שי אביבי: "יש לי תשוקה גדולה להרפתקת בישול"
כשרה, חלבית ובפרדס חנה: השחקן המוערך שי אביבי פתח מסעדה איטלקית חדשה ועכשיו הוא מדבר על הקשר שלו לעולם הקולינריה ועל השילוב בינו לבין עולם המשחק. "אם נתרגם את 'אלוהים הוא הדי.ג’י' של תחילת המילניום לשפה של 2018, אלוהים בוודאי יהיה הסו שף של אחד השפים"
"אם נתרגם את 'אלוהים הוא הדי.ג’י' של תחילת המילניום לשפה של 2018, אלוהים בוודאי יהיה הסו שף של אחד השפים", אומר שי אביבי, שפתח ממש בימים אלה מסעדה בפרדס חנה. הקשר בין משחק לאוכל נשמע לכם מאוד 2018 או אולי בכלל מעשה של משוגעים? בעולמו הפרטי של אביבי זה מצטייר כמעט ניו אייג': גם תפיסה רוחנית וגם חשיבה מחוץ לקופסה.
את אביבי אין צורך להציג, הוא אחד השחקנים המוערכים, קומיקאי ומנחה טלוויזיה. מכל העשייה שלו, אולי הדבר שהכי יזכרו לו זה שהוא שהיה פעם חלק מתוכנית הסאטירה "החמישייה הקאמרית". בהמשך לאג'נדה הסביבתית והחברתית שהציג אז, הוא מגדיר את עצמו כיום כ"מפחיתן" - אדם שמפחית בצריכת מוצרים מן החי. מצד שני, הוא לא מוכן בשום אופן שיכנו אותו צמחוני או טבעוני. אביבי גם מטפח אג'נדת מיחזור בהקשר לאוכל: הוא לא אוהב לזרוק את מה שנשאר, ומלהיב אותו במיוחד להמציא מאכלים חדשים ממה שאצל רובנו כבר מזמן היה נזרק לפח.
עוד כתבות בערוץ האוכל שיכולות לעניין אתכם:
אחרי ה"בראסרי": גם "קפה לנדוור" מצמצם פעילות 24/7
ארוחות קצת אחרת: אירוח ביתי כפרי במטה יהודה
רביבה אפל נטמנה: "תודה שעשית לנו את החיים טובים יותר"
בניגוד מוחלט למה שהיינו מצפים משחקן שזה עתה סיים להצטלם לסדרה חדשה ("המפצח"), הוא חי הרחק מהברנז'ה התל אביבית, בממלכת הרוחניקים החדשים - פרדס חנה כרכור. באופן לא מפתיע הוא מתחבר מאוד לסביבה בה הוא מתגורר ("מצאתי לא מזמן פרדס של מנדרינות ואני לומד להכין מהן קינוחים"), וגם להתפתחות הקולינרית המואצת שמתרחשת באזור.
את המסעדה החדשה - "פסטה מרקט" - הוא פתח יחד עם מיכאל שורט, עופר קינן וגילי בר שי ב"חצר השוק" בפרדס חנה. המסעדה לא טבעונית, אבל היא כן חלבית וכן כשרה. ולא, אותו זה לא ממש מפתיע. מי שזכה במקום הראשון בתכנית הריאליטי "מאסטר שף VIP" נמצא עכשיו לגמרי שם, עמוק בתוך עולם האוכל.
אתה פותח מסעדה - זה די מפתיע לא?
"אני לא עוזב את המשחק אלא מקיים את שני העולמות במקביל. משחק הוא עדיין המקצוע הראשי שלי, אבל יש לי תחומי עניין נוספים בעיקר כי אני אוהב לגוון את מה שאני עושה. זו אמנם ספציפיקציה אבל בעיניי זה מאוד הגיוני, כי בן אדם הוא יצור שמורכב ממגוון צדדים ויש לו המון רצונות".
ולמה דווקא מחוץ לתל אביב שהיא המכה של אנשי האוכל?
"עברתי לפרדס חנה עם המשפחה לפני כמעט עשור, כשהיה בה מקום אחד בודד לשתות בו קפה. מאז נוצרה בעיר קהילה מעניינת שממשיכה לצמוח ולהתפתח. יש כאן את הקהל הנכון למסעדות, סטייל וכן, גם כסף. ולא סתם עוד ועוד מקומות מהממים נפתחים כל הזמן. נכון שזה גורם לאובדן הצביון הכפרי של המושבה, אבל מצד שני זה הופך את המקום למעניין ומסקרן.
"יש בעיר מתחמים חדשים שיש בהם המון תשוקה ליצירה ועשייה, ומתקיימים בהם הופעות, סדנאות וגם סצנה קולינרית. זה מרגיש לי כמו תנופה מאוד מדויקת ביחס לאופי המקום, ותל אביביים מוזמנים לבוא הנה".
"מאז שהשתתפתי ב'מאסטר שף' יש לי תשוקה גדולה להרפתקת בישול, ומימשתי אותה בכל מיני אירועים שעשיתי ובשיתופי פעולה מעניינים שהיו עבורי כיף גדול. משם נולד החיפוש אחר קרקע יציבה שתאפשר לי מעוף, והיה לי חשוב שזו תהיה מסגרת שלא דורשת ממני לשקוע בתהליך ההקמה, אלא תאפשר לי להצטרף פעם-פעמיים בשבוע ולהפיק מעצמי את המרב. רציתי להיות חלק ממקום שקורה גם בלעדיי, מקום שיש לו תפריט שאינו קשור אליי ושלא דורש ממני לוותר על המשחק. ראיתי ב'פסטה מרקט' הזדמנות יצירתית ועסקית, וגם אהבתי את מה שטעמתי בסניף של 'פסטה מרקט' בחיפה.
