יש לא מעט מסעדות במקומות אקזוטיים בסוף העולם שאפשר לאכול בהן – על ראש הר, מתחת למים, במבשלת בירה או במזקקת ויסקי - אבל האם יצא לכם לאכול ארוחת שף במערת נטיפים? מי שהתמזל מזלו לאכול ארוחת שף במערת נטיפים אותנטית הוא נדב סלום, ישראלי חובב טיולים, המבקר בימים אלו באי באלי שבאינדונזיה.
סלום העלה לאחרונה סרטון לאינסטגרם שבו הוא נראה סועד במערה - מה שהפך לשיחת היום בסצינה הקולינרית, ושרד בשביל לספר. מסעדת המערה (The Cave) שבה מתקיימות ארוחות שף יוקרתיות, היא מסעדה השוכנת מתחת לפני הקרקע, והיא שייכת לשף ריאן קליפט.
"המחירים בהחלט יקרים, אבל אין אוכל ברמה הזו בארץ. פינקתי את עצמי לערב אחד וזה בהחלט היה שווה את החוויה, כי זה האוכל הכי טעים שאכלתי בחיי"
המסעדה כוללת 22 מקומות ישיבה בלבד, והיא ממוקמת מתחת למלון "The Edge" בכפר פקאטו שבקצה האי. המערה נתגלתה במקרה לפנ כעשור, במהלך חפירות שבוצעו להרחבת המלון ובניית חדרים נוספים. מדובר במערה בת מיליוני שנים שנשתמרה בצורתה הטבעית, עם מבחר זקיפים ("נטיפים"), קירות מעוצבים ביד הטבע, וניחוח של טחב. בשביל להדק את האווירה נספר לכם שגם הפסקול מעניין - טפטוף עדין של מים, כתוצאה מהלחות במערה.
אבל מי שנדלק על הרעיון ומתכנן כבר לרוץ לרכוש כרטיס טיסה, כדאי שידע כי אינדונזיה היא מדינה שאינה מכירה בישראל, והאי באלי אינו פתוח לתיירים ישראלים. מי שבכל זאת מתעקש להגיע לשם יכול לעשות את זה רק בקבוצות מאורגנות המלוות על ידי מדריך. סלום מטייל עם דרכון זר, ולכן יכול להסתובב חופשי ולסעוד במקומות שרובנו כנראה לא נוכל להגיע אליהם.
"הכניסה למערה הייתה מדהימה. יורדים מתוך המלון 33 מדרגות ואז רואים בבת אחת את כל הפאר הזה. מעבר לעיצוב היפה של המקום, על הקירות הוקרנו אורות וצללים, והיה אפילו מופע אורות באמצע הארוחה", סיפר סלום בשיחת טלפון מאינדונזיה.
הארוחה במסעדת המערה היא ארוחת טעימות בת שבע מנות יצירתיות של השף, ויש אפשרות להוסיף גם יין או אלכוהול. רוב המנות אינן מייצגות את המטבח האינדונזי וחומרי הגלם מיובאים מכל רחבי העולם. בין השאר, אפשר למצוא שם מנות כמו פלפלים אדומים מאובנים בטמפורה; תירס ווסאבי עם כרישה ברוטב יוזו; סרטן אירוקה ברוטב עגבניות ורוטב צדפות; כבד אווז על אורז בר עם רוטב יוגורט ותפוחי עץ; וברווז פקין.
השף, ריאן קליף, נולד בדיבייז, אנגליה, והחל את הקריירה הקולינרית בגיל מוקדם - כבר כשהיה בן 14, ואף הוכשר אצל כמה מהשפים הגדולים בעולם כולל מרקו-פייר ווייט, פיטר גורדון ועמנואל רנואה. קליף עבר למלבורן, אוסטרליה ב-1999, שם שימש כשף הראשי של ה-Vue" de Monde" עטור השבחים של שאנון בנט.
