רוב נשיאי ארצות הברית לאורך ההיסטוריה ידעו לשתות אלכוהול, אולם מתברר שלחלק גדול מנשיאי מנהיגת העולם החופשי הייתה גם חיבה לאוכל טוב - מתבשיל סנאים ועד פיצת צ'יזבורגר. אף שהאחוזה הנשיאותית מארחת לא מעט חשובים מהעולם לארוחות ערב רשמיות ויוקרתיות, לכל נשיא היה טעם שונה והעדפה קולינרית אחרת. הנה המאכלים האהובים על 44 נשיאי ארצות הברית מאז ועד היום.
הנשיא הראשון של ארצות הברית, ג'ורג' וושינגון, אהב חביתיות עם דבש (Hoecakes), מעין גרסה מוקדמת לקלאסיקה של ארוחת בוקר אמריקנית טיפוסית - או מה שאנו מכנים כיום - פנקייק.
מקור המתכון האמריקאי לחביתיות הוא בכלל אינדיאני ומבוסס על תירס, אבל כך או כך, בפעם הבאה שאתם מתענגים על פנקייק לארוחת בוקר, אל תשכחו מי עלה על זה קודם.
הנשיא אדמס בחר בהרגל בוקר מגונה למדי: להתחיל את היום עם סיידר תפוחים מחוזק בהרבה אלכוהול. בזמן לימודיו בהרווארד כתב, "לעולם לא אשכח כמה מרענן ומלא אנרגיה היה המשקה הזה בקולג'".
ונחשו מה? את ההרגל הזה הוא לקח איתו בהמשך גם לבית הלבן. מקנאים? גם אנחנו קצת.
הנשיא ג'פרסון גילה את המקרוני במהלך מסעותיו הדיפלומטיים באירופה, והוא היה אחד מאלה שהביאו את המנה הזאת לארצות הברית.
ג'פרסון לא הסתיר את חיבתו למאכל והזכיר בהזדמנויות שונות שזהו המאכל האהוב עליו. האגדה מספרת שהנשיא ג'פרסון היה גם הראשון שהביא מכונה לחיתוך פסטה מנאפולי, איטליה – היישר אל מעונו הרשמי בתקופה שבה כיהן כנשיא ארצות הברית.
הרבה קוראים בוודאי יזדהו עם הבחירה של הנשיא הרביעי של ארצות הברית: מדיסון פשוט אהב מאוד גלידה. ליתר דיוק הוא
אכל הרבה מאוד גלידה, כי הגברת הראשונה, דולי מדיסון, דאגה לארח את קהל המבקרים הרבים שפקדו את הנשיא במהלך שהותם בבית הלבן, והייתה מגישה להם מגשי גלידה קרירים. והנשיא, בין שרצה ובין שלא, היה אחד הצרכנים המובילים של הכיבוד.
מונרו נשאר נאמן למולדתו וירג'יניה, והוא אהב לאכול מאכל הדומה לפודינג לחם – סופלה ביצים שהיו בו ביצים מקושקשות שהכניסו בינהן הרבה אוויר, תירס ואבקת אפייה.
גם לנו זו נשמעת מ
בריאותן, טבעוני או פירותני? גם אם לא ידעו אז מה בדיוק המשמעות של כל אחת מההגדרות, אדמס זוכה לקרדיט הבריא ביותר ברשימה זו, משום שהוא העדיף צלחת של פירות טריים על פני כל דבר מאכל אחר.
אהבנו.
המאכל האהוב על ג'קסון נשמע כמו משהו מתוחכם בפשטותו: צלחת גדולה של שעועית ירוקה מטוגנת יחד עם קוביות בייקון.
אנחנו משוכנעים שאם איל שני היה עולה על הרעיון, הוא כבר מזמן היה מכניס אותו לתוך פיתה.
יהיו כאלה שיעקמו פרצוף למשמע המנה האהובה על ואן ביורן, אבל יהיו גם כאלה שיתעקשו שמדובר במעדן.
הנשיא ואן ביורן אהב במיוחד אויסטרים, צדפות. אבל הוא לא עצר בפירות ים ונהג לזלול להנאתו גם סופגניות, צימוקים ותאנים.
