בדוכן ברחוב הרצל פינת שדרות רוטשילד - אחת הנקודות האסטרטגיות וההומות בתל אביב, עומד אושרי מסהיד (26) ומתקין את המנה "השם ישמור שומר" - שומרים צלויים באוזו, טחינה גולמית, שקדים וסומק. בחלק אחר של המקום, עומדת ירדן שי (29) ודוחסת קציצות דגים חריפות, שחורכות את הלשון, לתוך ספינג' מושלם. למנה הזאת הם קוראים ה"מרוקאית המושחתת". ירדן מבהירה שמדובר ביצירה חדשה, שנולדה תוך כדי אלתור: "זאת הברקה שהתרחשה תוך כדי תנועה", היא מסכמת את הביס.
Kiosk&co - כך קוראים למקום הזה, שנבנה על חורבותיו של מקום פופולרי אחר שהיה כאן - הסניף הראשון של סוסו אנד סאנס של עומר מילר. ולא מדובר על עוד דוכן אוכל, אלא על קונספט שנולד בתקופת הקורונה, והוא חכם ורלוונטי מתמיד: בר יין טייק אווי. נשמע הזוי? אולי, אבל ההתרחשות שם לא משאירה מקום לספק - מדובר בלהיט.
אתם ניגשים לדלפק, קונים יין ואוכל, לוקחים והולכים לשבת באחת הפינות בכיכר היפה. בתקופת הקורונה העירייה הציבה כאן ערימות של ארגזים בצבעים שונים, לצד ספסלים ושולחנות פיקניק. נראה שזה בדיוק מה שהיה חסר - מסעדנות קלה, זמינה, לא מחייבת ונטולת אילוצי תו ירוק. הכל קורה שם תחת כיפת השמים, שהולכים ומתבהרים עם בוא האביב.
ושם, בתוך הכוך הזה, ירדן ואושרי עושים את הקטע שלהם. הם מהזוגות היותר כישרוניים, מקסימים וכובשים שצמחו מתוכניות ריאליטי הבישולים, שתקפו אותנו בעשור האחרון.
"מאמונקות", ככה הם נוהגים לקרוא אחד לשנייה, ובכלל קשה לשכוח אותם, לא רק בגלל הכישרון הרב והביצועים המושלמים שהם נתנו על המסך הקטן, אלא בעיקר הודות לעדינות והרגישות, לקעקועים ולתכשיטים שמלווים את הדמויות שלהם. אושרי הבלונדיני הענוג ותכול העיניים וירדן הדרמטית והאנרגטית, שחקנית בראשית דרכה.
בתוכנית ההיא שבה הם השתתפו - MKR, הם הגיעו למקום השני והמכובד. "אנחנו כמו שירי מימון והראל סקעת", צוחק אושרי. "המקום השני הוא הכי טוב. יש לך לאיפה לשאוף", אבל ירדן דווקא בכתה אחרי ההפסד: "אותי זה עיצבן. רציתי שכולם ידעו שהיינו הכי טובים".
לא רק סלבס
במהלך שנת הקורונה הם מצאו את עצמם בחל"ת, אבל מהר מאוד הגיעה הצעה מקבוצת "קפה אירופה" (מסעדה פופולרית הנמצאת סמוך לשם בשדרות רוטשילד) לאכלס את חלל הקיוסק שפינה עומר מילר. "קיבלנו הרבה הצעות, אבל הן לא התאימו לנו", מסבירה ירדן. "אנחנו לא שואפים להיות שפים. אנחנו טבחים, הרפתקנים שרוצים ליצור. כשהגיעה ההצעה הזאת להקים את Kiosk&co התלבטנו בהתחלה בגלל שזאת עבודה אינטנסיבית עם הרבה אחריות. אבל בסוף הלכנו על זה, בעיקר בגלל שאנשי 'קפה אירופה' נתנו לנו חופש יצירתי עם האוכל".
ירדן שי: "אם אתה נכנס לבריכת הכרישים של תוכניות ריאליטי חשוב להיות גם טוב, ואז התוכנית יכולה להיות מקפצה. אם לא תהיה טוב תתאדה אחרי 15 דקות התהילה"
אושרי וירדן מגדירים את המקום כמסעדה שנמצאת ברחוב. "הרעיון נולד בזמן הקורונה: ליצור תחנת יין - אתה בא אלינו, לוקח יין לוקח אוכל שמתאים לו במחיר סבבה ובצלחות ובקופסאות חד פעמיים. אנחנו משקיעים את הנשמה, אוהבים לארח ויוצרים אווירה שמחה, משוחררת, לא מחייבת, כייפית ואירופאית. היום במסעדות כבר אי אפשר שיהיה רק אוכל טעים, צריך גם אווירה", מסבירה ירדן.
