צפו: קיצור תולדות הסופגנייה
(עיצוב, אנימציה ועריכה: תמר אברהם)
קריינות: שירי הדר; עיצוב, אנימציה ועריכה: תמר אברהם
הסופגנייה – או בשמה התקין אך הלא נפוץ – סופגית, היא אחד מהמאכלים היהודים המסורתיים ואחד מסמלי חג החנוכה האהובים - על ילדים ועל מבוגרים.
הסופגניות התחילו את דרכן באירופה במאה ה-12, שם הן מולאו בבשר. רק במאה ה-16 הן הפכו למתוקות, והתגלגלו גם למטבח הצפון אפריקני בצורת ספינג' – שומעים את הצליל? הכל דומה.
אחת הסברות לפירוש שמה אומרת שהשם המקורי בלשון חז"ל היה סופגנין, והשורש ספ"ג זה משום שהיא כמו ספוג שסופג שמן. לא נשמע ממש מעורר תיאבון.
אבל תראו לאן הסופגניות הגיעו היום - את ריבת התות הטעימה והצנועה שכולנו אוהבים וזוכרים מהילדות, החליפו בשנים האחרונות שלל מילויים, שהולכים ונהיים מוזרים יותר ויותר משנה לשנה – גלייז תות עם פיצפוצי שוקולד לבן, שוקולד חלב עם גליליות שוקולד בשני צבעים, קרם לימון עם פקאן, קרם תמרים, קרם ורדים - והשמיים הם הגבול. והאמת? יכול להיות שזה באמת מצטלם נהדר, אבל נראה שהרוב עדיין מעדיפים את הסופגנייה שלהם עם אבקת סוכר וריבה, אבל אם הקונדיטורים צריכים להתבטא ולהפגין כישרון ויצירתיות - מי אנחנו שנעצור אותם.
בואו לא נשכח שהסיבה שכולנו אוכלים סופגניות זה לזכר נס פך השמן, שהספיק להדלקת נרות המנורה במשך שמונה ימים. נס? יכול להיות, אבל זיכרו – כל סופגנייה מכילה כמעט 500 קלוריות ואם תאכלו אותן בלי חשבון, כנראה שנס לא יקרה פה - שעה ריצה רצופה במהירות איטית תקזז את הקלוריות, אז קחו את זה בחשבון כשתדליקו נרות הערב, ובמהלך שאר ימי החג.