הם אוכלים גם חיות חמודות: לא ברור אם תרומתו הרבה של הנשיא האריסון לטבע בארצות הברית עשויה לרמז גם על תרומתו לתבשיל שהוא אהב לזלול - תבשיל שבו חומר הגלם העיקרי הוא סנאי.
לפני שאנחנו שופטים, חשוב לזכור כי סנאים היו חלבון נפוץ במאכלים רבים באותה תקופה.
המנה המנחמת הזאת מורכבת מבצק אפוי, מגלידה ומתבלינים אזקוטיים, ויש גם גרסת קינוחים אנגליים בטעמים של צימוקים ודומדמניות.
לחם תירס שימש כמחווה לשורשי הנשיא ממדינת טנסי, בתקופת שהותו בבית הלבן. הוא אכל אותו בלי סוף, והיה מקדיש את זמנו לאירוח של אנשים רבים במשכן הנשיאותי, לצד אשתו שרה.
עכשיו נחשו מה היה הכיבוד המועדף עליהם.
הקרבה של טיילור לאוכל הדרומי והקריאולי, הובילה אותו לחבב את המאכל שנקרא קאלאס, מאכל הדומה למטעמים המורכבים מבצק מטוגן ומכוסה באבקת סוכר.
אם המרכיבים נשמעים לכם מוכרים, זה לא במקרה: המאכל הזה מזכיר סופגניות חנוכה שלנו.
פילמור היה חובב מאכלים דשנים, כולל תבשילי בקר, מרק צבי, דגים, חזיר עם פסטה, תבשיל ברווז, עוף, יונה ולחמים מתוקים.
את כל אלה – הוא אהב להכניס לתוך מרק. נשמע לכם כמו סטייה קולינרית? גם לנו.
טעמו של פירס באוכל נותר נאמן לשורשיו מניו אינגלנד וכלל צדפות מטוגנות, מרק צדפות (clam chowder) ופאי תפוחים.
כל אלה נשמעים כמו מאכלים שגם אנחנו יכולנו מאוד לאהוב.
מספרים שלביוקנן היה טעם קולינרי משובח, שכלל שלל מנות צרפתיות שחדרו באותה התקופה לאמריקה.
אבל על אף הטעם הטוב שלו, כרוב היה בין המאכלים המועדפים עליו. לכו תבינו נשיאים של מעצמות.
הנשיא לינקולן נראה לא אחת נוגס בעוגיות ג'ינג'ר בפומבי, אבל שזה לא יטעה אתכם.
לינקולן הגדול העדיף על פני הכל דווקא בייקון, ובשבילו זה היה אוכל מנחם.
מאכל הנוחות המועדף על הנשיא הדרומי ג'ונסון היה סלט המכונה "הופינג ג'ון" - סלט שנקרא על שמו.
הסלט המקורי הזה של הנשיא כלל אפונה שחורה, אורז, בצל קצוץ, בייקון פרוס והוא תובל רק במלח. ביס, מישהו?
יוליסס ס'. גרנט אהב דברים פשוטים. הוא מצא בפשטות עולם ומלואו, ואולי לנוכח זה הוא העדיף לשמור גם על הקולינריה שלו פשוטה, והמאכל החביב עליו היה פודינג אורז.
הייז נהנה מהמנה הפשוטה והלבבית הזאת, במהלך נשיאותו. המתכון של אשתו של הייז לפנקייקים הוא מתכון שנולד עוד בתקופת מלחמת האזרחים.
המתכון נשמר במהלך השנים, והוא נחשב לפופולרי מאוד במטבחים אמריקניים, עד היום.
גרפילד היה הנשיא השני בתולדות ארצות הברית, שראה במרק סנאי את אחת הארוחות האהובות עליו.
נזכיר, כי מרק סנאים הוא מאכל שכמעט ונכחד מן העולם.
המאכל החביב על הנשיא ארתור תאם את סגנון הזקן שלו, שכן שניהם נקראו צלעות כבש (Mutton Chops).
אז אולי זו הייתה לא יותר מהלצה, אבל לנשיא ארתור זה לא הזיז, והוא לא שינה את התזונה כמו שלא שינה את סגנון הזקן.
