מאיר אדוני: "עזבתי בארץ אישה ושישה ילדים בשביל להשיג פרנסה"
השף מאיר אדוני נמצא כבר חודש בטורונטו, רחוק מהאשה ומהילדים, מבשל למשפחה פרטית ומנסה להתפרנס: "הגעתי למצב של אפס הכנסות, נלחצתי וחיפשתי מקורות פרנסה. המדינה חייבת לקחת אחריות ולעזור במידית לעצמאים, אחרת עשרות אלפי משפחות פה יקרסו"
כבר חודש ימים שהשף מאיר אדוני נמצא בטורונטו. בזמן שאנחנו היינו סגורים בבתים, למדנו לבשל, ראינו נטפליקס והתחברנו מחדש למשפחה הגרעינית, אדוני נסע מעבר לים בשביל לעבוד. הוא מבשל בביתה של משפחה פרטית, עם עוד חמישה טבחים שנסעו איתו מהארץ. את כל חג הפסח הוא העביר רחוק מהמשפחה, רחוק מששת ילדיו ומאשתו.
כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך:
- הדור החדש של המשלוחים בתום עידן הקורונה
אז אתה בעצם מה שנקרא שכיר בעל שליטה, ובעצם לא זכאי לחל"ת ולדמי אבטלה.
"בדיוק. זה מדהים לגלות שוב מחדש איך מתוך 120 חברי כנסת אף אחד לא לוקח אחריות ולא עושה מה שצריך. לשלוש מערכות בחירות אחת אחרי השנה לא הייתה להם בעיה לקחת אותנו, וזה עולה מליארדים, אבל מה עם העצמאים? אני מפריש ביטוח לאומי, מס בריאות ומסים אישיים, למה אני לא זכאי לכלום? המדינה החליטה, ובצדק, להשבית את כל העסקים, וברגע שהיא לקחה החלטה כזאת היא אחראית כלפי כל האזרחים שלה. אנחנו, בתור אזרחים שומרי חוק, סגרנו לבקשתם את העסקים, אחרי שקיבלנו הוראה לסגור. כרגע המדינה חייבת לקחת אחריות, זה טרוויאלי, תנו לנו זכות קיום מינימלית, אנחנו שילמנו על זה ערימות של כסף כל השנים".
אז מה אתה מבקש בעצם?
"אף אחד לא מבקש שיצילו לו את העסק אלא דמי אבטלה מינימלים בהתאם לשכר של כל אחד. המדינה צריכה להכיר בסיטואציה הזאת כחירום, כמו במלחמה, העצמאים הם אלה שמשלמים את המיסים ומחזיקים את המדינה ומספקים מקומות עבודה. אם לא יהיה אותם לא יהיה אף אחד. זה מדהים אותי ש-120 חברי כנסת לא עושים כלום. ברוב המדינות המערבית המדינה עוזרת אם זה בגיבוי של הבנקים ואם זה במענקים. אז לנו הבטיחו מענקים אבל רובנו לא קיבלו ולא יקבלו. למה אני כשכיר של החברה שלי, משלם כל מה שצריך, ולא זכאי לכלום? זה לא יכול להיות. מה הם רוצים שיקרה? עסקים יקרסו. כל השכירים יושבים בבית, כולם גילו את המשפחה מחדש, מבשלים ביחד וזכו בחודשים של חיי משפחה חזקים וטובים, אבל לאיפה הם יחזרו? מה יהיה אחרי החצי שנה חל"ת אם כל כך הרבה עסקים לא יקומו חזרה?"
כמה זמן להערכתך אפשר לשרוד ככה?
"אם ימשיך ההסגר הזה והמצב ימשיך בלי עזרה, נקום למציאות נוראית. רק החזקים מאוד שיש להם המון רזרבות בצד יצליחו לשרוד, וכל השאר יעלומו. מדובר על מאות שפים ומסעדנים שיאבדו את החיים שלהם. עוד מעט אחזור מחו"ל ומה הלאה? מה אעשה כשאחזור? אני גם לא מבין את הלוגיקה של השכירים שיוצאים נגד העצמאים, איפה הסולידריות? קיוויתי שמשהו יאחד אותנו כעם. אני בן 47, אני עובד כעצמאי משנת 2002, ועוד לפני זה כששכיר שילמתי את כל החובות שלי על העבודות שעבדתי. אני לא מצליח להבין את מקבלי את ההחלטות, וגם אני לא מבין איך אנחנו כעם לא מצליחים להיות מאוחדים עכשיו. לא יכול להיות שזו המדינה שלי וזה העם שלי. אני לא רוצה טובה מאף אחד, מגיע לנו לקבל את זה. איפה אנחנו כעם? אני רואה שנאת חינם בין אנשים ובורות מוחלטת, כי אנשים חושבים שאנחנו עושים מיליונים ביום יום".
מה אתה חושב שיהיה ביום שאחרי?
"כמה אנשים יוכלו וירצו לבוא למסעדות? אם הענף הזה יקרוס זה יהיה כדור שלג כי מתפרנסים ממנו הרבה אחרים. ביום שאחרי המדינה תישאר עם מאות אלפי מובטלים והיא לא תדע מה לעשות איתם אם עסקים לא ייפתחו מחדש. עכשיו חייבים לחזור לשגרה מסויימת, צריך לבודד את המגזרים שבסיכון ולחזור לחיות, ההרס הכלכלי הוא הרבה יותר גדול מהנזק של הקורונה, יהיו פה משפחות שלמות שיהרסו להחלוטין".
מתי אתה מתכנן לחזור לארץ?
"עוד שבוע אמורות להיות טיסות ראשונות לארץ ואז נעשה את המסע חזרה הביתה, ניכנס לבידוד של שבועיים ונעשה מה שצריך, יש לי שני תינוקות בבית. בסופו של דבר חודשיים לא אראה את האישה והילדים. אם הייתי יודע שאני מקבל הבטחת הכנסה או דמי אבטלה כמו שכירים לא הייתי עוזב".