בחודשים האחרונים לא פשוט לשבת בבית קפה עם מיקי שמו, הקונדיטור ואחד מבעלי רשת הקונדיטוריות המשפחתית "שמו הקונדיטוריה". כל דקה ניגשים אליו מעריצים או אופים חובבנים, מחמיאים על העוגות שלו, מבקשים סלפי או ברכה מצולמת לבר מצווה של האחיין ומדווחים לו בפירוט מה הם חושבים על העוגות החדשות או על הופעותיו הטלוויזיוניות.
כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך:
אבל גם ממרומי האימפריה המתוקה והקצפתית שלו שחוגגת עכשיו 30 שנה, גם מאולימפוס הפריים טיים וגם מהפנטהאוז רחב הידיים שעבר אליו עם משפחתו בתקופת הקורונה, שמו בן ה-52 לא שוכח את הילדות הלא מרופדת והלא מפנקת שהייתה לו וזוכר היטב מאיפה הוא בא - שכונת נווה יוסף החיפאית, השוכנת למרגלות נווה שאנן: "נווה יוסף הייתה שכונה קשה עם אחוזי פשיעה גבוהים והרבה נרקומנים שהיו מסתובבים ברחובות. הכרתי מובטלים ואנשים קשיי יום וראיתי מאורעות ודברים שילדים היום לא חשופים אליהם. חיינו אז חיים צנועים, לא אכלנו במסעדות ולא היה לנו כסף להכין עוגות מתוחכמות. גם לא נסענו לחו"ל", משחזר שמו.
מיקי שמו: "הילדות חישלה אותי ותמיד משאירה אותי בפרספקטיבה מציאותית. אני תמיד עם הראש על הכתפיים. בסופו של דבר אף פעם לא אשכח מאיפה התחלנו"
"אני זוכר כשהתחלתי ללמוד ב'ריאלי', רק אז ראיתי את ההבדלים ביני לבין הילדים מהשכונות המבוססות. פתאום ראיתי שהילדים הולכים עם נייקי. מי ידע אז אצלנו בשכונה מה זה נייקי? אבל למרות כל זאת, גדלתי בבית בו הורי הרעיפו חום ואהבה, והיו בו כייף ושמחה. הבית היה פתוח והחברים כל הזמן באו אלינו. היום, הילדים צריכים לתאם מראש מפגשים עם החברים".
לשמו יש שלושה ילדים - בן מנישואיו הראשונים ושתי בנות מאשתו מירב. "חשוב לי לתת דוגמה אישית לילדי. אני אבא מקשיב ונוכח. אני לא יכול להיות זמין אליהם כמו אשתי, אבל אני משתדל ללכת לאירועים שלהם".
איך הילדות עיצבה את האישיות שלך?
"הילדות חישלה אותי ותמיד משאירה אותי בפרספקטיבה מציאותית. אני תמיד עם הראש על הכתפיים. בסופו של דבר אף פעם לא אשכח מאיפה התחלנו".
"כשאני הולך להתאמן במכון כושר, הנשים המבוגרות מבקשות ממנה לתת להן טיפ לעוגת דבש לראש השנה ולשטרודל תפוחים. זה עושה לי כייף וטוב בלב בפנים"
אתה מרגיש שהצלחה שלך היא פיצוי לילדות ולחסכיה?
"לא. אני אשמח אם תחזיר אותי לילדות, על כל מגרעותיה ולהתחיל מאותו מקום. הילדות היא חלק ממני. זה לא משהו שמתנתק ממני. מכל דבר שקרה לי בחיים למדתי והתעצמתי. לא הכול היה חלק ולא הכול הצלחה. ולמרות ההצלחה והפרסום, נשארתי איש צנוע. לחלוטין. אני ממשיך ללכת לעבודה מרוכז, ממוקד עם אנרגיה טובה. אני גם מתעקש להישאר בחיפה, אבל בכל יום עולה אצלנו השיח מתי נעבור לתל אביב".
אבל עם כל הצניעות אתה חי בפנהטאוז יפהפיה ומושקע.
