ביולי 1948 נכבשה לוד על ידי צה"ל במסגרת מבצע דני. 75 שנה אחרי, יצאנו לסיור קולינרי בעיר, שלאחרונה נמצאת בכותרות לא תמיד בנסיבות חיוביות. "אנשים שאמרו לך 'קח שכפ"ץ כשאתה נוסע ללוד', לא יודעים בכלל מה קורה בעיר", אומרת נעמה פרקש, מדריכת טיולים ומורת דרך, שמתמחה בסיורים המשלבים היסטוריה וטעימות.
כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך:
בתחילת הסיור שלה פרקש שואלת את המשתתפים והמשתתפות למה לוד, שהיא חמש דקות נסיעה מנמל התעופה הבינלאומי של ישראל ורבע שעה נסיעה מתל-אביב, לא יורדת מסדר היום ולרוב בהקשר שלילי? את התשובות, כך היא מבטיחה, נקבל בסיור.
לפרקש ולאנשי "בשבילוד" - מרכז סיור ותודעה ישראלית, חשוב לנפץ תדמיות שגויות ולהראות את פניה היפות של העיר, בין היתר באמצעות הבטן. "מה שמאפיין את הקולינריה של לוד זה מגוון של מאכלים, המבטאים את הפסיפס האנושי שפה. לעיר הגיעו עולים מהמון מקומות בעולם, יותר מ-40 מדינות, בשנות ה-50 וה-60, וזה בא לידי ביטוי בחנויות ובמסעדות. הכול כאן מאוד משפחתי, עממי ופשוט. אוכל של בית".
הסיור של פרקש מתמקד בעסקים (כולם כשרים) בכיכר קומנדו - שקרויה על שמו של גדוד קומנדו 89 של משה דיין, שכבש את לוד.
הנה שש המלצות על מקומות בכיכר ובסביבתה. בימי שישי בבוקר ועד שעות הצהריים הכיכר המחודשת הופכת לשוק מלא אווירה.
סרט בורקס
בצהרי היום ב"בורקס הנשיא" מתנהל פרלמנט של גברים שמנהלים דיון סוער בענייני השעה בעודם מנשנשים בורקס פריך וטעים שזה עתה יצא מהתנור. למקום אחראים עידן כהן וחן עזיזה, צעירים שהחליטו לפני חמש שנים להשיק מזללת בורקס.
"מאז ומתמיד בורקס זה מאכל שאוהבים בלוד, וראינו שברחוב הנשיא הוא חסר, אז פתחנו", מספר כהן. "אני בכלל מרוקאי, אבל היום כבר לא צריך להיות טורקי או בולגרי בשביל להכין בורקס. המשפחה של חן לימדה אותנו איך להכין ולאפות, וככה התחלנו".
השניים מסתפקים בשלושה סוגים: תרד, גבינה ותפוחי אדמה, והם מוגשים עם ביצים קשות ורסק חריף תוצרת בית. "מה מייחד את הבורקס שלנו? אין כמעט שמן. אצל אחרים יש מלא שמן. אצלנו אין כזה דבר. טורקים שטועמים את הבורקס שלנו נזכרים בדמעות בבית אמא. זה מעורר בהם נוסטלגיה.
המאפים הולכים נהדר עם איירן (משקה יוגורט קר) או לימונדה. המקום פתוח משעות הבוקר המוקדמות ונסגר בצהריים. אלה השעות שבהן יש הכי הרבה ביקוש. בשש בבוקר יש כבר תור של פועלים ונהגי משאית. ב-12 וחצי יוצא המגש האחרון מהתנור".
כהן מספר על הלקוחות: "לוד היא עיר מעורבת וכולם מגיעים אלינו. אפילו אביבה מימון, החברה הכי טובה של דנה אינטרנשיונל, שכיכבה איתה בסדרה 'דנה קמה' וגרה בלוד, היא לקוחה קבועה". סלי, אשתו של כהן ואם ארבעת ילדיו, שעוזרת להפעיל את "בורקס הנשיא" ("בלי סלי העסק לא עובד"), מצטרפת לשיחה: "אמרנו לאביבה: 'תביאי את דנה אלינו', ואנחנו מקווים שזה יקרה". בורקס יחיד עולה 4 וחצי שקלים, מנה של שלושה – בין 16 שקל ל-21 שקל.