עברתי על התפריט, על שמות המנות מיד נדבר, אבל קודם כל - איזה אוכל אתם עושים?
אושרי: "אנחנו עושים אוכל מגרה, לא כבד, לא מתחכם. אנחנו חתומים יחד על המנות - והשפה שלנו משותפת. מכינים הכול בעצמנו - הגבינות, הבצקים, הרטבים. אוכל מהיר, אבל מושקע ומוקפד. מגיעים אלינו אנשים מכל הארץ, אל תחשוב שבאים לכאן רק תל אביבים וסלבריטאים. התנועה מגוונת".
ירדן מבינה דבר אחד או שניים בגורמה מרוקאי: "לסבתא שלי מצד אמא יש 18 ילדים, אז בנו במיוחד לכבודה חדר אוכל ענק ואת הסלטים של יום שישי היא מוציאה בערימות. גם אימא שלי, אדריכלית ומעצבת פנים, היא בשלנית על". התפריט בקיוסק שלהם כולל מנות המתהדרות בשמות יצירתיים: "רמי רטטוי" - פילה לברק מעל תבשיל ירקות, "קרעים וחתיכות" - התשובה שלהם לפיש אנד צ'יפס, "שקית הפתעה" - קישואים מלאים בגבינת ריקוטה ו"כריך הדג הפריך" - דג בפירורי לחם המוגש בבייגל עם הרבה פלפל צ'ומה.
למה בחרתם להתמקד דווקא בדגים?
"אנחנו הכי אוהבים דגים, בשר פחות מעניין אותנו. אנחנו גם טובים בירקות וכל מי שאוכל את הקיסר מרבון שואל מה זה".
ומה זה באמת?
"חסה ובצל ירוק על הפלאנצ'ה, מנה המוגשת עם ויניגרט ופרמז'ן".
רק לפי השמות של המאכלים אפשר להבין איפה הצמד התחנך ורכש את השכלתו הקולינארית: השניים הכירו לפני שנתיים במסעדת "מלכה", המסעדה הכשרה של איל שני. ירדן, ילידת מושב אלמגור מצפון לכנרת, בוגרת "ניסן נתיב" בירושלים, הייתה מלצרית במסעדת "קנטינה" (מסעדה ברנז'אית בשדרות רוטשילד בתל אביב), ושיחקה בתפקיד קטן ב"מיזרי" בהקאמרי, עד שהחליטה לעבוד כטבחית: "מאסתי בעבודת המלצרות, מאסתי לחוות אכזבות באודישנים, מאסתי לחכות לתפקידים ומאסתי לחלום שאיזה במאי יגלה אותי. מאחר שרציתי לעבוד עם הידיים ולבשל, בחרתי באיל שני, כי המטבח שלו מאפשר יצירתיות".
ירדן שי: "בחיים לא היה בינינו מתח מיני, למרות ששנינו אנשים מאוד מיניים. אפילו כשאני יושבת מאחורי אושרי על הווספה ומחבקת אותו, אין בינינו מתח מיני".
אושרי, שנולד וגדל בנהריה, מבשל מגיל 16, ול"מלכה" הגיע אחרי שנתיים של לימודי קולנוע ב"מנשר". "התאהבנו ישר על ההתחלה", מספרת ירדן, "אני זוכרת את המשמרת הראשונה של אושרי, הוא חבש כובע אדום, עבד על מנה של צ'יפס והיה חמוד ונערי. שמנו קנייה ווסט וכך עבדנו יחד כל המשמרת. המוזיקה ישר חיברה בינינו. אני שרתי ועשיתי את הרעש שלי, ובגלל שהגעתי ל'מלכה' לפניו הרגשתי בנוח. אושרי נדלק בחזרה והיו ניצוצות. כבר אז קראנו אחד לשני: מאמונקה".
אבל אושרי ממהר להסביר: "התאהבנו אפלטונית", וירדן מחדדת: "בחיים לא היה בינינו מתח מיני, למרות ששנינו אנשים מאוד מיניים".
קשה להאמין.
ירדן: "אפילו כשאני יושבת מאחורי אושרי על הווספה ומחבקת אותו, אין בינינו מתח מיני".
בהמשך ירדן עברה לעבוד במסעדת היוקרה "סלון", גם היא של איל שני, שם הופקדה על הקינוחים, הבצקים, הפוקאצ'ות והחלות, וגם עבדה בפס החם. אושרי המשיך בפס החם ובניהול המטבח של "מלכה". בין לבין הם גם עבדו יחד על כתיבת תסריט.
