בעוד המסעדות, בתי הקפה, הברים והמלונות בארץ ממשיכים להיפתח, שירותי ההסעדה במקומות העבודה עדיין לא חזרו לשגרה: אם חזרתם לאחרונה מחל"ת למקום העבודה שלכם המספק גם שירותי הסעדה לרווחת העובד, בוודאי שמתם לב שלא הכל כתמול שלשום בחדר האוכל של הארגון.
חברות הקייטרינג בישראל מספקות שירותי מזון והסעדה לגופים רבים במשק ובהם צה"ל, בתי חולים ציבוריים, חברות היי טק, משרדי ממשלה, בתי אבות וגופים פרטיים, ציבוריים וממשלתיים נוספים. הענף מעסיק עשרות אלפי עובדים כמו טבחים, אנשי תפעול ועובדי דלפק, שחלקם הגדול עדיין לא חזרו לשגרת העבודה.
נכון לעכשיו, משרד הבריאות מבקש ממפעילי חברות הקייטרינג לאמץ את מתווה החזרה לשגרה של המסעדות, אבל המפעילים טוענים - אנחנו לא מסעדה - ומבקשים מתווה ספציפי המתאים להם.
"אני לא מסעדה לקהל הרחב, אני אחראי להכין אוכל ולהגיש אותו", אומר אודי בן שימול, מנכ"ל חברת סודקסו, חברה המספקת שירותי הסעדה בינלאומיים לארגונים. "משרד הבריאות רוצה שנאמץ את המתווה של המסעדות, אבל התקנות שיצאו למסעדות קשורות למסעדות ולא לשירותי הסעדה במקומות עבודה, יש פה הרבה שאלות של הטלת אחריות".
כמו מה למשל?
"כמו מקומות הישיבה, כמו סידור השולחנות, כמו חיטוי השולחנות, כמו מספר האנשים שייכנסו ברגע נתון לחדר האוכל. אני לא בעל מסעדה ואני לא בעל הארגון, הניקיון של המקום לא בשליטה שלי אלא בשליטה של הארגון המארח. אני לא יכול לאכוף הנחייה לא להכניס לחדר האוכל מעל כמות מסוימת של אנשים. נכון שבעל מסעדה אחראי מי ייכנס בשערי המסעדה ומי לא – אבל אני לא אחראי על זה, אני המפעיל. בעל מסעדה אחראי על הכל, אני לא. משרד הבריאות דורש שהסועדים לא יפנו מהשולחנות, אבל מי יביא מלצרים שיעשו את זה? יש מקומות שבהם בהפסקה של שעתיים יש 1500-2000 סועדים, זה בעייתי".
ואיך אתם מתנהלים בתוך זה?
"הבלבול גדול כי אין תקנות ספציפיות וכל מפעיל יוצר לעצמו אג'נדה משלו. נכון לעכשיו חלק מבתי האוכל נפתחו וחלק לא. בחלק מהמקומות משתמשים בכלים חד פעמיים ובחלק העובדים בעצמם מפנים. כרגע נצטרך לאמץ את התקנות של המסעדות כי אין משהו אחר, אבל הניואנסים לא ברורים".
מה בנוגע לשיטת ה"בופה" שהייתה נהוגה עד היום בחדרי אוכל?
"זה נושא שמתאים למסעדות ולמלונות, אבל לא לנו. הסועד שלנו היה רגיל לקחת אוכל לבד מתוך בופה פתוח, ועכשיו רוצים לסגור את הבופה, אבל חדרי האוכל של הארגונים אינם מותאמים לזה, ומה שאומר שצריך כאן שינויים בתשתיות של חשמל ומים".
ניסיתם לפנות למשרד הבריאות בנושא?
"יצרנו מתווה יחד עם איגוד לשכות המסחר, אבל משרד הבריאות לא קיבל את המתווה שאיגוד חברות הקייטרינג הוציאו לו. זה מתווה שמבוסס על מה שקורה במסעדות, אבל בשלב זה משרד הבריאות מבקש לאמץ את תקנון המסעדות".
מתווה המסעדות - גם על חבורת הקייטרינג
"בחודשים האחרונים הצטמצמה הפעילות של בתי האוכל במקומות העבודה, וכתוצאה מכך אלפי עובדים יצאו לחל"ת", אומרת יפה חובב, ראש ענף המזון באיגוד לשכות המסחר. "עם נציגי המלונות והמסעדות דיברו על מנגנון פיצוי ועם חברות ההסעדה לא. חוץ מזה, גם נבנה מתווה חזרה לעבודה שמתאים לנו. משרד הבריאות רוצה שנשתמש במתווה של המסעדות, אבל מזנון במקום עבודה זה לא מסעדה, וצריך לעשות התאמה לסקטור הזה, כי המתווה של המסעדות אינו רלוונטי בסעיפים רבים כמו – על מי האחריות למדוד חום בכניסה לחדר האוכל, מי אמור לפנות מהשולחנות את המגשים, מי אחראי על התקנת מגינים וחוצצים בין הסועדים למגישי הארוחות. גם בנוגע לכלים החד פעמיים יש בעיה – העלויות גבוהות מאוד כי אין שטיפת כלים. ניסחנו מתווה מיוחד לנו אבל משרד הבריאות לא קיבל אותו".
תגובת משרד הבריאות: "מתווה מסעדות חל גם על קייטרינג מוסדי בהתאמות הנדרשות. כך למשל הנחינו שבכניסה לחדר האוכל שבמקום העבודה אין צורך בבדיקות חום וכו', אם כבר בוצע בכניסה למקום העבודה באותו היום. היינו בקשר בנושא מול משרדי הכלכלה והאוצר. משרד הכלכלה הוביל את השיח עם בעלי העניין".