הגל השני של הקורונה בישראל, והסגר שאמור להתחיל ביום שישי הקרוב, מעוררים שאלות רבות ומציבים אתגרים רבים בפני בעלי עסקים, שמוצאים עצמם חסרים אונים לנוכח המצב, ובהם המסעדנים.
ענף המסעדנות, הכולל מסעדות, בתי קפה, ברים, דוכני אוכל רחוב ועוד, משתייך למעשה ל"מעגל הראשון" של הנפגעים במשק כתוצאה מהמשבר, והוא בין הנפגעים המרכזיים מהמצב הנוכחי. ענף זה נכנס לסגר דווקא סביב תקופת החגים, אחת התקופות הרווחיות ביותר בשנה בתחום.
בהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סך הפדיון בענף המסעדנות לשנת 2019 עמד על כ-21 מיליארד שקלים, כאשר מספר המשרות בענף, טרום משבר הקורונה, עמד על 200 אלף משרות (המהוות כ-4.8% מסך המשרות במשק).
שאלה: אני נאלץ לסגור את המסעדה עקב המגבלות החדשות שפרסמה ממשלת ישראל, האם אני רשאי להוציא את העובדים לחופשה ללא תשלום?
תשובה: בשעה שהמסעדה נאלצת להיסגר עקב כוח עליון, המסעדן רשאי להוציא את העובדים לחופשה ללא תשלום (חל"ת), עד להסרת המגבלות וחזרת העסק לפעילות תקינה. מומלץ כי הוצאת העובדים לחל"ת תיעשה בהסכמה, ותוך חתימה על מסמך המפרט את תנאי החל"ת ואת סיומו.
שאלה: אני ממשיך להפעיל מערך משלוחים. האם אני יכול להוציא לחל"ת רק חלק מהצוות?
תשובה: בעל מסעדה רשאי להוציא לחל"ת את כל העובדים בתפקידים שאינם נדרשים להפעלת מערך המשלוחים. לגבי עובדים הנדרשים למערך המשלוחים, יש לפעול באופן שוויוני כלפי כלל העובדים – ככל שיוציא מעסיק חלק ממערך השליחויות לחל"ת, הדבר עשוי להיחשב כפיטורים שלא כדין, המזכים, בין היתר, בפיצויי פיטורים. מומלץ כי במצב כזה, המעסיק יבחן עם העובדים מי מעוניין לצאת לחל"ת ומי לא, ובכך ימנע מצב של איפה ואיפה בין העובדים.
שאלה: האם אני יכול להוציא לחל"ת טבח הנמצא בתקופת בידוד?
תשובה: עד ליום 1.10.2020 תקופת בידוד דינה כדין תקופת מחלה, ולכן לא ניתן לחייב עובד לצאת לחל"ת בזמן תקופת בידוד, אלא אם כן הדבר נעשה בהסכמה.
שאלה: במקרה שהעובד יסרב לחתום על טופס הסכמה לחופשה ללא תשלום, מה המשמעות של זה?
תשובה: אם המסעדה נסגרה לחלוטין מכח הנחיות הממשלה, החל"ת נובע מכח עליון, ומשכך אין משמעות להסכמת העובד או לסירובו, ואפשר להסתפק במתן הודעה על יציאה לחל"ת, ללא חתימת העובד או הסכמתו. עובד אשר יסרב לצאת לחל"ת רשאי להתפטר, אך הדבר לא יזכה אותו בפיצויי פיטורים. במקרה כזה, העובד מחויב לתת הודעה מוקדמת בהתאם להוראות הדין. ככל שהמסעדה ממשיכה להפעיל מערך משלוחים, וישנם עובדים במערך השליחויות שהמסעדן מעוניין להוציא לחל"ת, יש לוודא כי הדבר נעשה בהסכמת העובד.
שאלה: אם אני ממשיך להפעיל את המסעדה במהלך הסגר (למשל, משלוחים) - האם עובד רשאי לא להגיע למסעדה רק בשל חשש מהדבקה בנגיף הקורונה?
תשובה: ככל שלא קיימות הנחיות מטעם משרד הבריאות האוסרות על העובד להגיע למקום העבודה, על העובד חלה החובה להגיע למסעדה כרגיל, והיעדרותו תיעשה רק בהסכמת המעסיק. היעדרות בלתי מוצדקת עשויה להיחשב כהפרת משמעת, על כל המשמעויות הנלוות לכך.
שאלה: האם מלצרים שיוצאים לחופשה ללא תשלום יהיו זכאים לדמי אבטלה?
תשובה: כל עובד ייבחן לגופו - אם העובד עומד בתנאים אשר פרסם המוסד לביטוח לאומי למתן דמי אבטלה, יהיה העובד זכאי לדמי אבטלה, ובלבד שתקופת החל"ת לא תפחת מ-14 יום. שימו לב, במסגרת תנאים מקילים לקבלת דמי אבטלה בתקופת הקורונה, אשר פרסם המוסד לביטוח לאומי, עובד אינו נדרש לנצל את מלוא ימי החופשה העומדים לזכותו על מנת להיות זכאי לדמי אבטלה.
