מצעד האסיאתיות של תל אביב
"בית תאילנדי", "קאב קם", "טאיזו", "טופולופומפו", "יאקימונו" וזה רק קצה הצ'ופ־סטיק של סצנת המסעדות האסיאתיות המעולות שפועלות בתל־אביב. יש יקרות, יש זולות, יש ותיקות ויש חדשות - מה שבטוח זה שהאוכל האסיאתי כבש כבר מזמן את החך הישראלי. סימנו את האסיאתיות הכי שוות בעיר הגדולה
כל מי שביקר ואכל במזרח יודע שאין גבול לגיוון ולגמישות של המטבח האסיאתי - ממסעדות פאר המגישות סושי וסשימי כאילו היו תכשיטים, ברים מגניבים עם מוזיקה חזקה ומנות חריפות מאוד שמעודדות הרבה שתייה, ועד מזללות נודלס קטנות, מרקיות או מסעדות המתמחות רק במנה אחת. בשנים האחרונות הישראלים הפכו למכורים לאוכל אסיאתי וההמסעדות הללו כבשו את החך ואת התפריטים גם אצלנו.
אולי בגלל המגוון, בטח בגלל הפרי־סטייל, שילוב הטעמים שמזכיר את קיבוץ הגלויות שלנו וכמובן החריפות הלוהטת והאווירה הלא מחייבת. בישראל אפשר למצוא כיום אוכל אסיאתי בכל הרמות - מסושיות גרועות או בינוניות ונודליות פשוטות הפועלות בקניונים ומגישות אטריות מחוממות עם סויה או טריאקי, דרך מסעדות תאילנדיות ויפניות טובות ועד למסעדות מעולות ממש שבהן השפים מציגים גרסאות ופרשנויות אישיות שלהם למטבח הענקי והמורכב הזה.
כך תכינו פאד תאי בבית:
דירגנו עבורכם את מצעד האסיאתיות של תל־אביב, ברמות מחיר שונות. והיינו חייבים להוסיף גם אורחות אסיאתיות מומלצות מאשדוד, חיפה וקריית־אונו.
הכי ותיקות
בית תאילנדי, יאקימונו
מסעדת בית תאילנדי של יריב מלילי הייתה המסעדה הראשונה בישראל שהתמודדה ברצינות עם המורכבות והעושר של המטבח התאילנדי. מלילי ואשתו התאילנדית לק, שהקדישו את חייהם למסעדה הזאת, הגיעו בה להישגים מפליאים - מעבר לעובדה שהיא שורדת כבר 20 שנה.
.jpg "מסעדת \"בית תאילנדי\" ( )")
גם היום, חרף המתחרות החדשות הצצות מכל עבר, היא עדיין המסעדה התאילנדית הטובה ביותר בישראל ואחת המסעדות הטובות בארץ. ("למעשה, היא התאילנדית היחידה אצלכם", כמו שאמר לי פעם בכיר בשגרירות התאילנדית שעימו אכלתי שם. כך גם גיליתי לתדהמתי שמלילי דובר תאילנדית שוטפת).
ביאקימונו היפנית, שנפתחה לפני כ־20 שנה, מוגש כנראה הסושי הטוב בישראל. וסושי הוא אכן עניין שדורש מומחיות; הדגים צריכים להיות טריים לגמרי, האורז צריך להיות מהסוג הנכון והאצות חייבות להיות איכותיות. בישראל, שהפכה בשנים האחרונות למולדת הסושי הבינוני, יאקימונו היא מגדלור של איכות; הדגים תמיד טריים, הג'ינג'ר נכבש במקום והחיתוך מקצועי לעילא.
נכון שהמחירים גבוהים, אבל אפשר למצוא פה גם תפריט טעימות של 12 מנות ב־180 שקלים לאדם המאפשר ליהנות ממגוון מסחרר של מנות נפלאות.
המלצת המערכת:
בבית תאילנדי: פלה תקאיי - לברק שלם פרוס ומטוגן כשמעליו רוטב "פריק פאו" המורכב מצ'ילי ומתמרינדי, למון גראס, בצל קצוץ, שום, קשיו ובוטנים: 138 שקלים.
ביאקימונו: סלמון ווסאבי מאקי סושי - רול שרימפס קצוץ בקרם ווסאבי עטוף באבוקדו ובסלמון נא: 95 שקלים.
הכי גדולות ומושקעות
טופולופומפו, צפרה וטאיזו
מסעדת טאיזו, של השף יובל בן נריה נחשבת בעיני רבים למסעדה האסיאתית המקורית ביותר הפועלת כיום בישראל, עם מנות כמו דאמפלינג שנחניזי, לובסטר דאמפלינג ובאן של טונה אדומה המתהדרות ברבדים ובמרקמים רבים, במשחקי צבע ובחומרי גלם מפתיעים. והמחירים? יש עסקיות, אבל בערב זוג ישלם פה 500 שקלים לפחות.
טופולופומפו קצת יותר פראית, וצפרה מעט יותר מעודנת, בשתיהן מוגש אוכל אסיאתי מעולה, יצירתי ומעניין מאוד, עם מנות מורכבות שנראות כמו ציורים וחומרי גלם טריים שחלקם מיובאים מחו"ל. כצפוי, המחיר לא זול. ואם בעסקיות אפשר לסגור בצפרה עניין בפחות מ־100 שקל לארוחה, זוג שיגיע לאחת משתי המסעדות האלה בערב וירצה ליהנות מכל הפינוקים שהן יכולות להציע, ישאיר אחריו 700 שקלים - יותר, או הרבה יותר.
