בפסח הזה כשנקרא את "מה נשתנה", לכולנו בטח תהיה אותה התשובה: הכל השתנה. לא מעט סימני שאלה ירחפו מעלינו, סימני שאלה שהמזמור העתיק לא יכול לתת להם תשובות.
ארוחת החג המשפחתית התחלפה בארוחה צנועה ואינטימית יותר, והמאכלים של סבתא שכולם מחכים להם כל השנה, התחלפו בניסיונות שיחזור - חלקם יהיו מוצלחים יותר וחלקם מוצלחים פחות. ונכון - הרחוב שומם, המסעדות סגורות והחדשות מתעדכנות בקצב מהיר, אבל דבר אחד ברור לכל - אם עברנו את פרעה, נעבור גם את זה.
ואיך השפים מתכננים לחגוג השנה את ליל הסדר? כמו כולנו, רק בטח קצת יותר טעים: "אני חושב שהתחושות של כולנו קשות השנה", מודה השף מאיר אדוני. "השנה נחגוג את ליל הסדר בבדידות משפחתית מצומצמת מאוד, אבל הכאב האמיתי הוא שכולנו נחגוג ללא ההורים, הסבתות והסבים, שיאלצו לשבת בביתם עם עצמם לבד".
גם השף שגב משה שותף לתחושות של אדוני: " אני מרגיש אמביוולנטי וקרוע. ליל הסדר הזה לא יהיה כמו שאנחנו רגילים, התחושות הן של פיקחון הנובע מאכזבה ואי ודאות כלכלית ועסקית", הוא אומר. "מבחינת האוכל אכין השנה, כמו בכל שנה, מנות חגיגיות של דגים אפויים בתנור עם ירקות, סטייק ברוטב יין אדום וגם את החרוסת המפורסמת שלי, שכולם מחכים לה. הכמויות הפעם יהיו קטנטנות כי נהיה רק המשפחה הגרעינית - סנדרה, אני ושלושה הילדים. בדרך כלל בליל הסדר אנחנו 30 איש שחוגגים יחד, והפעם זה אחרת".
השנה, השתתף שגב בפרויקט "קאזה סן פלגרינו", פרויקט קולינרי שכבר שלוש שנים מתקיים בבתים של השפים. מכיוון שהשנה אי אפשר היה לארח בבית, מארגני הפרויקט נאלצו לשנות כיוון, ולשלוח את האוכל שהשפים הכינו עד לבית הסועדים. יחד עם שגב השתתפו בפרויקט גם השף אוראל קמחי ממסעדת "פופינה" והשף רז רהב ממסעדת "OCD". השפים בישלו את המנות במטבחם הפרטי, והן נשלחו בשילוח מיוחד ישירות ללקוחות, במיוחד לליל הסדר. "כולם נמצאים בבתים, לא הולכים למסעדות ולא הולכים לאירועים, וזה מרגש לבשל לאחרים. זה נחמד שאפשר לעשות משהו חגיגי ולקבל ארוחת שף הביתה, עבור הרבה משפחות זו מתנת חג מדהימה, ופינוק שווה לחג. בכל מקרה, הטיפ הכי טוב שיש לי לכל אלה שסגורים בחג הזה בבית הוא לנסות לייצר מציאות, ולא לשבת סתם חסרי מעש. חשוב להיות בעשייה - ללמוד, לתנגן, לקרוא. זוהי תקופה נפלאה להמציא את עצמנו מחדש".
נתלבש חגיגי כאילו הולכים לבית כנסת
"אני מרגיש מאוד מוזר השנה", אומר השף אבי לוי. "עצוב שההורים שלי ועוד המון אנשים מבוגרים צריכים לעשות את הסדר לבד. אבל עם זאת אני מרגיש גאה להיות חלק מהעם הזה שיודע לעבור משברים, ויעבור גם את המשבר הזה".
איך יתנהל הסדר והארוחה השנה?
"אכין בדיוק את אותם המאכלים, ואנחנו נקיים בדיוק את אותם המנהגים. אני אעשה את אותו דבר כמו בכל שנה ואף יותר, על מנת שאצלי בבית לא ירגישו את הסיפור שמצליח לשתק עולם שלם, והלוואי שכולם יעשו ככה גם. נקפיד לקרוא את כל ההגדה במלואה, ולברך את כל הברכות. ולמרות שכולנו בבית, נקפיד כולנו להתלבש חגיגי כאילו אנחנו עומדים בבית הכנסת".
גם אצל מאיר אדוני יקפידו השנה, באופן סימבולי אפילו יותר מתמיד, על קריאת כל ההגדה: "אנחנו נקרא את כל ההגדה ונברך את כל שלל הברכות. השנה, יותר מתמיד, יש להגדה כוח אחר וחזק, וכולנו קיבלנו הוכחה לטעמה של חוסר החירות בדרכו של העולם בשנת 2020".
עוד נתגעגע לתקופה הזאת
"אחד הסמלים הכי חשובים ובולטים בחג זה קריאת ההגדה, סידור צלחת הברכות ושירי החג, אבל אם אתה שואל האם נסיים את כל ההגדה, ובכן - זו שאלה טובה ...", מודה שגב. "אבל אחרי הכל חשוב לזכור שיש משהו קסום במצב הזה, העולם עצר ויש לנו הזדמנות להיות עם עצמנו, עם המשפחה ולא בתוך המירוץ. ואין ספק שהמירוץ יחזור וכולנו נהיה שוב בטירוף שהיינו בו, רק עד שזה יחזור חשוב שננסה ליהנות מזה, כי בסוף הכל יסתיים ותתפלאו אולי לשמוע, אבל אני מאמין שעוד נתגעגע לחלקים לא מבוטלים מהתקופה הזו".
הטיפ שלי בימים ארוכים ומתישים אלו, שבהם כולם בבית עם הילדים, זה פשוט להפעיל אותם בניקיונות ובישול של ארוחת החג", אומר אדוני, "לגלגל קניידלעך, לסחוט לימונים, להפריד עלים, להכין תמונות וברכות לסבתא וסבא שלא יהיו השנה בשולחן. אני מתכנן להכין בדיוק מה שאני מכין כל שנה, רק בלי האוכל של אימא סימה ואימא ליליאן, שיחסר מאוד על השולחן. המנהגים המסורתיים שלי רק קיבלו חיזוק והבנה שיש בורא עולם ושהוא זה שמתווה את חיינו. כשמבינים את זה יותר קל להכיל ולקבל הכל".
"האופטימיות חייבת להגיע מכל בית", אומר לוי, "רואים את ההזדהות של העם הזה, ואם אבחר דבר אחד אופטימי להגיד השנה, זה שלדעתי מה שקורה לנו עכשיו הוא לגמרי במקום משהו חמור יותר, במקום איזה אסון גדול שהצלחנו למנוע כולנו בתפילות שלנו. אני חושב גם שלא צריך לדבר על קורונה בחג הזה, אלא פשוט לאכול טוב, להשקיע בבישולים, ופשוט לנסות ליהנות כמה שיותר".