קליבלנד היה רווק כשנכנס לבית הלבן בשנת 1884, ואולי בגלל זה הוא אמר שהוא היה רוצה לדלג על כל הארוחות המפוארות במשכן הנשיאותי, ולקבל רק דבר אחד - הרינג כבוש וגבינה שוויצרית.
קליבלד אף צוטט כשביקש מהצוות הרינג במקום "כל החומר הצרפתי הזה".
הריסון החל את הקריירה שלו במדינות אוהיו ואינדיאנה, וזה גם מה שהעמיד אותו במרכז אזור גידול התירס הראשי בארצות הברית.
יכול להיות שהרזומה הזה הוא גם זה שעיצב את תפריט המאכלים האהובים עליו במשך שנים רבות - כולו הורכב ממאכלים שהיו על בסיס תירס.
אין מידע רב על הרגלי האכילה של הנשיא מקינלי, אבל ספרי ההיסטוריה מרמזים כי מקינלי ואשתו היו זללנים גדולים.
אמנם הם לא היו קולינרים גדולים וחיבבו מאכלים פשוטים, אך רוב המאכלים שאכלו היו דשנים - ובכמויות גדולות.
רוזוולט היה גרגרן הרפתקני, ואכל בדיוק כפי שניתן היה לצפות מצייד - הוא אהב בשר ציד, וסטייק היה אחד המאכלים המועדפים עליו.
טאפט, שהתפרסם כנשיא ארצות הברית השמן ביותר בהיסטוריה, היה מה שאנחנו מכנים היום פודי.
אבל בין כל המאכלים שהנשיא אהב לזלול, היה אחד שהוא חיבב במיוחד - סטייק ותפוחי אדמה.
וילסון חיבב אוכל צנוע, והמאכל המועדף עליו היה המאכל היחיד שעוזרת הבית שלו לשעבר נזכרה בו במהלך כתיבת הביוגרפיה שלו.
לטענתה, מעבר לארוחת הבוקר האמריקאית הטיפוסית, הנשיא וילסון אהב במיוחד סלט עוף.
הנשיאות של הארדינג ידעה עליות ומורדות רבים, ואולי זה גם מה שדחף אותו להתנחם בפשטידת עוף.
פשטידת עוף, או פאי עוף כי שנוהגים לכנות את המנה, היה מאכל שהצביע על שורשיו של הארדינג, שהיו נעוצים במרכז-מערב ארצות הברית.
קולידג' היה נוהג לאכול בשעות קבועות. עם זאת, המאכלים שנהג לאכול היו הרפתקניים, החל במלפפונים חמוצים שיובאו לו במיוחד מורמונט, דרך מרק צ'ופ סואי שהכינה גברת קולידג', וכלה בעוף צ'או מיין ועוגת תפוחים.
את עוגת התפוחים הוא אהב במיוחד והיה אוכל ממנה ברגע שהייתה בוקעת מהתנור.
האם המאכל האהוב עלינו מצליח לעמוד במבחן הזמן? שאלה טובה. הובר, למשל, אהב לאכול בטטה עם מרשמלו.
אם זה נשמע מוכר אז כדאי לדעת שעדיין אפשר למצוא בטטות עם מרשמלו על שולחנות ארוחת הערב ברחבי ארצות הברית, אבל בעיקר בחג ההודיה.
לדברי הנרייטה נסביט, עוזרת הבית של רוזוולט, FDR אהב כריכי גבינה בגריל, בנוסף למאכלים אמריקניים קלאסיים אחרים, כולל ביצים מקושקשות, מרק דגים, נקניקיות ועוגת פירות.
טרומן היה ספציפי, לפחות בכל הנוגע לארוחות שלו. הוא היה נוהג להזמין סטייק עשוי היטב, על גבול השרוף.
מעניין אם מישהו מהשפים שהוא סעד אצלם סירבו להגיש לו סטייק במידת עשייה וול דאן.
אף שאייזנהאואר אהב בעצמו לבשל – בעיקר בשעות לחץ, הוא אהב יותר מכל את הפאדג' שוקולד "מיליון הדולר" שהכינה הגברת הראשונה – בשילוב עם מרשמלו ואגוזים.