המלצת המערכת:
בטאיזו: קארי בשר סרטנים, עם כורכום, חסת אייסברג וסופגנייה סינית: 108 שקלים.
בצפרה: בנג בנג - פילה בקר, כרובית, בצלים ירוקים, יו לו סינגפורי, ליים ונענע: 125 שקלים. בטופולופומפו: טלה קוריאני על העצם צלוי באש, עם קימצ'י ירקות, עלי חסה, לחמניות מאודות ורוטב צ'ילי־שעועית קוריאני (מחיר לקילו בשר, כולל העצם - 380 שקלים).
הכי יקרה
דיינינגס
מסעדת דיינינגס, השוכנת לבטח על גג מלון נורמן היפהפה ברחוב נחמני בתל־אביב, שונה למדי משאר המסעדות האסיאתיות הפועלות בישראל, וללא ספק נחשבת ליקרה וליוקרתית מכולן. כאן עדינות ועידון הן שם המשחק והמנות כאילו מצוירות על הצלחות ב־50 גוונים של לבן.
אם יש חריפות, היא תופיע כנקודה מיקרוסקופית. השירות עילאי, ברמה המקובלת במיטב המסעדות בעולם, והאוכל מעולה מסוגו, המופנם, יש לומר. המנות עצמן לא יקרות, אבל קטנות מאוד, כך שכדי ליהנות מארוחה מלאה, זוג יכול למצוא את עצמו משאיר פה בסביבות אלף שקל, כולל שתייה ושירות. כך שעבור רוב בני התמותה, מדובר בחוויה די חד־פעמית.
המלצת המערכת: קרפצ'יו בר־ים, סלסת כמהין וג'לי פונזו: 94 שקלים.
צעירות ומגניבות
קאב קם, התאילנדית בסמטת הר סיניקאב קם הוא למעשה סגנון קולינרי נפוץ בתאילנדי המבוסס על הגשת מנות קטנות למרכז השולחן, המיועדות ללוות ערב ארוך של שתייה עם חברים, ממש כמו הטאפאס הספרדי. ואכן, בבר "קאב קם" של יריב מלילי (מבעלי בית תאילנדי – ע"ע), המנות האסיאתיות המוכרות פורקו כמעט עד לצורת הגשה של בר.
בשני המקרים מדובר לא במזללות נודלס לתיירים, אלא במסעדות תאילנדיות אותנטיות לגמרי. בלי שום קשר כדאי מאוד להגיע אליהן בשעות הערב, כדי ליהנות גם מהאווירה הלוהטת. שתיהן לא זולות אבל נותנות תמורה חוייתית מעבר לאוכל. בכל מקרה אל תנסו להגיע בלי להזמין מקום, במיוחד בסופי שבוע, כי תחזרו הביתה לחמם פיתה במיקרו.
המלצת המערכת:
בסמטת הר סיני: נאם טואק - פרוסות שייטל, בצלים, נענע, אורז קלוי, צ'ילי גרוס, רוטב דגים וליים: 54 שקלים.
בקאב קם: טלה פאד צ'ה עם שרימפס, קלמרי וקוקי סן ז'אק על הווק: 108 שקל.
הכי זולות
מנטנטן, פלורנטין־האוס ופיפיז'
המסעדה היחידה שנשארה פתוחה אחרי קריסת שוק אלנבי־רוטשילד היא מנטנטן, שהייתה גם המסעדה הטובה ביותר שפעלה בו מלכתחילה. מלבד היצע מרשים למדי של מרקי ראמן עשירים המבוססים על צירים שונים (עוף, חזיר, בקר, פטריות) - כולם ב־52 שקלים. ייחודה של מנטנטן הממזרית בכך שזוג יכול לאכול פה ארוחה יפנית מספקת לחלוטין ב־150 שקלים, מה שהופך אותה לאחת המסעדות האסיאתיות הטובות והזולות בארץ.
עוד מסעדה זולה היא פלורנטין־האוס הנמצאת בפלורנטין, שיש בה גם ליין משכנע מאוד של ארוחות עסקיות לא רעות בטווח המחירים שבין 39 ל־60 שקלים.
פיפי'ז היא כנראה המסעדה האסיאתית הקטנה ביותר בארץ ואולי גם בעולם, אבל היא מגישה מנות מקוריות ומסעירות כמו מרק תאילנדי חריף מאוד, מרק פו עם ברווז או טטאקי שייטל ופורק סטיקרס – שהם כיסונים מאודים ומטוגנים, ממולאים בבשר חזיר טחון עם ליים ושמן חרדל. ארוחה גדולה פה תעלה בסביבות 80 שקלים לאדם.
המלצת המערכת:
במנטנטן: אגאדשי טופו - טופו מטוגן המוגש בציר של אצות רונבו ופטריות נמקו: 28 שקלים.
בפלורנטין: פילה דג מאודה ברוטב סויה ומירין עם סלט אטריות שעועית: 89 שקלים.
בפיפיז': בצל ירוק בגריל עם פירורי סינטה מיובשת ומומלחת וקנקן סאקה: 16 שקלים.
הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות" במוסף "24 שעות"
לפנייה לכתב/ת 
