המסעדן הוותיק שבתאי סקנדריון, שכונה "שבתאי היפה" כמו המסעדה שלו ביפו, הלך לעולמו שלשום (שלישי) בגיל 74, אחרי סיבוך של מחלת לב תורשתית שאיתה התמודד כל חייו.
את מסעדת הדגים הפופולרית ביפו העתיקה הקים בתחילת שנות ה-60 אביו של שבתאי, ראובן סקנדריון, אז עולה חדש מטורקיה, והיא עברה עם השנים לידיו של שבתאי עם שחרורו מהצבא. בשנים האחרונות מי שניהל את המסעדה בפועל היה בנו של שבתאי, הנקרא גם הוא ראובן (רובי), דור שלישי במקום. אבל שבתאי לא באמת עזב את העסק, והיה מקפיד להגיע למסעדה מדי יום.
המסעדה התחילה בתור דוכן צנוע שבו ראובן היה מטגן דגים ומגיש אותם בתוך רבע כיכר לחם. עם השנים קיבלה צביון עדכני יותר, מקובל בז'אנר מסעדות הדגים בארץ, והחלה להגיש שלל מאזטים לצד דגים ופירות ים.
שמה של המסעדה נולד לאחר שבמשך שנים ארוכות לא היה שם למקום, ואז, בערב אחד בחברת חברים ובקבוק אוזו, החליט שבתאי שכך תיקרא המסעדה - שבתאי היפה. במסעדה נהגו לתארח כל המי ומי של תל אביב, שחקנים לצד סופרים ועיתונאים. הסופר יעקב שבתאי אף הזכיר בספרו "זיכרון דברים" את המסעדה ואת שבתאי והדגים.
"אבא נולד עם בעיית לב תורשתית", אמרה בתו אלינור סקנדריון. "הוא עבר התקף לב וניתוח מעקפים כבר בגיל 40, אבל חי עם זה. הבעיה הייתה שהוא היה מעשן הרבה סיגריות מיותרות. ההרגל הזה וההתמכרות לניקוטין גברו על השכל הישר. לא משנה כמה הוא היה מודע לנזק של הסיגריות, הוא המשיך לעשן.
"עברנו את תקופת הקורונה וחששנו שיידבק בגלל בעיות הלב שלו, שמרנו עליו מכל משמר, אבל בסוף הוא חלה בקורונה, וזה לא הוסיף לו בריאות, זה רק סיבך הכול עוד יותר ופגע לו בכל מיני מערכות בגוף, שגם ככה היו מסובכות. אבא לא שמר על עצמו מספיק, ולא אכל טוב. אם הוא יכול היה לחיות בתוך מעדנייה צרפתית עם כל החמאה והנקניק, אז שם הוא היה חי. כל מה שאכל היה מלא שומן ולא בריא. השילוב של זה עם הסיגריות ומחלת הלב שהוא נולד איתה היה שילוב קטלני.
"אבא היה אישיות, אני הבת שלו וקשה לי להישמע אובייקטיבית, אבל הוא באמת היה איש מיוחד מלא הומור עצמי, ציניות וביטחון. הוא ידע לקחת הכול בפרופורציות והייתה לו השקפת עולם יפה".
שבתאי הותיר אחריו אישה, שלושה ילדים וחמישה נכדים. המסעדה תהיה סגורה עד שבוע הבא, ותיפתח מחדש בתום השבעה.