"לפני שלוש שנים עברתי לפנטהאוז בקומה החמישית במרכז הכרמל. אני לא חי בווילה מפוארת על שטח גדול, לא התעשרנו. אנחנו תמיד זוכרים מאיזו שכונה באנו. כמובן שהתנאים של הילדים שלנו יותר טובים מאוד שהיו לנו בילדות, יש להם יותר אפשרויות".
כשפרצה מגפת הקורונה, שמו היה בתחילת צילומים של תוכנית טלוויזיה קולינרית חדשה חובקת עולם. אחרי ששוטט מספר חודשים ברחבי אירופה הוא נאלץ להשבית את הצילומים ולהסתגר בבית בחיפה, משם המשיך להפעיל את הביזנס. וכמו כולם - גם הוא העביר סדנאות בזום. כשאני מבקש ממנו לסכם את תקופת הקורונה הוא אומר: "היא הייתה מאתגרת וטובה בסך הכול".
"הייתי מ"פ בלבנון ובגדה. בתחילת האינתיפאדה הראשונה, זרקו עלינו בקסבה בשכם מקררים ומכונות כביסה מהגגות. זה עיצב את האישיות שלי"
טובה?
"אצלנו ברשת לא מושיבים אנשים ליד שולחנות - באים אלינו רק לקנות, אז לא נפגענו כמו מסעדות ובתי קפה. במקרה כמה חודשים לפני הקורונה בנינו אתר אינטרנט חדש והכנו חנות וירטואלית, זה היה מזל. בזמן הסגר הראשון ראינו שאנשים מבקשים מאיתנו לשלוח אליהם מוצרים הביתה, והחנות הווירטואלית עבדה יפה מאוד. בכל שכונה היה לנו מערך שליחים. אחרי כל מסיבת עיתונאים שערכו ביבי וממשלתו, עשינו הערכת מצב מה יהיה מחר.
"ברור שהיו מתח וחרדות וחשש מפני הדבקות, אבל אמרנו לעצמנו שנפתח סניפים כל עוד אנחנו יכולים. שרדנו את מלחמת לבנון השנייה כשהפגיזו את חיפה במשך 35 ימים, בלי שהייתה אז הגנה של כיפת ברזל והמשכנו ללכת לעבודה, אז עכשיו לא נעבוד? חשוב היה לנו להמשיך, כדי לשמור על השיגרה ולהתמודד עם המתח ואי הודאות. זה רק הכניס אותנו לדרייב של ייצור, יוזמה ועבודה".
כדי להתמודד עם המצב ועם העובדה שאין הזמנות לאירועים במשרדים ובבתים, התפריט צומצם ומוקד: "אנשים קנו בזמן הקורונה יותר עוגות שמרים, והלכו על עוגות יותר קטנות. פחות חגגו, לא היו מסיבות וימי הולדת, אז לא היה צורך בעוגות גדולות ומפוארות. הלקוחות העדיפו דברים שאפשר להחזיק בבית יומיים-שלושה. ריכזנו את כוח הייצור למצרכים שאנשים כן קנו ועודדנו את העובדים לשמר את כוח החשיבה".
בסגרים פתאום כולם התחילו לאפות עוגות משוכללות ולגדל מחמצות. זה לא גרם לאנשים לקנות פחות?
"הקורונה עשתה באז מטורף וטוב לכל עולם האפייה. אנשים שעובדים במיקרוסופט ונשלחו לחל"ת למדו מהיוטיוב איך לאפות בצורה מקצוענית. והתחרות הזאת טובה מבחינתי. יש מודעות יותר גבוהה - כשמישהי הולכת לאפות משהו איכותי היא מודעת עכשיו כמה זה יעלה לה ואז היא תדע להעריך את המוצרים שלי ואת ההשקעה הגדולה בהם. העובדה שכולם אפו רק הגדילה את מעגל הלקוחות".
אז לא הפסדת כסף כמו כולם בקורונה?
"לא, להיפך. אנשים ישבו בבית ולא יצאו לבילויים ולחופשות, אז קנו יותר. ואנחנו כאמור התמקדנו והתייעלנו. אין לי תלונות ולא ביקשתי מענקים ועזרה מאף אחד".
למדת משהו חדש על עצמך בתקופה הזאת?