"נכון שזה מאוד מרגש לפתוח מקום משלך, בצלמותך ובדמותך, אבל זה גדול עליי כי זה דורש השקעה, נוכחות וגם ויתור על עולם המשחק, משהו שאני לא מעוניין לעשות. אז חיפשתי משהו שמצד אחד יש בו יציבות משל עצמו, ומצד שני גם ייתן לי הזדמנות להתבטא. היה לי חשוב לא פחות שזה יהיה קרוב לבית, על מנת שלא אצטרך להיקרע בין כל הדברים שאני עושה".
"אני בן 54 וכבר אין לי את הכוחות להיות 24/7 בעשייה מסחררת, לכן חיפשתי מקום שנוח לי ומתאים לי, ושיאפשר לי את השילוב בין יצירתיות לנוחות. 'התאבדות' שייכת לגיל צעיר יותר וכן, בגילי אני כבר יודע שחשוב לי שהדברים שאני עושה יתאימו לי מבחינת כל הפרמטרים. רציתי להיות חלק ממקום שלא חייב אותי, אבל אני יכול ליהנות ממנו והוא ממני, שבו אני אתן את מה שיש לי אבל שהוא לא יתבסס רק עליי".
אם כבר הזכרת את "מאסטר שף", איך החיים אחרי הזכייה במקום הראשון?
"ההשתתפות בתוכנית הדליקה בי את להבת הבישול, ומאוד נהנתי מהתהליך. הזכייה במקום הראשון יצרה בי חשק גדול להמשיך ולחקור את עולם האוכל, זה היה מעין פוש פנימי לחפש דרכי התבטאות נוספים. גם לפני התוכנית הייתי קורא, לומד, מבשל ומנסה דברים חדשים ושם, בזמן הצילומים, התפתחתי עוד יותר מכיוון שעבורי התוכנית הייתה קודם כל חוויה לימודית. זו הייתה חוויה מכוננת גם כי ממש ציפיתי והתכוננתי אליה, וגם כי בסופו של דבר זה העלה אותי קומה מבחינת הבישול שלי".
כך נראה רגע הזכייה של שי אביבי בתכנית "מאסטר שף VIP":
בתור איש תקשורת שנכח במהלך הקמתם של גופי התקשורת הגדולים בארץ, מה דעתך על תוכניות הריאליטי המרובות שעוסקות באוכל?
"לי זה מרגיש שיש כאן שפע גדול מדי. בכל ההתעסקות המופרזת שלנו באוכל, יש בה בעיניי משהו קצת דקדנטי. אנחנו חיים בזמנים של שפע וזו לא בושה ליהנות, אבל ספציפית לגבי התוכן הטלוויזיוני שקשור לאוכל - יש כאן גודש, וזה בולט לרעה במיוחד נוכח הבלגן המוסרי ששורה היום במדינה".
למה בחרת להיות "מפחיתן" במקום ללכת על זה עד "הסוף", ולהיות טבעוני או לפחות צמחוני?
"כי אני לא יכול להתחייב, אבל יש לי המון כוונות ואני מוכן להשקיע מאמץ בהשתדלות. בסניף של 'פסטה מרקט' בחיפה יש מנות שמכילות בשר, ובמסעדה הזאת שאני שותף בה לא יגישו בשר, זה היה התנאי שלי לכניסה כשותף בפרויקט. הביצים שבהם משתמשים אצלנו הן ביצי חופש, ואם אפשר יהיה להחליף את השימוש בחמאה בשמן זית, זה מה שנעשה. כמו שאמרתי - השתדלות".
אתה מצטייר כאדם רוחני, אתה מוצא את הרוחניות גם באוכל?
"הרוח חייבת את החומר בשביל להתקיים, השאלה היא באיזה חומר אתה מזין את הרוח שלך. בספקטרום רחב יותר - החיים שלנו בנויים מחיבורים, ובעיניי יש חיבור ישיר בין הצורך בתרבות לבין הצורך באוכל".
"קידוש של תרבות האוכל הוא סימן להתפוררות של אימפרית הרוח. זה דומה למה שקרה לאימפריה הרומית, כי בשלב מסוים התאווה שהרומאים פיתחו לחיי ההוללות ולאוכל, בישרה על ההיחלשות של הרוח וכנראה גם הובילה לנפילת האימפריה. גם אצלנו אני רואה את זה, כי קידוש תרבות האוכל מתרחש במקביל להיחלשות המוסריות ולזניחת הערכים שעליהם נבנתה המדינה. זה מפריע לי, אבל לדעתי הרוח שבחומר תכריע בסוף".
אמרת פעם שאתה מוצא ברכה ורפואה במשחק, ומה אתה מוצא באוכל?
"כשאני לא מתחזר, האוכל הוא ברכה. כשאתה מכניס לאוכל את הלב שלך, את תשומת הלב והדאגה, כמו נניח בסנדוויצ'ים שכולנו מכינים בבוקר לילדים, זו לא רק הזנה לגוף אלא מקור להיטען ממנו בברכה ורפואה. אם, לעומת זאת, אתה מכין אוכל מתוך שעמום ונרגנות או סתם מתוך צורך, בהתאמה לכך, האוכל שיצא לך יזין רק את הגוף".
"הלוואי והייתי מספיק מוכשר כדי לכתוב כזה מערכון, אבל מה שבטוח, הוא היה יוצא מצחיק נורא ובטוח היה בו אלוהים בתפקיד סו שף".
