משבר הקורונה פגע בכל ענפי המשק, ובעולם האוכל הוא פגע לא רק במסעדות אלא גם בחקלאים. אבל מתברר שזמנים קשים מולידים גם דברים טובים, כמו זה שמתרחש בענף החקלאות בארץ בחודשיים האחרונים. בתחילת המשבר סיפרנו לכם על משק ״עלה עלה״ שעם סגירת המסעדות נותר עם שדות מלאים בסחורה שהייתה בדרך להיזרק לפח.
מה שקרה כאן זה סיפור לא רק על ערבות הדדית בזמן משבר אלא על גישה צרכנית חדשה, שחלק ממנה זה חקלאות ישירה: לעזרת המשקים והחקלאים שנתקעו עם סחורה, קמו עשרות קבוצות פייסבוק וקבוצות וואטסאפ שכונתיות, שהולידו פלטפורמת מכירה חדשה לצרכן, שבה כולם מרוויחים - גם החקלאי וגם הצרכן. כולם אמרנו? נו טוב, כולם חוץ מרשתות השיווק. בצורת שיווק כזאת של תוצרת חקלאית אין פערי תיווך ואין אף אחד שגוזר קופון על המחיר של המלפפון.
כולם נרתמו למשימת ההצלה של החקלאות המקומית, ונראה שהיום כמעט ואין שכונה שבקבוצת הוואטסאפ שלה לא מככבים חקלאים שמגיעים למכור את הסחורה - מהחקלאי לצרכן. הפוקוס של חובבי הקולינריה עבר מהשפים והמסעדות לחקלאים ולבישול הביתי. הגורמה נעלם ופינה את מקומו לאוכל של בית.
בהיעדר תמיכה ממשלתית, גילו החקלאים שכל ישראל חברים, ובהיעדר החיים היפים במסעדות להשוויץ בהם באינסטגרם, הרשתות החברתיות הפכו לכלי סיוע חברתי - במקום להפציץ את הפיד בתמונות פוטוגניות ממסעדות ומחופשות סקי בעולם, אנשים שיתפו, הפיצו וקידמו קבוצות פייסבוק חדשות, וכך אפשרו לחקלאים לשרוד, ולא רק לשרוד, אלא גם להפוך אותם לכוכבי השעה.
אז החקלאי מרוצה והצרכנים הרוויחו בגדול - מצד אחד גם זכו לטעום תוצרת ישראלית טרייה שלא חיכתה לאף אחד במקררי ענק בסופר במשך שבועות, ומצד שני הרוויחו מחיר זול בהרבה מהמחיר ברשתות השיווק.
נקטף לפני שעתיים
קרן צרפתי נימצן, מביאה כבר חודשיים תוצרת חקלאית מובחרת לצפון תל אביב: ״יום אחד ראיתי פוסט בפייסבוק על חקלאי שחטף התקף לב בגלל שהיה צריך להשמיד טונות של תוצרת שגידל. פניתי אליו והצעתי שיבוא עם כמה ארגזים ואני אנסה לעזור לו למכור לחברים שלי בשכונה. הוא הגיע עם 14 ארגזים שנחטפו תוך 20 דקות", מספרת צרפתי ניצמן.
בעקבות הניסיון המוצלח והדרישה של החברים מהשכונה לירקות ופירות נוספים, היא פנתה לחקלאים וארגנה קבוצת וואטסאפ של תושבי שכונות צפון תל אביב. "בסוף הגענו למצב שיש לנו שבע קבוצות וואטסאפ עם 257 אנשים בכל אחת. בחודשיים האחרונים מגיעות מדי שבוע לשכונות הצפון 18 משאיות שונות עם תוצרת חקלאית טרייה שנקטפה לפני שעתיים", היא מספרת.
צרפתי ניצמן, שהייתה יועצת פנסיונית, התפטרה קצת לפני הקורונה ותכננה להקים עסק עצמאי, רעיון שנגנז עם פרוץ המגפה. מאז, היא מתווכת בין החקלאים לבין תושבי שכונות צפון תל אביב. "אנשים לא ידעו שיש כזו תוצרת חקלאית בארץ, כי הסחורות שהגיעו אלינו היו מיועדות ליצוא".