"למדתי לחפש את הטוב - כי בכל דבר שקורה יש טוב. בהחלט חששתי לאורך כל התקופה ולמדתי שהחיים זה בונוס, שהחיים הם מתנה. חד משמעית".
אחרי שנים לא מעטות על המסכים, הגעת בשנה האחרונה סוף סוף לפריים טיים. למה לקח לך כל כך הרבה זמן להגיע לשם?
"בעבר הייתי פעמיים מועמד להיות שופט ב'בייק אוף', אבל אחרי שלב ההתאמות לא התקבלתי. כשופט אני בא ממקום מאוד אמפטי והם חיפשו משהו אחר. הפעם, אחרי מספר אודישנים בהם עשיתי את המקסימום, התקבלתי. חשוב להבין שהחיים שלי לא השתנו מאז שהגעתי לפריים טיים, אבל היום כשאני מגיע לכל מיני מקומות, אנשים מבקשים ממני יותר מתכונים. כשאני הולך להתאמן במכון כושר, הנשים המבוגרות מבקשות ממנה לתת להן טיפ לעוגת דבש לראש השנה ולשטרודל תפוחים. זה עושה לי כייף וטוב בלב בפנים".
הביקורות על התוכנית הקינוח המושלם לא יצאו מגדרן. איך זה השפיע עליך?
"אני לא נעלב מביקורות, להיפך. ביקורת זה דבר לגיטימי. לקבל הערות זה בסדר ומהן אתה רק יכול לצמוח, להתעצם ולחפש את החוזקות".
אם מיקי שמו הצעיר היה ניגש לאודישנים של תוכנית ריאליטי, הוא היה מתקבל?
"לא בטוח, צריך להביא לתוכניות האלה משהו נוסף מעבר ליכולת שלך להכין מנה - אתה צריך גם סיפור חיים מעניין".
ומהו בעיניך הקינוח האולטימטיבי?
"שיהיה מידתי והרמוני, לא גדול מדי ושיהיה בו ניגוד בין הטקסטורות השונות. קינוח מתחיל ונגמר בנראות. הקינוח הכי טעי שאכלתי היה במסעדת אוסטריה פרנצ'סקנה, מסעדת שלושה כוכבי מישלן של מאסימו בוטורה במודנה, איטליה. אכלתי שם טארט לימון הפוך. השף מאסימו בנה את הצלחת בצורה שתראה כאילו הטארט נפל על הרצפה. המרקמים היו מרעננים וטעימים והבצק פריך ושביר".
למה לדעתך עם ישראל עסוק באובססיביות באוכל? ולא רק עכשיו בתקופת החגים.
"אוכל הוא שפה בינלאומית והוא מחבר בין אנשים, ולא משנה מאיזו עדה אנחנו ולאיזו מפלגה אנחנו מצביעים. אחרי פרעות ומבצעים צבאיים חשוב לי ללכת לקולגות שלי בערים המעורבות כמו ירושלים ועכו ולתמוך בהם. חשוב שיהיה דו-קיום ושנתחבר כבני אדם והאוכל אכן מחבר. אני רוצה לראות אותנו יותר ביחד ויותר מלוכדים, כמו שהיה בעבר, כשהקמנו את המדינה".
איך לכל הרוחות, אתה מצליח לשמור על המשקל שלך?
"זאת התמודדות יום-יומית. אני שומר על התזונה ומשתדל להתרחק כמה שניתן ממאפים קטנים מלוחים ומלחם ועושה פעילות גופנית: שוחה, מתאמן, עושה ספינינג. זה קשה, אבל אני לא מרחם על עצמי. רזיתי בחודשיים האחרונים שמונה קילוגרם. אני עושה ספורט וגם הייתה לי קורונה, במשך שלושה ימים השתעלתי, היה לי חום גבוה ולא היה לי תיאבון. מאז הבנתי שאני לא צריך את כל כמות האוכל והתחלתי להוריד כמויות".
ותודה לאודטה
בצבא, שמו שירת בגולני וגדי איזנקוט, לימים הרמטכ"ל היה המג"ד שלו ("גדי איש מדהים. בחיים לא צעק"). "הייתי מ"פ בלבנון ובגדה. בתחילת האינתיפאדה הראשונה, זרקו עלינו בקסבה בשכם מקררים ומכונות כביסה מהגגות. זה עיצב את האישיות שלי. זה חספס אותי ונתן לי יכולת עמידות וקווים ברורים להתמודדות בחיים עם מצבי לחץ. זה נתן לי כלים של מנהיגות וכלים איך לנהל את העסק".
