משבר הקורונה ממשיך לתת אותותיו בלא מעט בתי אוכל ברחבי הארץ: בתי קפה, מסעדות, דוכני אוכל וברים - מסתבר שאף אחד אינו חסין מפני חרב הסגירה המרחפת מעל ראשם של מקומות הבילוי, שנאלצו לסגור למשך חודשיים וחצי את הדלתות בעקבות מגפת הקורונה.
חשוב לזכור שכל סגירה כזאת לוקחת איתה למטה, כמו במגדל קלפים, לא רק עובדים שנשארים חסרי פרנסה ומצטרפים למעגל האבטלה, אלא גם ספקים, אותם אלה שמביאים למסעדות חומרי גלם או נותני שירות אחרים כמו יחצנים. עם הסגירה של המסעדות, נותרים גם אלה, ברוב המקרים, ללא יכולת לגבות את המגיע להם על סחורה שהביאו למקום, טרם פרוץ המשבר.
מומחים בתחום טוענים כי זו רק ההתחלה, ובחודשים הקרובים יתגלו הממדים האמיתיים של המשבר, ועוד ועוד מסעדות ובתי קפה ייסגרו בעקבות המשבר שיצר חור עצום בתזרים העסקים.
מסעדות, בתי קפה וברים נוספים שנסגרים
אבל גל הסגירות לא נעצר כאן: אל רשימת המקומות שנסגרו מתווספים מדי יום מקומות נוספים, ובהם מסעדת טיטו בגבעתיים, שנפתחה בקיץ 2016. אל טיטו מצטרפים גם בר אגנס בלוינסקי בתל אביב, פיש אנד פרייז בירושלים ושלושה סניפים של ארומה תל אביב - ארומה שרונה, ארומה מיקדו סנטר וארומה בבית וואלה. אליהם מצטרפים סניפים נוספים של רשתות כמו וופל בר סאנסט בתל אביב, קפה גרג בגבעתיים, קפה קפה ברמת השרון וסניף ג'ירף בקריות. גם בר הדבלין ברחובות נסגר והפך למועדון הופעות בשם מיקס, והבר הוותיק פראג הקטנה, הממוקם ברחוב אלנבי, ובעליו הודיעו כי לא יפתח שוב את המקום, אחרי 18 שנה של פעילות (לפראג הקטנה סניף נוסף פעיל בטיילת בת ים).
"את המקום שלנו אנחנו סוגרים בגלל משבר הקורונה", אומר אחד מבעלי פיתוס, דוכן אוכל הממוקם בתל אביב בסמוך לכיכר רבין ופועל שם כמעט שנתיים, "המדינה לא בדיוק עוזרת וגם הבנק לא עוזר, כך שבהיעדר מקורות מימון נאלצנו לסגור. בגלל שהיינו עסק חדש יחסית אז לא היו לנו יתרות מזומנים שיכולנו להשתמש בהן בשעת המשבר. במהלך השנתיים האלה רק מימנו את העסק, וכשהגיע המצב שבו היינו צרכיים לשים יד בכיס, לא היה לנו מאיפה להביא כסף. העסק עבד יפה בשנתיים האלה אבל לעסק של מזון לוקח זמן להתייצב ולהגיע לרווחיות. גם החורף היה קשה, גם הייתה כאן שנה של בחירות מתמשכות וגם הקורונה - הכל ביחד נותן את הנוסחה המנצחת לסגירת עסק".
איך אתה מרגיש עם הסגירה?
"לא אשקר: היו לי ימים יפים יותר, נשארנו עם חובות של לא מעט כסף, אבל יש דברים שהם לא בשליטתי, זה משבר עולמי ולא משהו נקודתי אצלנו. לצערנו זה פוגע בכולם".
אלה שלא שרדו
כבר בתחילת המשבר היו מסעדות שהודיעו כי לא ישובו לפעילות, ובהן מסעדת ניטן תאי בתל אביב, מסעדת L28 בתל אביב, מסעדת איגרא רמא בתל אביב, מסעדת האנוי בתל אביב וגם מסעדת בינו בפיתה - גם היא בתל אביב. אליהן הצטרפו לא מעט מקומות נוספים בחודש האחרון כמו שני סניפים של רשת קפה לואיז - בחיפה וברמת החייל, מסעדת חומוס שוק ברמת גן והדוכן בהרצליה פיתוח - סלטוס.
הבעלים של סלטוס תלה שלט על דלת המסעדה ובו הודיע על הסגירה וכתב כי הוא לא ממליץ להיות עצמאי בישראל: "מה שנשאר בכיס לא שווה את כאב הראש ואת הלחץ של להיות עצמאי בישראל", אומר יניב בנישתי, בעל המקום, "הגעתי למצב שבו או שאני קונה עוד מוצרים למסעדה בכסף האחרון שיש לי או שאני קונה מצרכים לבית. בתחילת מרץ כבר התחלנו להרגיש את הירידה בעבודה שהתבטאה ב-80%. למסעדה שלי יש מחזור של 140-150 אלף שקל בחודש, ואם נשאר לי בכיס 10,000 אלף שקל מזה, זה נס. כשפותחים מקום צריך לשלם משכורות, ביטוח לאומי, מס הכנסה, חברת חשמל, ארנונה ומה שמרוויחים לא שווה את זה".
גם דפנה הכהן, בעלת סניף קפה לואיז בחיפה, שנאלצה לסגור אחרי 15 שנות פעילות את הסניף הראשון של הרשת, מתארת מצב בלתי אפשרי: "נגמר לי החמצן", אומרת הכהן, "המקום שלי כבר נסגר ונגמר, אבל יש מסעדות שנפתחו שוב ושם ירגישו את המכה בעוד שלושה או ארבעה חודשים. מפולת הסגירות לא תיעצר בנו".
