לחם ולחמניות? מותר, אבל לא בפומבי
מתהלכים במהלך החג בתשוקה וגעגוע לפיתות ופסטות? כדאי שתדעו - האם על פי החוק מותר למסעדות ולדוכני מזון למכור חמץ ומה העונש שמקבל מי שעובר על החוק?
ישבתם במסעדה והגישו לכם ביצים עלומות על בריוש - האם בית העסק עבר על החוק? ומה במקרה של דוכן הסביח האהוב עליכם שהמשיך לפעול בחול המועד פסח ולמכור לכל דיכפין סביח בפיתה? התשובה היא שבמקרה הראשון לא הייתה עבירה על החוק, אבל במקרה השני של דוכן הסביח כן הייתה עבירה על החוק. אז מה ההבדל ביניהם, בטח תשאלו, והתשובה היא אחת - הפומביות של הצגת החמץ לקהל.
"חוק חג המצות (איסור חמץ)" נחקק לפני למעלה מ-30 שנה על ידי הכנסת ה-11. מטרת החוק הייתה לא הייתה לחנך את בעלי בתי הקפה והמסעדות או לאסור על מכירת חמץ בפסח אלא אחרת - לשמור על רגשות הציבור.
רבים נוטים לטעות ולחשוב כי למעשה אסור למכור חמץ בבתי העסק השונים, אבל האיסור בחוק אינו חל כלל וכלל על מכירה של פיתות או לחמניות, אלא "למנוע הצגת לחם, לחמניות ופיתות בפומבי, כדי למנוע פגיעה ברגשות הציבור", כך מסביר עו"ד אהוד פאי, עורך דין בתחום המשפט האזרחי.
לפי החוק - מכירה של חמץ מותרת - אבל הצגתו בפומבי אסורה, ולכן לפי היגיון זה המסעדה שהגישה בין כתליה פיצה או לחמניות, לא עשתה זאת "בפומבי", ודוכן הסביח הפתוח לרחוב שמכר סביח בפיתה כן עשה זאת "בפומבי".
האם מותר להציג חמץ בתוך בית העסק?
בשנת 2008 פורסם חוזר מנכ"ל משרד הפנים, ובו הוצגו עיקרי סיכום דיון שניערך אצל היועץ המשפטי לממשלה בנוגע להיקף האיסור על הצגת חמץ על פי החוק, וצוין שם כי יש לפרש את האיסור על הצגת מוצרי חמץ בפומבי, בכך ש"פומבי" לצורך העניין יהיה הצגה במרחב הציבורי החיצוני כמו הצגת חמץ למכירה בדוכן או בחלון ראווה הפונה לרחוב.
בנוסף, באותה החלטה נדונה השאלה - מה עשוי להיחשב כמקום פומבי בו אסור להציג חמץ, ונקבע שכדי שיחול על המקום איסור להציג חמץ, לא רק שצריך שהוא יהיה מקום ציבורי כמו מכולת, מסעדה או פיצרייה, אלא גם "עליו להיות מקום ציבורי הנראה מכל מקום".
"על פי החוק לא קיים איסור על מכירה או צריכה של חמץ בפסח, אך יחד עם זאת קיים איסור על בעלי עסקים להציג בפומבי מוצרי חמץ למכירה או לצריכה - לחם, לחמניות, פיתות, פסטות וכל מוצרי קמח אחרים", מסביר עו"ד פאי.
האם מכירת חמץ במסעדה נחשבת לעבירה על החוק?
"על פי החוק זה לא נחשב לעבירה. החוק אינו אוסר על מכירת חמץ אלא על הצגת חמץ בפומבי. ההבדל הוא שבתוך כתלי בית העסק המכירה של החמץ מותרת, אבל לפי החוק אסור להציגו בדוכנים ברחוב או מחוץ לכותלי בית העסק".
מסתבר שמאז חקיקת החוק בשנות ה-80 ועד היום, כמעט ולא התקיימו הליכים משפטיים על החוק הזה. מקרה אחד דווקא היה ב-2008, אז הוגש כתב אישום נגד 4 מסעדות בירושלים בטענה שהפרו את חוק המצות בכך שמכרו חמץ. השופטת תמר בן-אשר צבן מבית משפט לעניינים מקומיים בירושלים החליטה אז לבטל את כתבי האישום שהוגשו נגד המסעדנים בטענה שכתב האישום שהוגש נגדם הוא בגין מכירה של חמץ מה שלא רלוונטי לחוק, משום שהחוק עוסק רק בהצגה של חמץ.
.JPG "החוק שאינו נאכף (צילום: ירון ברנר)")
עוד הוסיפה השופטת ואמרה כי גם אם בעלי המסעדות היו מודים שהציגו חמץ בעסק שלהם לא היה במעשה הזה עבירה, משום שהם לא עשו זאת במקום "פומבי", כהגדרת החוק, אלא בין כתלי המסעדה.
"החוק לא נועד לעסוק באיסורי חמץ כפי שנקבעו בהלכה היהודית", מסביר עו"ד פאי, אלא נועד רק "למנוע הצגת לחם, לחמניות ופיתות בפומבי". אז כשמגישים לכם במסעדה סלסילת לחם ולחמניות בפסח - זה פומבי או לא? לפי פירוש החוק, כנראה שלא: האיסור על הצגת החמץ אינו חל על הצגת חמץ בתוך המרחב הפנימי הסגור של העסק. זוכרים? סביח בפיתה ברחוב - לא חוקי, וביצים עלומות על בריוש בבית קפה - כן חוקי.
החוק שלא נאכף
"באותה החלטה דנה השופטת גם בשאלה מהו מקום פומבי שאסור להציג בו חמץ", מוסיף עו"ד פאי, "ולפיכך, לפי הפרשנות שלי, אין כל בעיה עם מסעדה המוכרת פיצה או המבורגר בתוך כתלי העסק ולא מחוצה לו. אבל הצגה של דברי חמץ במרחב החיצוני - שזה יכול להיות חלון ראווה או דוכן - אסורה על פי החוק. כדאי גם להתייחס לשאלה מה קורה בדוכן בקניון - אז לפי זה בתוך המרחב הסגור של החנות בקניון אין בעיה להציג חמץ, אבל החנות לא יכולה להשתמש בחללים הציבוריים הפתוחים לשם כך, דהיינו, החנות לא יכולה להעמיד דוכן או שולחן מחוץ לכתלי העסק ולהציג שם חמץ".
עד כמה אוכפים את החוק הזה?
"כבר שנים ארוכות שהחוק בפועל אינו נאכף. בעבר הייתה הצעת חוק לבטל אותו, אבל הוא עדיין קיים אך לא נאכף. יש לרשויות המקומיות סמכות לאכוף אותו בתוך הערים באמצעות חוק עזר, ובאתרי אינטרנט של כמה ערים דתיות אף פורסמה באתר אזהרה בנושא".
מה העונש הקבוע בחוק על הצגת חמץ בפומבי ומי אמור לאכוף את זה?
"העונש הוא קנס, אבל לא נקבע שיעורו של הקנס. החוק הקנה סמכות לשר הפנים להטיל קנס ואף קבע שהוא רשאי להתקין תקנות לביצועו (לצורך יישום החוק), תקנות שעד היום לא הותקנו. מדובר על כמה מאות שקלים, אבל ראוי לציין שלאור זה שעדיין לא ברור מי יכהן במשרד הפנים, אי אפשר לדעת מה יהיה גורלו החוק הזה. כל עוד החוק לא בוטל אז יש תמיד אפשרות שיאכפו אותו".
