לא מעט משאבים מושקעים במחקרים בתחום החקלאות בארץ ובעולם - ממחקר גנטי ומולקולרי בצמחים, מחקרי איכות תוצרת חקלאית, הנדסה חקלאית ועד פיתוח גידולי שדה ומטע. תוצאות המחקרים האלה משפיעות ישירות על האוכל שלנו בצלחת: אז איך מאריכים חיי מדף של פירות מסוימים בעזרת המדע, איך מגדלים עשבי תיבול ללא כימיקלים ואיך יוצרים יותר קטשופ מעגבנייה אחת? החוקרים של קרן בראד, קרן ישראלית-אמריקאית ותיקה למחקר ופיתוח חקלאי, מסבירים.
זן עגבניות חדש ומתוק
המחקר הזה שם לו למטרה להעצים את המתיקות והארומה שהתמעטו עם השנים, ולייצר עגבנייה מטיפוס צ'רי בעלת מירקם, ניחוח וטעם משופרים. במהלך המחקר פותחו 5 זני עגבניות מזן שרי, שטעמן משופר יותר מזני המקור.
הזן הבולט מבניהם שיצא אל השוק נקרא Nebula. הזן חדש נכנס לשוק בשנת 2015 וכעת מגדלים אותו בעיקר באירופה, קנדה ומדינת קליפורניה שבארה"ב.
עגבנייה עם יותר קטשופ
מטרת המחקר הייתה לזהות סימנים מולקולריים בגנום עגבניית הבר, ותכונות כמותיות לקביעת תכולת מוצקים מסיסים, סוכר, יבול גבוה ויתרונות נוספים לעגבניות המיועדות לתעשייה. במסגרת המחקר פותחו כלים חדשניים שכללו סמנים מולקולאריים למיפוי גנטי, ויצירת סדרת קווי עגבנייה ייחודיים, המהווים כלי חשוב למחקר גנטי ויישומי בצמחים.
הכלים האלה אפשרו פיענוח הבסיס הגנטי-מולקולרי של תכונות כמותיות ושל אינטראקציות גנטיות מורכבות. בסיום המחקר פותחו מספר זני עגבניות תעשייה, והמובילים ביניהם מהווים כ-80% אחוזים מנתח השוק בקליפורניה של עגבניות המיועדות לתעשיית הקטשופ.
הארכת חיי המדף של המנגו
מטרת המחקר הייתה פיתוח מתודולוגיות שיסייעו בהפחתת אובדן הפרי בעקבות מחלות פטרייתיות לאחר הקטיף, באמצעות פיענוח מסלול סיגנלים המעורבים בהתעוררות נבגי הפטרייה. במסגרת המחקר פותח טיפול חומצי המיועד לטיפול בתוצרת חקלאית לאחר הקטיף.
הטיפול מעכב את התעוררות הפטריות הפתוגניות, ובכך מסייע בהפחתת אובדן הפרי ומייתר את הצורך להשתמש בתכשירים כימיים להשגת חיי מדף ארוכים. שיטת טיפול זו מסייעת בטיפול בפתולוגיה של מחלות אחסון בפירות סוב-טרופיים, כולל מנגו ואבוקדו, והיא מיושמת כיום בישראל ובמקסיקו.
גידול בזיליקום ללא כימיקלים
המטרה כאן הייתה פיתוח וגידול של קו בזיליקום העמיד בפני קימחון, ללא שימוש בכימיקלים, בכדי להגן על היבול מפני מחלות ואובדן כלכלי הנגרם למגדלים בעקבות מחלה זו.
בעזרת כלים מולקולריים נערך זיהוי גנטי, דבר שסלל את הדרך לפיתוח זן בזיליקום חדש ועמיד. הריצוף הגנטי שנערך לבזיליקום העמיד, סייע ביצירת מיפוי תכונות נוספות של הבזיליקום, כמו הארומה ותכולת השמן.
