קרוליינה ריפר, סקורפיון, פטאלי, פיצ׳ גוסט, סבן פוט לוסי, קראקן, בוטלג, פירי פירי, למון דרופ - אלה לא שמות של לייבלים חדשים במוזיקה וגם לא שמות של מחלות - אלה הם רק חלק מזני הפלפל החריף שגיא שמש, ציון שריקי ואילן אבקסיס, מגדלים להנאתם - בכרמיאל, בכפר תבור ובעפולה: הכירו את הישראלים שמגדלים להנאתם מעל 100 זנים של פלפלים חריפים (מאוד!) , אוכלים אותם בכל ארוחה ואפילו מכינים מהם קינוחים.
כמעט לכל אחד יש קו אדום בכל הנוגע לאכילת חריף, אבל אצל שמש, שריקי ואבקסיס, מגדלי פלפלים חריפים, חריף זה לא משהו שמזיז להם. ולא, לא מדובר בפלפלים הירוקים החמודים שאנחנו מכירים מהסופר, אלא בפלפלים שיכולים לגרום לכם להגיע לרופא. לא מאמינים? צפו בסרטון בראש הכתבה.
"אנחנו מגדלים פלפלים חריפים כתחביב, לא כמקצוע", אומר שמש, "הכרנו דרך התחביב הזה בקבוצת פייסבוק שעוסקת בגינון, ושנינו מאוד אוהבים חריף. גילינו שיש המון אנשים בארץ עם שריטה כמו שלנו, והפכנו לקהילה נחמדה של 2500 אנשים".
כמה זנים אתם מגדלים?
שריקי: "אני מגדל בסביבות 40-30 זנים של פלפל חריף, אבל במהלך השנים גידלנו יותר מ-100 זנים - מהחריפים בעולם".
אבקסיס: "אני הכרתי רק שלושה-ארבעה זנים, ואז הגו׳ק הזה נכנס לי לראש. היום יש לי חממה יחסית גדולה לבן אדם שמגדל בבית בגינה, ושם אני מגדל מעל 35 סוגים שונים של פלפלים שהם 'סופר הוט' - הפלפלים החריפים ביותר".
כמה זנים יש בכלל בעולם?
אבקסיס: "עשרות אלפים, מאות אלפים. יש המון זנים של פלפל חריף אבל בשנים האחרונות בגלל האהבה של האנשים והחיבור של אנשים לחריף, זה גדל והתעצם. עושים גם הרבה קרוסים - ערבובים של כל מיני זנים של פלפלים, וככה יוצרים המון זנים חדשים ומדהימים".
אכלתם את כל הזנים שגידלתם?
שריקי: "כן, בהחלט אכלנו הכל, טעמנו מהכל ונשרפנו מהכל ובכינו מהכל".
כל דבר אוכלים עם חריף
רמת החריפות של הפלפלים נמדדת לפי רמות סקוביל סולם הקובע את דרגת החריפות. יש פלפלים ב-5000 יחידות סקוביל, יש 10,000 יחידות סקוביל ויש כאלה שמטפסים לסופר הוט ומגיעים גם למיליון יחידות סקוביל ואף יותר. "כיום הפלפל הכי חריף שנמדד ושבר שיא זה הקרוליינה ריפר, שנקרא גם מלאך המוות. יש ויכוח על מידת החריפות שלו, אבל בגדול הוא נמדד ב-2.2 מיליון סקוביל. אבל אני לא חושב שזה הכי חריף שאכלנו, כי זה זן לא יציב כל כך. אבל מעל מיליון סקוביל זה כבר לא מורגש, לא מרגישים את ההבדל בין רמות החריפות, הפה כבר לא מכיל את זה והגוף לא מכיל את זה", מסביר שמש.
אתם חושבים שכבר הפכתם לקהיי חושים בקטע של החריף?
שריקי: "אני חושב שכן. רמת החריפות שאני יכול לסבול היום היא גבוהה הרבה יותר".
שמש: "אני לא. אני התרגלתי לרמת חריפות מסוימת ואני יכול לאכול חריף בצורה הרבה יותר אינטנסיבית מאנשים רגילים, אבל הסופר הוט והזנים המטורפים מכים בי כל פעם מחדש. זה לא משהו שהתרגלתי אליו".
