתר להופעות והצגות - עם רעייתו דולי, לפני יותר מ-20 שנה. הכול החל כשערן ודולי ירדו בראשית שנות ה-90 לאילת, אחרי שרכשו חברה למכונות משחקי וידאו בבתי מלון. במקום תמצאו קהל מקומי קבוע וגם יודעי דבר ומתקיימים כאן ערבי קונספט עם שפים, הופעות של הרכבים מהסביבה ומהמרכז והצגות של תיאטרון אלעד.
יינות אילת, הבורסקאי 17
פורסם לראשונה: 00:00, 16.10.24