בראשית שנות ה-90, אחרי ששמו פשט את המדים, הוא זמם להיות אדריכל, ועד שזה יקרה הצטרף זמנית לקונדיטוריה המשפחתית. אבל הזמני הפך לקבוע. הפריצה הגדולה הגיעה במפתיע: ב-2003 הוא יצא בגפו לחופשת התבודדות בסיני, כדי להתאושש ממשבר גירושין מטלטל. זאת הייתה הפעם הראשונה שהוא נסע לסיני. "ארזתי תיק עם הספר 'הנזיר שמכר את הפרארי שלו', שלוש קופסאות עוגיות ושתי עוגות שמרים, ועליתי על מונית מטאבה לחוף של ביר סוויר. כבר ביום הראשון לשהותי שם, התיידדתי עם זוג ישראלי. הכנו תה עם הבדואים, והוצאתי את העוגיות. מסתבר שהבחורה עבדה כמאפרת בתוכניות בוקר, והיא ביקשה ממני קופסת עוגיות, ואמרה שהיא רוצה להביא את העוגיות לאודטה. כבר באותו שבוע, אודטה התקשרה והזמינה אותי לתוכנית שלה בערוץ 10, וביקשה שאביא איתי את העוגיות מהן התלהבה".
ההופעה הטלוויזיונית הראשונה שלו הייתה בשידור חי, ועברה בהצלחה. כעבור שלושה שבועות, אודטה הזמינה אותו בשנית ונתנה לו פינה קבועה ומאז הוא לא נפרד מהמסך. "יאמר לזכותה של אודטה שהיא נתנה לי ולרבים אחרים הזדמנות. אז לא היה אינסטגרם ולא פייסבוק ולא תוכניות ריאליטי והתוכנית שלה הייתה קרש קפיצה. ולא אשכח לה את זה לעולם. זאת לא הייתה לא הצלחת אינסטנט כמו בימינו. לכן אני חושב שמשתתפי ריאליטי חייבים לדעת איך להתמודד עם התהילה. הצעירים מתעניינים במספרי העוקבים, אבל הם צריכים לדעת שצריך גם לייצר תוכן מעניין וחדש ולא רק לעשות סלפי. אותי ההצלחה לא שיבשה. לגמרי לא. יש לי עוד הרבה מה לשפר. אני רק באמצע הדרך".
ב-2004 שמו עשה כותרות ורעש כאשר הופיע בתוכנית של אודטה עוטה חולצת רשת שחורה חשופה שהבליטה את גופו השרירי, מה גם שאודטה לא התאפקה וצבטה לו בפטמה. שמו מודל 2021 לא מתנצל ולא מתחרט על האאוטפיט המפתיע והפרובוקטיבי. "נכון, בזמנו הייתי מופיע עם חולצות בעיצוב מיוחד ולא קונבנציונלי שנראות שונה מהמקובל, כולם אמרו אז: 'מה זה? איך אתה מתלבש? מה זה החולצות האלה? עניתי: 'עשיתי משהו לא בסדר?'".
בעקבות ההופעות אצל אודטה, הקונדיטוריה המשפחתית צמחה לרשת. "אני אחראי לפיתוח המוצרים ולא מתעסק בכלל עם הכספים, אחי עופר מנהל את הארגון, לאחי הקטן, יוחאי, יש ארבעה תארים והוא מופקד על הניהול והאירוח בסניפים, אחותי גלית אחראית על התפעול והייצור. כל זמן שהנשים והילדים שלנו לא עובדים בעסק, אנחנו האחים יכולים להסתדר בינינו, גם אם יש אי הסכמות וחילוקי דעות. אנחנו מקפידים שהנשים והילדים לא יהיו בעסק, בגלל שזה עלול לגרום לחיכוכים".
ובין האחים אין חילוקי דעות?
