בשנים האחרונות עבר שוק הכרמל מהפך - משוק של דוכני ירקות, פירות, בגדים ופיצ'פקעס, הוא הפך לשוק של מסעדות, ברים ודוכני אוכל רחוב. המגמה הזאת התרחשה במקביל גם בשווקים אחרים בארץ, ומה שקורה עכשיו בשוק מחנה יהודה בירושלים או בשוק של עפולה - אלה דוגמאות טובות לכך.
ההתעניינות המוגברת של פודי'ס ושל תיירים מכל העולם בחומרי הגלם ובטעמים המזרח תיכוניים, הולידה את ההתרחשות הקולינרית המסעירה הזאת, אבל מסתבר שכוחות השוק חזקים יותר מכל דימיון, והטעמים לא עוצרים במזרח התיכון אלא ממשיכים גם הרבה מעבר לזה, ומגיעים עד לתאילנד הרחוקה (ועכשיו גם רחוקה מתמיד).
בשנים האחרונות נפתחו בשוק לא מעט מסעדות ודוכני אוכל רחוב תאילנדים. את רובם פתחו תאילנדים ותיקים בארץ, שחיפשו מזללות זולות שמגישות את האוכל שהם מכירים מהבית - וכשלא מצאו כאלה, החליטו לפתוח מסעדה משלהם, שתביא את הטעמים של תאילנד לכל מי שמתגעגע.
יצאנו בחום של חודש אוגוסט לסיבוב טעימות אמיץ - חם, לח וחריף, בדיוק כמו בארץ המקור - בין המסעדות והדוכנים, שהזכירו לנו, ולו במעט, איך יכול היה להיראות הקיץ הזה אם רק היינו יכולים לתפוס מטוס ולעוף לממלכה הרחוקה, האהובה על הישראלים.
מרק לארוחת בוקר
את סיבוב הטעימות שלנו התחלנו במסעדת "גברת קוטייאו", מסעדה שמרגע פתיחתה (כחודשיים לפני תחילת הקורונה) ועד היום זכתה לאהדת הקהל ולביקורות משתפכות. מסעדה אמרנו? נו טוב, למעשה מדובר על כמה שולחנות וכיסאות שניצבים מול דוכן בקצה רחוב הבשר בשוק, ושם מתמחים במנה פופולרית ברחובות בנגקוק - קוטייאו, מעין מרק עם אטריות אורז או חיטה, ירקות וטופינג, ששוחים בציר עשיר מאוד ומלא טעמים, ששם בתאילנד נחשב כארוחת בוקר קלילה. המקום שייך למתי נקש, בחור ישראלי שמאוהב בתאילנד ובטעמים שלה, שרצה לחשוף את הקהל הישראלי למנות פחות מוכרות.
משם המשכנו למסעדת איסאן, מסעדה הנקראת על שם אזור איסאן הנמצא בצפון-מזרח תאילנד וכולל 19 מחוזות. רוב האוכל התאילנדי שאנחנו מכירים כאן בארץ מגיע ממחוז איסאן, ופה תמצאו מנות אותנטיות (וחריפות!) כמו תבשילי קארי, פאד קפאו, פאד תאי, נאם טוק ועוד.
המקום שייך לבחורה בשם פריה סקולווראפאט, שלא מצאה באזור השוק אוכל אותנטי כמו בבית, והחליטה לעשות מעשה ולפתוח מסעדה משלה. המסעדה פופולרית ואהובה, ואפשר לשבת בחלל הקטן שבפנים או ברחבה המשקיפה לרחוב הראשי של השוק.
המסעדה השלישית בסיבוב הטעימות שלנו היא המסעדה של נינג אנטיקן, שנקראת על שמה הפרטי של בעלת הבית. נינג גדלה באחד השווקים בתאילנד, לאבא שהחזיק מסעדת שוק, ושם למדה כל מה שצריך בשביל לנהל את הממלכה הקטנה שלה. האוכל של נינג מתאים לחיך הישראלי, הוא לא חריף בצורה קיצונית, והיא מתמחה שם באגרול, שאותו מכינים כל בוקר במקום. המסעדה נפתחה בתור דוכן במרכז השוק, ולפני חודשים ספורים עברה למקום חדש בתחילת רחוב הבשר. אגב, בדוכן שבו הייתה בעבר המסעדה של נינג, פועלת היום מסעדה תאילנדית אחרת.
הגראנד פינאלה שלנו היה במסעדת קוואסן, המסעדה הנקראת על שם הרחוב הכי מפורסם בבנגקוק, והרחוב החביב על הישראלים. כאן, חיכה לנו הקינוח המושלם: בננה לוטי, מנה נפלאה שמכינים על המקום ומגישים בצלחת חד פעמית פשוטה. המנה הזאת חורכת את הרשת בשבועות האחרונים, והביאה למקום את התהילה שכל כך מגיעה לו.
אבל בתאילנד כמו בתאילנד, החוויה לא שלמה בלי פוט מסז': אם תמשיכו מהרחוב הראשי של השוק כמה מטרים דרומה לכיוון הכרמלית ונווה צדק, תמצאו מצד ימין מקום אותנטי למסז' תאילנדי, וזה יחתום לכם את הסיבוב הלח והחם בשוק. הקוואסן מעולם לא היה קרוב יותר.