אבל צרפתי ניצמן לא עצרה בחקלאים, אלא פתחה גם שתי קבוצות שבהן ריכזה את הבשלנים הביתיים, שביקשו ממנה עזרה בפרסום: "בהתחלה עזרתי לשכנות שלי למכור עוגות, קובה, ופלאפל. ואחר כך כל מי שפנה אליי והיה טוב, צירפתי גם אותו".
אם עד עכשיו היא עשתה את זה בהתנדבות, ביום שישי הקרוב קרן הולכת להרים בפעם הראשונה במתחם האירועים "קמילו" ברמת אביב יריד חקלאים, שיפעל על פי ההנחיות לשמירת מרחק - Camilo Deli Ranch.
ואגב ריחוק חברתי - המקום מתפרש על פני שלושה מתחמים שבהם ימכרו 17 חקלאים ועוד שלושה יצרנים קטנים. השוק יפעל בשעות 14:00-8:00 ולכל מתחם תתאפשר בכל פעם כניסה של 40 לקוחות בלבד. מי שמעוניין להגיע צריך להירשם מראש בדף נחיתה עם ציון השעה שבה הוא מתכוון להגיע. החקלאים יתבקשו לשלם 200 שקלים עבור הקמת דוכן, כסף שנועד לכיסוי עלויות החשמל והפרסום. "יכולתי להביא גם 40 חקלאים אבל אני לא יכולה להביא את כולם כשאני לא בטוחה כמה הם ירוויחו, ולכן חשבתי שכדאי להתחיל בקטן, ואם יהיה מוצלח אז נגדיל בשישי הבא", היא אומרת.
עם פרוץ המשבר, חקלאי שרצה להמשיך לצוף מעל פני המים נאלץ לעשות משלוחים עד הבית. שוק הנמל היה בין הראשונים שהתארגנו על משלוחים מרוכזים מחקלאים, משלוחים שהגיעו מרחובות עד חדרה, והבטיחו את מיטב חומרי הגלם של היצרנים והחקלאים הקטנים בטלפון אחד.
חקלאות תיירותית
קצת לפני פרוץ משבר הקורונה קמה בישראל יוזמת תיירות חדשה שהביאה לנו את המושג "חקלאות תיירותית" (או כפי שהיא מכונה בעולם Agro tourism). "עברתי לפני חמש שנים לצפון וגיליתי שיש לנו כאן את כל מה שאנחנו תמיד מחפשים בחו"ל", אומר יקיר כנפו, יזם שזיהה את הפוטנציאל שיש בחוות חקלאיות, והקים פרויקט בשם "שיפקה" (Shipka - farm to table).
במסגרת המיזם "שיפקה" הוא התחיל להדריך סיורים בחוות יצרניות, ושילב בכל אחד גם סדנת בישול קצרה כדי לאפשר לטעום את התוצרת. נדהמתי לגלות שאין מספיק חשיפה לכל העושר החקלאי והיצרני שיש בארץ", אומר כנפו.
אבל כמו כל ענפי התיירות, גם המיזם של יקיר נבלם בגלל הקורונה, אבל הוא בחר לא לנוח, ועם עצירת הפעילות הוא הקים קבוצת פייסבוק בשם Farm to Table - Israel שנועדה לאפשר לחקלאים לפרסם שם את התוצרת שלהם. היום יש בקבוצה הזו 11k חברים.
בזמן שמדריכי סיורי האוכל בארץ הספידו את התיירות הקולינרית, אפליקציה נוספת בשם Sundo דאגה לחבר בין החקלאים שזקוקים לכוח עבודה לבין מתנדבים שחיפשו מפלט מההסגר האורבני.