מה למדתם מאיל שני?
אושרי: "השיעור הראשון היה היחס לאסתטיקה. בגלל שבאתי מלימודי קולנוע התחברתי לגישה הזאת".
ירדן: "הרבה פעמים איל אמר: 'זה יפה, זה לא'. היו לי עם איל הרבה שיחות שמתייחסות לאישיות שלי ולאיך אני עובדת. איל הוא אמן, השראה מהלכת. תענוג לראות בן אדם שלקח את כל התשוקה שלו כדי להשפיע על אנשים ולהשאיר חותם. למדתי הרבה מהפראות ומהדיוק שלו".
מה אתם חושבים על הדיבור הפואטי והפילוסופי והלא תמיד מובן שלו?
"אני מתה על הדרך בה הוא מתבטא, אני חושבת שהוא משורר. אגב, אני לומדת כתיבה אצל מירי חנוך, אשתו המדהימה של איל".
ומה אתם חושבים על התמחור המופרז שלו לפעמים - למשל העגבנייה ב-24 דולר בניו-יורק או המחירים השערורייתיים ב"סלון"?
אושרי: "לא רק המוצר קובע את המחיר, צריך להתייחס גם לעשייה, לחשיבה, לכמה זמן עבדו על המנה. כמובן שלכל דבר יש גבול ואי אפשר לקחת מחירים הזויים".
יש שטוענים שלעבוד בקבוצה של איל שני ושחר סגל זה כמו להשתייך לכת. אפילו לחברה קוראים "החבר'ה היותר טובים".
ירדן: "זה ממש לא כת. אתה בא לעבוד ומקבל משכורת וגם ערכים מסוימים של שף שאתה עובד תחתיו. איל גידל פה דור של המוני צעירים, שבהשפעתו הם עושים אוכל ותרבות. איל מחבר אליו צעירים ומבוגרים כאחד. גם אנשים מבחוץ יכולים למצוא את עצמם בשפה שהוא יצר ולהרגיש בה בנוח, ושהם חלק מעשייה תרבותית ומוזיקלית. 'החבר'ה היותר טובים' זה החבר'ה שמפיצים בשורה. אני גאה להכריז שאני בוגרת איל שני. תסתכל סביבך ותראה שהבוגרים שלו באמת מוצלחים - לפחות מי שלקח את הכיוון הנכון".
אושרי: "זאת לא כת. שחר הוא זה שנתן את השם 'החבר'ה היותר טובים', אבל יש דברים שמאחדים בין האנשים שמייצרים שפה. אני יודע שהרבה חושבים דברים על איל אבל איל לא שרלטן. יש בו הרבה חוכמה".
אושרי מסהיד: "אבא לא ראה אותי מצליח. הלוואי שהוא היה רואה את המקום שפתחנו ושהייתי יכול להאכיל אותו"
אושרי החליט לעזוב את "מלכה", אחרי שקיבל את ההצעה להשתתף בריאליטי. "מאחר שמדובר בתוכנית של זוגות, חשבתי לעצמי: 'עם מי אני מבשל טוב? עם יש לי חיבור?', והתשובה כמובן הייתה ירדן. בהתחלה ירדן לא האמינה בתוכנית, אבל בסוף השתכנעה".
ירדן: "פחדתי לספר לאיל שאני עוזבת, מה גם שפעם בשבוע אני אצלו בבית, בגלל הקורס של מירי והוא מכין לנו ארוחת בוקר".
ומה אתם חושבים על בוגרי ריאליטי, כמו טום אביב, שפותחים מסעדות?
אושרי: "למה לא? חשוב להיות אמיתי, ומי שיש לו מה להגיד - יצליח".
ירדן: "אף אחד לא היה פותח לנו מקום, אם לא היינו טובים ואם זה לא היה כלכלי. אם אתה נכנס לבריכת הכרישים של תוכניות ריאליטי חשוב להיות גם טוב, ואז התוכנית יכולה להיות מקפצה. אם לא תהיה טוב תתאדה אחרי 15 דקות התהילה. אנחנו מספקים את הסחורה. אנחנו גם מתמודדים מצוין עם הפרסום, שנינו בנויים לזה. אנחנו אוהבים שאוהבים אותנו. גם לא השתבשנו מהתהילה, אנחנו מאוד מפוקסים וקשורים למשפחות שלנו".