בשנת 2008 הוא הקים מיזם משלו: מועדון בסינגפור, שבו מטבח אוונגרדי וקוקטיילים יצירתיים. כך הוא טיפס במהירות דרך 20 המסעדות המובילות של אסיה במדריך The Miele - מדריך האוכל העצמאי והסמכותי של המסעדות הטובות באזור. ב-2011, המועדון של קליף עלה בדירוג האזורי והתברג למקום ה-27 ברשימת 50 המסעדות הטובות ביותר באסיה, ולמקום ה-11 ברשימת 50 הברים הטובים ביותר באסיה.
הבישול הייחודי של קליף הפך אותו למשתתף קבוע בפסטיבלי אוכל בולטים ברחבי העולם, והוא אף הספיק להנחות כמה מהספיישלים של נשיונל ג'יאוגרפיק על הודו ועל קוריאה, וגם להשתתף במאסטר-שף קוריאה. בחודשים האחרונים, מאז סוף תקופת מגפת הקורונה, קליף הוא גם השף והבעלים של המסעדה.
מופע אורות על התקרה בין מנה למנה
אם תגיעו במקרה למסעדה, חשוב שתדעו שיש מספר לא מבוטל של כללים עבור הסועדים, למשל - להגיע בלבוש פורמלי בלבד. יציאות אופנתיות כמו ג'ינס עם קרעים, כפכפים וגופיות - מחוץ לתחום.
חוקים נוספים הם: המסעדה מיועדת לילדים בגיל 12 ומעלה; העישון בכל שטחי המערה - אסור; הסועדים צריכים להגיע לפחות 15 דקות לפני שעת הארוחה; ויש גם את ההערה הכי חשובה, שבאה יחד עם התנצלות מראש מצד המסעדה: "התפריט שלנו נוצר בקפידה עם מרכיבי מפתח שנרכשו טריים מרחבי העולם. איננו יכולים להכיל אורחים הרגישים למוצרי חלב, סויה וגלוטן ואלרגיות טבעוניות או אי-סבילות. אם יש לכם מגבלות תזונתיות אחרות, אנא הודיעו לנו בעת ההזמנה שלכם. אנו מצטערים, כי בקשות של הרגע האחרון לא ייענו".
"התפריט שהגישו לנו הוא תפריט קבוע מראש, בדיוק כמו במסעדת OCD או במסעדת היבה בארץ", מסביר סלום, "כולם יושבים באותה השעה ואוכלים יחד תפריט בן שבע מנות. בין מנה למנה כל המסעדה מוחשכת ויש מופע אורות קסום על התקרה".
איך שמעת על המקום?
"ראיתי את המסעדה בטיקטוק ואז מישהו העלה סרטון לאינסטגרם, ואמרתי שאני גם חייב לנסות. הלכתי עם ידידה טובה וזו המסעדה הכי טובה שאכלתי בה אי פעם".
סיפרת שאתה מישראל?
"90% מתושבי באלי הם הינדים ולא מוסלמים, בניגוד לשאר אינדונזיה, לכן לרוב המקומיים אין בכלל בעיה עם אלכוהול, ואפילו לא עם זה שאני ישראלי. למעשה, רוב התושבים בכלל לא שמעו על מדינת ישראל אי פעם, ולא מכירים את המקום".
מה המנות שהכי אהבת?
"היה שם ברווז טעים מאוד, דג עם סנפיר אדום, ובמנות הראשונות הייתה גמבה מטוגנת, מרק עגבניות בצורת ג'לי, פולנטה מוקצפת עם ביצי דגים. היה שם גם כבד קצוץ על קוקטייל פירות".
וכמה עולה התענוג?
"המחיר לארוחה הוא 400 שקלים לאדם. אם מוסיפים התאמה של אלכוהול - אז זה עוד 200 שקלים לחשבון. אלה בהחלט מחירים לתיירים מערביים, ברור שתושבים מקומיים לא יכולים לשלם את זה".
זה יקר גם ביחס למחירים במסעדות בישראל.
"נכון, המחירים בהחלט יקרים, אבל אין אוכל ברמה הזו בארץ. פינקתי את עצמי לערב אחד וזה בהחלט היה שווה את החוויה, כי זה האוכל הכי טעים שאכלתי מימיי. אבל זהו, מעכשיו חוסכים – אהיה בבאלי עוד שבוע-שבועיים, ומעכשיו אלך לאכול רק במסעדות מקומיות".