"אני בטוח שברגע שהמשק ייפתח ויתחילו לצוץ ניצני התיירות החדשים, התיירות החקלאית תהיה הראשונה שתחזור, כי מה שקרה בזמן הקורונה הוא שהמשבר גרם לנו להבין כמה החקלאות המקומית חשובה וכמה הרבה ממנה יש בארץ", הוא מסכם.
שפים ומסעדנים בשירות החקלאי
השף יוסי שטרית חבר בחודש שעבר לחקלאי בני נקוה, על מנת לסייע לו במכירת התוצרת הטרייה, ויחד הקימו את "החקלאי והשף", מיזם לחקלאות ישירה - מהחווה עד הבית. אבל שטרית לא לבד: האחים דוקטור שבבעלותם מסעדת "אייבי" ו"האחים", הקימו בתחילת המשבר את "מכולת האחים", שירות משלוחים שבו הם מציעים את התוצרת החקלאית מתוך הפורטפוליו של המסעדה: "המכולת היא בעצם ההמשך הישיר למה שאנחנו עושים ביום יום במטבח המסעדה ואפשר לקנות שם את התוצרת של הספקים של המסעדה שליקטנו ובחרנו על פי השקפת עולמנו הקולינרית", מסביר יותם דוקטור. אבל שלא תחשבו לרגע שהמכולת הזו היא פרויקט הצלה שיחלוף בסיום המשבר - בדיוק ההפך: האחים מתכננים להרחיב את ההיצע ולהביא תוצרת של חקלאים נוספים.
"מדובר על מוצרים בסטנדרטים הכי גבוהים", אומר דוקטור, "זה מגיע מספקים מיוחדים שמביאים את מה שאי אפשר למצוא אצל הירקן השכונתי או בסופר. יש לנו למשל ירק עונתי שמגיע ממזרח ירושלים כמו פקוס, שעועית יריחו, שקד ירוק, עלי גפן טריים, חומוס ירוק ופול ירוק. כדי להשיג את המוצרים האלה הלקוח צריך להגיע לכמה כפרים ערביים, אבל אנחנו מרכזים את הכול במקום אחד. יש אפילו ערכת מוצרים שמגיעה עם מתכון לסלט".
חקלאות כבסיס לדו-קיום
פן נוסף בחקלאות הישירה זה דו-קיום. בחודשיים האחרונים נולדו לא מעט יוזמות שחיברו בין ערבים ליהודים בפן הקולנרי. את "החנווני ברשטא - מכולת קהילתית" הקימו יחד השפית אדר מור-קפלן העוסקת בייעוץ קולינרי למסעדות והבעלים של מסעדת רשטא, ראנם ברהום.
"עם תחילת הקורונה מצאנו את עצמנו בבית עם הקפאה מלאה של העבודה", מספרת קפלן-מור. "החלטנו לנצל את הרגע ולהקים מיזם שיביא את התוצרת של היצרנים המקומיים מהרי ירושלים ואת האוכל של רשטא ושלי עד בית הלקוח".
הפעילות מתבצעת כרגע מתוך המסעדה, ומציעים שם שילוב מעניין של אוכל ותוצרת חקלאית של השכנים. זה כולל לחמי מחמצת, טחינה ויוגורט כבשים, עוגיות ראמדן וקפה, דבש, אבני יוגורט, בירות בוטיק וסיידרים, יין, מטעמים מהמטבח הפלאחי של רשטא, תבלינים וזיתים ועוד.
המיזם התחיל לפעול רשמית מיד אחרי יום העצמאות וכרגע הם מציעים משלוחים רק ברדיוס של 10 ק"מ מכפר עין רפא. "המטרה היא לסייע לקולגות שלנו שנלחמים עכשיו על העסקים שלהם, וגם לחשוף את הציבור לתוצרת האזורית המיוחדת שיש כאן. לשם כך בחרנו יצרנים שכל אחד מהם מצטיין בתחומו", היא מסבירה.
האם לסגור את המים בחממות?