מה הקטע באכילת חריף, זה נראה כמו סבל. איפה ההנאה?
שמש: "בסבל. בגדול יש פלפלים שאכלנו רק בשביל לנסות, ורק בשביל להגיד טעמנו ולעשות עליהם וי. אבל יש כאלה שהם ממש טעימים. ציון למשל מת על שקשוקה, תעשיית הביצים פורחת בישראל בגללו, וכל שקשוקה שלו זה תופת, הוא מכניס פלפל חריף בעצם לכל מאכל - מקוטג' ועד ועל האש. כל דבר".
ומה עם קינוחים עם חריף?
אבקסיס: "יש שוקולדים, טראפלס, ריבות משוגעות. זה למשל משהו שאני לא הכרתי עד לפני שהקמנו את הקבוצה. לא ידעתי שיש דבר כזה ריבה חריפה".
אומרים שככל שיש יותר גרעינים בפלפל ככה הוא יותר חריף. זה נכון?
שריקי: "הריכוז של החריף יושב על הדבר שנקרא שחלה - זה הלבן שבתוך הפלפל החריף שעליו יושבים הזרעים. לכן יש סטיגמה שהזרעים הם הכי חריפים בפלפל, אבל זה חצי נכון, כי שם יש את הריכוז הכי גבוה של הקפסיאצין, שזה בעצם השמן שיש בתוך הפלפל שהוא בעצם החומר החריף בפלפל".
למה לא להסתפק בפלפל רגיל מהסופר?
אבקסיס: "קודם כל החריפות. הפלפל הירוק שבסופר זה פלפל לא בשל, ולטעמנו אין לו טעם. הפלפל החריף הזה הוא פלפל רגיל והוא נותן חריפות ותו לאו. הפלפלים שאנחנו מגדלים, חוץ מהחריפות הם נותנים גם טעם. יש להם ערך מוסף הרבה יותר גדול. יש פלפלים שבטעימה הראשונה הם נותנים לך מכה ויש כאלה שיש להם אפטרטייסט שמגלים אותו רק אחר כך כשהחריפות מתפתחת. פעם ציון ואני צילמנו איזה סרטון שלנו אוכלים פלפל חריף, ובמשך דקה לא הרגשנו כלום ופשוט ישבנו וצחקנו מול המצלמה וחשבנו שזה לא חריף ולא הבנו מה אנשים עושים מזה כזה סיפור. אחרי משהו כמו 40 שניות, בכינו. חטפנו בום על הראש, היו לנו עם דמעות בעיניים".
ויש גם תחרויות לאכילת חריף. בינתיים התקיימה בארץ רק תחרות אחרת לפני כשנה, אבל התחרות השנייה כבר בתכנון, ואם הכל יילך כשורה היא מתוכננת לסוף אוגוסט בפארק הירקון בתל אביב.
"מי שמתמודד בתחרות הזאת צריך לדעת שהוא לוקח על עצמו אתגר מאוד גדול כי אלה פלפלים מאוד חריפים ולא רגילים. מתקיימים בערך 15 סבבים - מתחילים בפלפל הכי פשוט ורגיל עד לפלפל הכי חריף. בתחרות שהתקיימה בשנה שעברה לא עמדו בזה הרבה אנשים ורק שלושה הגיעו לגמר", אומר שמש.
התחריות האלה נגמרות בשלום? זה נשמע מסוכן.
שמש: "שניים מהמתמודדים הקיאו מיד אחרי התחרות בשביל להוציא את כל מה שהיה בפנים. אחד אחר שכב יומיים בבית עם כאבי תופת וסיפר בקבוצת הפייסבוק שלנו את כל התהליך שהוא עובר. ניחמנו אותו והיינו בשבילו שם. אני חושב שנשרף לו כל איבר אפשרי בגוף, אבל הוא יצא מזה בשלום והוא כנראה יתמודד גם השנה".
חשבתם פעם להתפרנס מזה ולעשות מזה כסף?
שמש: "לא, הקבוצה שלנו היא נטו בקטע של תחביב".