שאלה: העובדים שלי זכאים לדמי אבטלה, אבל הם מיצו את כל ימי האבטלה שלהם כשהמסעדה הייתה סגורה בסגר הקודם, האם הם יקבלו דמי אבטלה?
תשובה: בהתאם להנחיות אשר פרסם המוסד לביטוח לאומי, עובדים היוצאים לחל"ת בעקבות נגיף הקורונה יהיו זכאים לדמי אבטלה גם אם ימי האבטלה הצבורים שלהם הסתיימו זה מכבר, וזאת עד לסוף חודש יוני 2021.
שאלה: האם דמי האבטלה של העובדים יושפעו מיישום או אי-יישום חוק הטיפים?
תשובה: כן. דמי האבטלה מחושבים בהתאם לשכר הקובע בתלוש השכר. מסעדן אשר יישם את חוק הטיפים, והכניס את יתרת התשר כרכיב שכר בתלוש השכר, עובדיו יהיו זכאים לתשלום דמי אבטלה אשר יחושבו גם על בסיס רכיב יתרת התשר.
שאלה: כמה זמן עובד יכול להיות בחופשה ללא תשלום?
תשובה: כל עוד היציאה לחל"ת נעשית בהסכמת הצדדים, לא קיימת מגבלת זמן. חשוב לציין בעניין זה, כי ככל שהנסיבות שבגינן נתן העובד הסכמתו לחל"ת יסתיימו (למשל, הסגר), יש להחזיר את העובד לעבודתו, או לחדש את החל"ת בהסכמה, תחת נסיבות חדשות.
שאלה: כשיסתיים הסגר והמסעדה תשוב לפעילות מצומצמת בהתאם להנחיות הרלוונטיות באותו מועד - האם המסעדן רשאי להחזיר לעבודה רק חלק מהעובדים ואת היתר להשאיר בחופשה ללא תשלום?
תשובה: אם תקופת החופשה ללא תשלום, או הנסיבות שעמדו בבסיסה (הסגר), הסתיימו, אי-החזרתו של העובד לעבודה תתאפשר אך ורק על ידי הסכמתו מראש ובכתב. אי-השבת העובד למקום העבודה לאחר סיום תקופת החופשה ללא תשלום או הנסיבות שבגינן יצא אליה, עשויה להיחשב כפיטורי העובד שלא כדין. ארחיב ואומר, כי המשמעות של יציאה לחופשה ללא תשלום היא השהיית יחסי העבודה בין הצדדים לתקופה קצובה. בסיום תקופת החל"ת על המעסיק מוטלת החובה להשיב את העובד למקום עבודתו בתנאים זהים לאלו שעמדו לו ערב היציאה לחופשה ללא תשלום. ככל שהמעסיק אינו מעוניין להמשיך להעסיק את העובד לאחר החופשה ללא תשלום, המעסיק רשאי לפטרו בכפוף לקיום הליך שימוע בהתאם להוראות הדין.
שאלה: האם אפשר לפטר טבח בזמן חל"ת?
תשובה: ניתן לפטר עובד בזמן חל"ת. שימו לב, כי על פי אתר משרד הכלכלה, עצם זימונו של עובד לשימוע, עוצר את תקופת החל"ת, ולא תהיה חפיפה בין תקופת ההודעה המוקדמת לבין החל"ת. פיטורי העובד צריכים להיעשות במסגרת הליך שימוע כדין. ככל שנמנע מהצדדים לקיים את הליך השימוע באופן פרונטלי, ניתן לקיימו בכתב או טלפונית והכל בהתאם לבקשת העובד. ככל שיוחלט על סיום העסקתו של העובד, העובד זכאי להודעה מוקדמת. במצב דברים בו המסעדה אינה פעילה, יש לשלם לעובד פיצוי שהוא תחליף להודעה מוקדמת.
שאלה: האם טבח זכאי לצבירה או לתשלום זכויות סוציאליות במהלך החופשה ללא תשלום?
תשובה: בזמן חל"ת יחסי העבודה בין הצדדים מושהים. כפועל יוצא מכך, העובד אינו זכאי לתשלום זכויות סוציאליות, לרבות אי זכאות תשלום בגין חופשה, מחלה, פנסיה, דמי הבראה וכיו"ב. במהלך חל"ת, לעובד נשמר ותק העבודה שנצבר לו לפני יציאתו לחל"ת, לצורך חישוב זכויותיו התלויות בוותק. לצורך חישוב פיצויי פיטורים, חופשה ללא תשלום שאורכה עד 14 ימים לכל שנת עבודה נכללת בוותק של העובד לצורך חישוב הפיצויים. בחופשה ללא תשלום ארוכה יותר, התקופה שמעבר ל-14 ימים לכל שנת עבודה לא תיחשב כוותק במקום העבודה לצורך חישוב גובה פיצויי הפיטורים.
שאלה: האם בתקופת החופשה ללא תשלום על המסעדן לשלם דמי ביטוח לאומי?