בדיוק כמו תושבי אזור ניו אינגלנד, קנדי העדיף מרק צדפות על בסיס שמנת. וזאת בניגוד מוחלט למרק צדפות על בסיס עגבניות, המקובל במנהטן.
בנוסף לאוכל מקסיקני, לחם תירס ודגנים, ג'ונסון שהגיע מטקסס, העדיף עוף מטוגן עם פירה ורוטב גרייבי.
את המאכל הפייבוריטי ויוצא הדופן של הנשיא ניקסון, גבינת קוטג' עם קטשופ – מאכל שבוודאי מרים גבות בכל שעות היום - הנשיא אהב במיוחד לארוחת הבוקר.
אין כמו הרגלים, תשאלו אפילו את הנשיא פורד, שהיה נוהג לאכול בכל יום באופן קבוע באותה שעה את אותו מאכל קבוע לארוחת הערב: צלי בקר למנה עיקרית וגלידת פקאן לקינוח. לנו זה היה נמאס בתוך פחות משבוע.
אף על פי שהנשיא קרטר היה ידוע ברקע המשפחתי של מגדלי בוטנים, הוא בעצמו דווקא העדיף מאכל אחר.
קרטר דבק במאכל הפופולרי הדרומי, גריטס, שהוא מעין סוג של גריסים. גריטס היה גם השם של הכלב המשפחתי.
אם סוכריות עדשים מקוטלגות אצלכם כזיכרון ילדות מתוק, אצל הנשיא רייגן זו כבר הייתה אובססיה של ממש.
הנשיא אהב מאוד את הממתק הצבעוני, ובשלב מסוים, כך לפי דיווחים לא רשמיים, הוא גם הורה להכניס יותר מ-300,000 סוכריות עדשים מדי חודש למלאי של הקפיטול, הבית הלבן ובניינים פדרליים אחרים.
לפעמים צריך רק מעצב דעת קהל אחד בשביל להטיס מוצר לשמיים, כמו במקרה של הנשיא בוש.
הנשיא גרם לכך שמכירות החטיף ירקיעו שחקים, לאחר שציין במהלך קמפיין הבחירות שלו, שנגיסי חזיר הם המאכל המועדף עליו - במיוחד כשהם מגיעים עם רוטב טבסקו.
היום הוא כבר טבעוני, אבל הרבה לפני שקלינטון החליף את התפריט שלו הוא רדף אחרי לא מעט מאכלים מהירים, וציזורגר היה בין האהובים עליו.
קלינטון אהב צ'יזבורגר עם פלפל חריף, אנצ'ילדה עוף, בשר על הגריל, סינבון (לחמניות קינמון) וגם עוגות.
שפית הבית הלבן לשעבר, כריסטה קומרפורד, הסגירה פעם לעיתונות, לאחר שהנשיא עזב את תפקידו, מה הנשיא בוש אהב לאכול.
הצוות כינה את המאכל האהוב עליו "פיצות צ'יזבורגר ביתיות", וזאת משום שכל המרכיבים שיש בצ'יזבורגר היו גם הם על פיצה המרגריטה שלו.
הנשיא לשעבר, ברק אובמה, אמר פעם לקומיקאי ג'רי סיינפלד, כי נאצ'וס זה אחד מהמאכלים האהובים ביותר עליו.
"זה אחד מהדברים שצריכים להרחיק ממני", הוא אמר, "אחרת, רוטב גוואקמולי (אבוקדו) היה זורם לי מהעיניים".
לנשיא המכהן, טראמפ, יש חיבה גדולה - שגם מתועדת היטב - ג'אנק פוד. החל מהיום הראשון לכהונתו בבית הלבן הנשיא טראמפ מבקש כי יטיסו לו אוכל מהיר במטוס הנשיאותי שלו.
בהזדמנויות שונות הוא צוטט אומר כי בורגר קינג ומקדונלד'ס הן בין רשתות המזון המהיר המועדפות עליו, משום שהן מבטיחות סטנדרט ניקיון שקשה לקבל במסעדות אחרות.