בימים שלפני הקורונה התרגלנו לראות את החקלאים פורשים דוכנים בקניונים ובמתחמי קניות. רק בט"ו בשבט האחרון עשינו סקירה של שווקי האיכרים מהסוג הזה. לצד אלו היו גם משקים חקלאיים שפנו למסעדנים בלבד, ולא שיווקו תוצרת ישירות ללקוח הפרטי. היום, בגלל הקורונה, קרה מהפך, וגם למשקים האלה יש מערך הזמנות ומשלוחים, והם גם פיתחו אפליקציית הזמנות על מנת להנגיש את המוצרים.
"עלעלים רעננים", השייך למגדלי נבטים ועלי מיקרו בגידול הידרופוני, התמקדו לפני הקורונה ביצוא ובשיווק למלונות ומסעדות. משבר הקורונה גרם שם לירידה של 90% בפעילות. "רוב העובדים הוצאו לחל"ת, התוצרת נתרמה והיינו בצומת דרכים - האם לסגור את המים בחממות ולשלוח את יתרת העובדים הביתה או לנסות ולמצוא אלטרנטיבות", אומר פלג בכור, מנהל שיווק ומכירות של המיזם.
האלטרנטיבה שמצאו שם הייתה שירות המשלוחים ופיתוח אפליקציית הזמנות לקהל הפרטי: "נכנסנו לרשתות החברתיות, שלחנו הודעות, העמסנו את הסחורה והשיווק עד בית הלקוח החל. חוץ מזה על מנת לסייע לחקלאים שאין באפשרותם לשנע את התוצרת, סל המוצרים הורחב, וכעת יחד עם עלי המיקרו אפשר להזמין גם שמן זית, אבוקדו, ירקות ופירות הידרופוניים".
זה דורש לוגיסטיקה לא פשוטה.
"נכון, ולמרות שזה היה אתגר לוגיסטי לא פשוט, הצלחנו להתארגן די מהר ,והיום אנחנו מגיעים עם התוצרת לכל מקום בין הגליל המערבי ורחובות". התוצאה של המהלך - העסק לא נסגר ובימים אלה מתחיל גיוס מחדש של העובדים.
ישנם משקים חקלאיים שמפעילים מתמחי מכירה גדולים, שחוסכים לצרכן את פערי התיווך. אחד כזה הוא "משק פיין", משק שפתח לפני ארבע שנים חלל מכירות בהאנגר בגודל 1200 מטרים בחוצות שפיים.
משפחת פיין עוסקת בחקלאות כבר חמישה דורות, אבל רק לפני ארבע שנים הם התחילו למכור ישירות ללקוח הפרטי. "עשינו ניסיון והיה לזה המון ביקוש אז צירפנו חקלאים נוספים שהביאו תוצרת אחרת ממה שהייתה לנו", אומר מתן פיין, דור חמישי לחקלאים. "במקביל אנחנו עדיין מוכרים גם לסיטונאים וההאנגר פועל שבעה ימים בשבוע. אם היו שמונה ימים היינו עובדים גם ביום השמיני, כי יש ביקוש. בחודשיים האחרונים המשכנו לעבוד כרגיל, אבל סגנון העבודה השתנה. היום יש יותר אנשים בארץ כי אף אחד לא בחו"ל, מצד שני באים הרבה פחות אנשים בגלל החשש מהידבקות. עכשיו התחלנו לקחת הזמנות בטלפון או בוואטסאפ ולהוציא אותן לרכב, מה שלא עשינו קודם".
למה להמשיך להתעקש על מכירה ישירה גם בזמנים הקשים אם יש לכם גם מכירה סיטונאית?
"מחאת החקלאים שקמה לפני ארבע שנים הובילה להבנה כי אי אפשר להתקיים היום רק מחקלאות בגלל שהתגמול נשאר זהה לזה שהיה לפני 30 שנה אבל עלויות התפעול גדלו בהרבה. אנחנו עוד יחסית היינו מוכנים למשבר, אבל יש לנו הרבה חברים חקלאים שרק עכשיו הבינו שהם בבעיה, כי לא עברו למכירה ישירה בזמן".