כמו בריקוד טנגו
אגב משפחה, אושרי איבד את אביו לפני שלוש שנים ממחלת כבד תורשתית. האבא עבר השתלת כבד שלא הצליחה, ונפטר. "אבא היה איש מאושר וגבר שאפשר רק ללמוד ממנו. הוא גידל אותי בצורה הכי טובה וקיבלתי כל מה שצריך. אחרי שאבא מת הבנתי שהמשפחה היא הדבר החשוב ביותר שיש, ביטלתי את המעבר לתל אביב, ונשארתי לגור במשך שנה עם אימא, שהיא האישה הכי חזקה שאני מכיר ואותה אני הכי אוהב בעולם. אבא לא ראה אותי מצליח. הלוואי שהוא היה רואה את המקום שפתחנו והלוואי שהייתי יכול להאכיל אותו. אבא היה תוניסאי ואמי הרומניה למדה להכין מפרום, קוקלה ומאכלים נוספים".
ירדן שי: "בקשר שלנו אנחנו כאילו רוקדים טנגו - יש מקומות שאושרי הוא הביג בוס ואני זו שמקשיבה לו, ולהיפך. אושרי במאי ואני שחקנית. אני עפה עם רעיונות בלתי אפשריים והוא אומר לי איך אפשר להגשים אותם"
מסתבר שאת האהבה לקעקועים אושרי ירש מאביו, ולא - לא מדובר כאן על קלישאת השף והקעקועים. "מגיל 13 אני מתקעקע", מסביר אושרי, "יש בקעקועים משהו קבוע. אבא ואני עשינו קעקוע משותף - כוכב, בגלל שכבר בנעורי ידעתי שיום אחד אני אהיה כוכב. אחרי שאבא מת קעקעתי על עצמי אריה. עכשיו גם אימא שלי עשתה קעקוע".
ירדן מודה שהיא לא ויתרה על המשחק, אבל עד שזה יקרה העמדה שלה בקיוסק היא הבמה שלה: "אני כותבת עכשיו הצגת יחיד שתשלב אוכל וגברים ואת האישיות שלי. אני חושבת שזה יהיה שוס".
ירדן, שגדלה במושב אלמגור, סבלה במהלך ילדותה מחרמות ונידויים: "לא התחברתי למושב, בלשון המעטה. בגלל שרציתי להיות שחקנית ובגלל שהייתי נוסעת עם אימא עד לתל אביב בשביל להסתפר אצל שוקי זיקרי, תמיד צחקו עלי שאני תל אביבית. הייתי ילדה שמנה והתעללו בי. כשרזיתי בכיתה ח' זה לא התאים לילדים שאני נראית טוב אז הם החרימו אותי. זאת הייתה זוועה, כולם הפסיקו לדבר איתי. מבחינת חבריי לכיתה, החרם הזה לא היה. מישהי שלמדה איתי התקשרה אלי אחרי התוכנית ודיברנו והיא אמרה 'זאת חוויה שלך'. ואני רוצה להגיד - לא, זה לא נכון - החרם הזה היה, ועד היום הוא משפיע עלי. הוא גרם לי לפחד שיעזבו אותי, אולי בגלל זה אני לא בזוגיות".
מה באמת עם זוגיות?
אושרי: "גם אני לא בזוגיות עכשיו. הייתי מאוהב לאחרונה והלב שלי קצת שבור. אחרי התוכנית התחילו איתי הרבה נשים, אבל אני ג'נטלמן ולא מנצל את הסיטואציה. הומואים מתחילים איתי באינסטגרם, אבל אני שם גבולות".
ירדן: "אני לא טיפוס של מערכות יחסים, אבל יש בי געגוע להיות נאהבת. אני מסתובבת בעיקר עם הומואים".
בטח כולם משוכנעים שאתם זוג.
ירדן: "אנחנו מתנהלים בצורה זוגית, וההתנהלות הזאת גורמת לאנשים לחשוב עלינו הרבה דברים. לפעמים אנשים גם מרשים לעצמם ואומרים - 'למה אתם לא ביחד? אולי תעשו ילד? הוא יהיה יפה'".
הנשים שאתה יוצא איתן לא מתקנאות בקשר הצמוד?
אושרי: "אם בת זוג שלי תקנא בירדן אפרד ממנה".
אתם גם רבים כמו זוג נשוי?
אושרי: "אותי לימדו בבית שאם זוגות לא רבים, הם בוגדים. לי ולירדן יש ויכוחים, אבל אני מרגיש שמהם אנחנו יוצאים מחוזקים. אנחנו מכבדים אחד את השנייה".
ירדן: "בקשר שלנו אנחנו כאילו רוקדים טנגו - יש מקומות שאושרי הוא הביג בוס ואני זו שמקשיבה לו, ולהיפך. אושרי במאי ואני שחקנית. אני עפה עם רעיונות בלתי אפשריים והוא אומר לי איך אפשר להגשים אותם".