תשובה: בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), תשל"א-1971, עובד בחופשה ללא תשלום של למעלה מ-30 ימים קלנדריים, ובאותו זמן אינו עובד אצל מעסיק אחר או אינו עובד עצמאי, המעסיק חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי בעד תקופה שלא תעלה על שני חודשים קלנדריים רצופים שבהם היה המבוטח בחופשה. על פי פרסומים של המוסד לביטוח לאומי, קיים ניסיון לקדם ביטול של דמי הביטוח הלאומי לעובדים המצויים בחופשה ללא תשלום, אך הדבר טרם אושר בפועל. כדאי לעקוב אחר העדכונים בנושא.
שאלה: האם מעסיק רשאי לשנות את תנאי העסקתו של העובד לאחר חזרתו מהחופשה ללא תשלום?
תשובה: מעסיק רשאי להפחית או לצמצם את השכר או את היקף המשרה של מי מעובדיו, בכפוף לעריכת הליך שימוע כדין, טרם ביצוע השינוי. יש לקחת בחשבון כי אם העובד לא יסכים להפחתה או לצמצום השכר או היקף המשרה, והמעסיק יחליט בכל זאת לבצע את השינוי, הדבר עשוי להיחשב להרעה מוחשית בתנאי העסקה, והעובד רשאי להתפטר בנסיבות המזכות בפיצויי פיטורים מלאים (בכפוף לשליחת התראה למעסיק).
שאלה: מה דינו של טבח אשר מסרב לשוב לעבודה בסיום התקופה של החופשה ללא תשלום?
תשובה: אי-חזרתו של עובד לאחר סיום תקופת החופשה ללא תשלום ללא מתן סיבה מוצדקת (כגון מחלה), עשויה להיחשב כהתפטרות העובד על דרך של זניחת העבודה. מסיבה זו, אנו ממליצים כי הוצאת העובדים לחל"ת תבוצע בכפוף לחתימת העובדים על מסמך, המפרט, בין היתר, את חובתם לשוב לעבודה בתום החל"ת.
שאלה: האם מעסיק מחויב בתשלום דמי מחלה לעובד שחלה לפני ובסמוך ליציאה לחופשה ללא תשלום?
תשובה: ככל שימי המחלה קדמו לתקופת החל"ת, על המסעדן להמשיך לשלם את ימי המחלה, ורק בתום ימי המחלה ניתן להוציא את העובד לחל"ת. עם זאת, ככל שהיציאה לחופשה ללא תשלום נעשית בהסכמה, יחסי העבודה מושהים, וכפועל יוצא מכך נפסקת גם חובתו של המעסיק לתשלום דמי מחלה. ככל שהיציאה לחופשה ללא תשלום נעשית ללא הסכמת העובד, עומדת לעובד הזכות למצות את ימי המחלה העומדים לו ולקבל בגינם תשלום מלא בהתאם להוראות חוק דמי מחלה.
שאלה: האם מסעדן מחויב בתשלום דמי מחלה לטבח שחלה לאחר היציאה לחופשה ללא תשלום?
תשובה: ככל שהיציאה לחופשה ללא תשלום קדמה למחלה, העובד לא יהיה זכאי לתשלום דמי מחלה, שכן בזמן חופשה ללא תשלום יחסי העבודה בין הצדדים מושהים.
שאלה: מה הדין לגבי עובד שפוטר ומתבקש לעבוד בפועל בתקופת ההודעה המוקדמת, ומסרב?
תשובה: כל עוד שהמעסיק אפשר לעובד לעבוד בימי ההודעה המוקדמת - והעובד סרב, הדבר ייחשב כוויתור של העובד על זכותו לקבלת ימי הודעה מוקדמת מהמעסיק שלו.
שאלה: מה הדין לגבי טבח שהתפטר ומסרב לתת הודעה מוקדמת למעסיק?
תשובה: בהתאם לקבוע בסעיף 7(ב) לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א-2001, עובד שהתפטר מעבודתו ללא מתן הודעה מוקדמת כנדרש בדין, חב בפיצוי כספי למעסיק בסכום השווה לשכרו הרגיל בעד אותם ימי הודעה מוקדמת אשר לא נתן. יובהר כי בנסיבות אלו, המעסיק רשאי לנכות פיצוי זה משכרו האחרון (או גמר חשבון) של העובד.
שאלה: במקרה שמלצר אינו מצליח להגיע בתחבורה ציבורית לעבודה, עקב המגבלות על התחבורה הציבורית, האם אני מחוייב לספק לו אמצעי תחבורה חלופי?
תשובה: אין כל חובה בדין המחייבת מעסיק לדאוג לעובד לאמצעי תחבורה, עובד המתקשה להגיע לעבודה זכאי לדמי נסיעות בהתאם לתעריף הקבוע בדין. ככל שקיים לעובד קושי של ממש להגיע למקום עבודתו, הוא יכול לבקש לצאת לחופשה ללא תשלום.
עו"ד עמית גרוס, הוא שותף מייסד ומנהל מחלקת דיני עבודה במשרד עורכי הדין דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות', ומשמש כיועץ המשפטי של "מסעדנים חזקים יחד"