"יש וזה לגיטימי ורק תורם להתייעלות של הארגון. אנחנו לא לוקחים את הוויכוחים וחילוקי הדעות איתנו הביתה. 30 שנה עברו על הקונדיטוריה שלנו וזה מרגיש כאילו זה קרה אתמול, כאילו רק עכשיו התחלנו".
כרגע יש לכם 13 סניפים של שמו, מה הלאה?
"אנחנו עם יד על הדופק ולא קופצים מעל לפופיק. אני רוצה לפתוח בעתיד מחלקות של שוקולד ולייצא לחו"ל. יש לנו תשוקה ואהבה למה שאנחנו עושים, שיתוף פעולה, עבודת צוות. בקורונה כולם באו לעבודה ונתנו הכול מעצמם".
איפה הסניף הכי מצליח שלך, ולמה דווקא הוא?
"סניף מוריה במרכז הכרמל בחיפה. הוא מצליח בגלל המיקום והאווירה שלו. זהו סניף שכונתי קטן וחמים. אגב, בחיפה אוהבים מוצרים יותר גדולים מאשר בתל-אביב, שם מעדיפים מוצרים יותר אישיים. גם הסניף בקניון G כפר-סבא מצליח במיוחד: הוא ממוקם בחוץ, לא בתוך הקניון והמיקום שלו נהדר - הוא מאגד לקוחות מהמשולש, מכפר-סבא ומהמושבים מסביבה. זה תמהיל יוצא מן הכלל".
מתקפת האופות החדשות שמתרגשת עלינו לאחרונה, לא מטרידה אותו במיוחד. חלקן צמחו באינסטגרם, כמו אור שפיץ, וחלקן פותחות מראש מקומות שיצטלמו טוב לטיקטוק או לסטורי.
מה אתה חושב על המתחרים שלך?
"יש היום רמה מאוד טובה בתחום הקונדיטוריה, זה תורם קדימה. היום כמעט בכל שכונה בתל אביב יש מאפיה וזה על הכיפאק. הן רק מגבירות את המודעות בנושא הקונדיטוריה הישראלית בקרב הלקוחות. זה עושה טוב לענף, ומי שטובה ומקצועית ומתנהלת נכון תצליח. בסוף לכל אחד ואחת יש סימן היכר ואמירה. את העבודות של אור שפיץ וליאור קוקה עוד לא יצא לי לטעום. יש המון אופות טובות, שפתחו מקומות לא גדולים ועושות עבודה איכותית, כמו מיכל בוטון ואנה שפירו ממאפיית 'עמיתה'. היום כולם מעלים תמונות לאינסטגרם ולפני שאתה בכלל טועם, הצבעים והנראות מגרים אותך ושובים את העין אבל לפעמים כגודל הציפייה, ככה גודל האכזבה".
עוגת דבש, תאנים ושקדים
מיקי שמו
המצרכים:
1 ו-2/3 כוסות קמח (235 גר')
1 שקית אבקת אפייה
1 כפית קינמון
125 גר' חמאה רכה או 1/2 כוס שמן
1 ו-1/4 כוסות (300 גר') חלב או מים
1 כוס דבש (300 גר')
1 כוס סוכר (200 גר')
2 ביצים
תרסיס שמן בטעם חמאה
100 גר' שבבי שקדים מולבנים
3 תאנים מיובשות חתוכות לרבעים
אופן ההכנה:
- מנפים את החומרים היבשים.
- מחממים בסיר את החלב, הדבש ומחצית מהסוכר עד שכל התערובת אחידה.
- מקציפים במיקסר את הביצים ומעט מהסוכר שנותר לקציפה אחידה ורכה. מעבירים לקערה.
- מערבבים בקערה נפרדת קמח, אבקת אפייה וקינמון. מוסיפים את תערובת היבשים לקציפה בהדרגה.
- מוסיפים לתערובת הבצק את החלב והדבש ואת החמאה.
- משמנים בתרסיס שמן תבנית קוגלהוף קוטר 22 ס"מ (או תבנית רגילה בקוטר 24 ס"מ), ומפזרים בתחתית שבבי שקדים מולבנים.
- יוצקים מעל את התערובת. מפזרים מעל את קוביות התאנים.
- אופים בתנור שחומם מראש ל-170 מעלות כ-50-45 דקות.
