הטרוף סביב הקונדיטוריה של אור שפיץ
(צילום: ירון שרון)
בכניסה לקונדיטוריה של אור שפיץ, רואים בעיקר צבע אחד: ורוד. אנחנו פוגשים אותה, רגע אחרי שיצאה מבידוד, בקונדיטוריה התל אביבית הוורדרדה שלה שממוקמת במרחק יריקה מחוף הים.
"קודם כל אני לא קונדיטוריה רגילה, אני בייקרי", היא ממהרת לתקן, "יש פה קלאס, יש פה עניין חשוב של עיצוב".
קצת לפני שהתחילה הקורונה שפיץ טיילה בעולם בשביל לקבל השראות לעיצוב, המאוד לא שיגרתי של מקום. אבל הקהל אוהב את זה, והתור בחוץ לא מותיר מקום לספק: משהו קורה פה.
גם בחום הכבד של תל אביב, עשרות סקרנים או מעריצים - או גם וגם, עומדים תחת השמש הקופחת, עם שמשיות ממותגות שהיא מחלקת, ומנסים להגיע לביס מאחד הקינוחים שלה, שרובם בכלל לא נאפים במקום - למעט קרואסונים, שמרים ועוגיות. "חיברתי את הקיר פרחים ממקום שאהבתי ואת העיצוב של הקרניזים ממקום אחר", היא מודה, וממשיכה: ״כשפתחתי, אימא שלי אמרה לי שאם אני עושה כיסאות ושולחנות ורודים בחוץ, גברים שיבואו עם בנות הזוג שלהם לא יהיו מוכנים לשבת, אבל את לא מבינה מה הולך פה וכמה גברים יש פה. יש גם ימים בהם אנשי עסקים שעובדים בשגרירויות יושבים פה לבד על קפה".
מי שמעז מצליח
אור שפיץ, בסך הכל בת 23, היא קונדיטורית, יזמית ואושיית רשת עם למעלה מ-240,000 עוקבים באינסטגרם. כמעט רבע מיליון.
"לפני ארבעה חודשים פתחתי את הבייקרי שלי, ועכשיו עלתה תכנית חדשה שלי (התוכנית משודרת באפיק 28 ביס ובאפיק 38 בהוט) בערוץ האוכל וזה עוד התגשמות חלום מאוד גדול עבורי", היא אומרת.
בתכנית החדשה שפיץ מציגה חלק מהמתכונים שלה, ומעבירה לקהל בבית מסרים של העצמה באפייה: "לא סתם המוטו שלי הוא 'מי שמעז מצליח׳. תמיד אהבתי לאפות, תמיד אהבתי את ההתעסקות הזאת, והייתי מבלה המון שעות עם סבתא שלי במטבח. יום אחד אימא שלי לקחה אותי לסדנת זילוף ובדיוק אז גם כל עידן האינסטגרם התפתח. חזרתי הביתה עם שתי עוגות, אמרתי לעצמי ׳טוב, אפרסם אחת, ננסה׳. היו גם את אלה שאמרו לי ׳מי יתקשר אלייך, למה שהם לא יקנו עוגה בקונדיטוריה׳?"
אבל שפיץ, שהייתה אז רק בת 18, האמינה: "סבא שלי ז"ל גם הגשים לי חלום, ובנה לי מטבח ורוד במרתף של הבית, ושם באמת התחלתי לפרוח ולתקתק הזמנות".
וההצלחה לא איחרה להגיע - ״פתאום אנשים התחילו לעצור אותי ברחוב והיו מזהים אותי מהאינסטגרם, פתאום היו מבקשים עצות על המתכונים, פתאום לייב ופתאום אני הולכת לבייק אוף. אני לא מרגישה סלב, אבל הפרסום הוא נקודה פה, והאינסטגרם זה כלי עסקי שאני יכולה גם להגיד לך שבלעדיו לא יודעת אם הייתי מגיעה לכל זה".
את לא מרגישה צעירה מדי בשביל כל הטירוף הזה שסביבך?
"כן, אומרים לי שאני עוד צעירה, ולפני שפתחתי את הבייקרי הרגשתי את זה. אז עוד לא כולם ממש הכירו אותי, אז היה לאנשים את הפקפוק הזה כשהיו פוגשים אותי, וכן היו את הטלפונים האלה של ׳איפה ההורים שלך׳. אבל עכשיו בעקבות החשיפה הגדולה שזכיתי לה, מגיעים לפה אנשים מכל הארץ ומחו"ל לעמוד בתור. אני מרגישה שעכשיו פחות מתייחסים אלי כילדה ויותר לוקחים אותי ברצינות. להיות בת 23 ולהחזיק את כל הדבר הזה לבד, זה לא הולך ברגל".
ארגזים של כסף
בעזרתן של עוד 11 עובדות ואימא שיצאה לפנסיה ועובדת אצלה במשרה מלאה, היא חייבת להצטיין. "מהבוקר עד הלילה אני פה, מסדרת מחסן, מסדרת מלאי, מזמינה מספקים, מצלמת לאינסטגרם, מעלה לאינסטגרם, מטפלת בשירות לקוחות. העסק הזה הוא כמו מכונסת כביסה שכל הזמן עובדת".
לא בא לך לפעמים להיות בת 23 ״רגילה״?
"אוי ואבוי, ממש לא״.
ואיך הביזנס עובד?
״יש לי חלום לצאת לפנסיה בגיל מוקדם ולעשות את מה שאני באמת רוצה ולהגיע למצב שיש לי נחת כלכלית. אני עושה כסף ואני עובדת במשהו שאני אוהבת. אני מכניסה יפה, תודה לאל, אבל כל עוד לא החזרתי את ההשקעה שהייתה לי בעסק, והייתה השקעה גבוהה, אז זה לא נחשב. הרבה אנשים רואים את התור וחושבים שאני עושה ארגזים של כסף, ושואלים למה הקינוחים פה יקרים, אבל המחיר של הקינוחים הוא בהתאם לשכירות, בהתאם לטעם ובהתאם לאיכות שלהם, ואני לא מתכוונת להתנצל״.
יש גם רגעים פחות זוהרים?
"יום לא טוב, יום ארוך וקשה, עניינים רגשיים. מצד אחד את לא יכולה להיות צבועה ולשדר רק מה שטוב ושהחיים יפים, את באמת צריכה להראות את כל הצדדים ואנשים גם מעריכים את זה".
אחרי פעילות אינטנסיבית באינסטגרם, שפיץ מעידה על עצמה כחסינה בפני תגובות פחות מפרגנות: "לפני שנתיים שלוש, הייתי בוכה מזה, היום זה עדיין מעצבן, אבל הגעתי למצב שמי שרוצה יעקוב ומי לא אז לא. הקול המעצבן שלי מפריע לך? אז אל תשמעי אותו. אנשים יכולים להסתכל ולהגיד שאני פאקצה או ילדה קטנה, אבל ורוד זה צבע שיש לו דרך חיים מאוד ברורה, הוא אופטימי, הוא שמח והוא הרבה יותר מסתם צבע. מאחורי הורוד הזה והבחורה הזאת שעושה עוגות יש גם מוח, ומוח שעובד קשה. והיום אני יכולה להגיד לך שאני לגמרי גאה להיות פאקצה".