רחוב הנשיא 1, 054-6196600
התוניסאי של סבא מומו
כשהקונדיטור מומו ולנסקי עלה לארץ מתוניסיה בראשית שנות ה-50, הוא התחיל להכין סנדוויץ' תוניסאי ופריקסה (לחמנייה מטוגנת ממולאת), שאותם מכר על עגלת תלת-אופן בשוק של רמלה.
כולם אהבו את הכריכים הטעימים של "סבא מומו", שהיה ידוע גם בכינוי "טנקה" (דבש), בזכות עוגת הדבש שהכין. ואז אדמונד לוי, לימים שופט בית המשפט העליון, קרוב משפחתו, אמר לו: "למה אתה מסתובב ככה ברחוב עם עגלה? לך תפתח מסעדה במשרד הישן שלי ברמלה". וכך היה.
המסעדה הפכה למוסד ומשכה אליה שפים, פוליטיקאים וזמרים. סבא מומו נפטר ב-1997 אבל צאצאיו - הבת שוש והנכד אלי, שלמדו את רזי הכנת הפריקסה ומנות נוספות (קוסקוס, שקשוקה, קציצות ירק), ממשיכים את המסורת שלו בכתובת אחרת.
בעקבות ההצלחה הם הקימו סניף בכיכר קומנדו, וגם בו אפשר ליהנות מהפריקסה המיתולוגית, שחלק נכבד מהקסם שלה נובע מהרטבים המיוחדים תוצרת המשפחה. הכריכים נמכרים בגדלים שונים, ומטעמים נוספים מופיעים בתפריט.
התוניסאי של אלי, שדרות שלמה המלך 3, 08-9228363
שניצל סודי ומפרום מיוחד
הרבה לפני ששניצל בחלה או בלחמנייה הפך לטרנד כלל-ארצי, נהגה אתי כהן להכין לשבעת ילדיה (הבכור שבהם הוא עידן כהן, מעצב בינלאומי שבין היתר עיצב לניקי מינאז' ולג'ניפר לופז) ולחבריהם שניצל בלחמנייה מיוחדת, שאותה היא אופה בעצמה. השניצל לווה בפרוסת חציל מטוגן ובמטבוחה. לא מפתיע שלבית של אתי נהרו עוד ועוד אנשים לטעום מהיצירה.
"הייתי מאכילה בימי שישי 100 איש", היא מגלה בגאווה, "ובחינם". שמם של הכריכים יצא למרחקים, ובסוף אתי נענתה להפצרות והחלה למכור את מרכולתה. כבר ארבע שנים שהיא עושה זאת בכיכר קומנדו ומסרבת לחשוף את סודות המנה הפופולרית. "אמא לימדה אותי את מתכון הלחמנייה. וגם התיבול של בלילת השניצל מיוחד, ואני לא אגלה לך אותו", היא משגרת חיוך ערמומי.
המסעדה מציעה מאכלים טעימים נוספים: ספגטי, עוף, אפונה, תבשיל חומוס, קציצות בקר וקוסקוס. "אני אמנם ממוצא מרוקאי, אבל מכינה קוסקוס תוניסאי, בגלל שמשפחתו של בעלי באה מתוניסיה והילדים העדיפו אותו. המרוקאי הוא צהוב והתוניסאי כתום-אדום. הקוסקוס שלי הוא כמו קטיפה. גם המפרום אצלנו תוניסאי שלא מזכיר את זה הטריפוליטאי, שמוכר יותר. אני מבשלת מהלב ומהנשמה ויש לי יד טובה".
אתי נעזרת בבעלה בני ובחלק מהבנים כדי לעמוד בקצב ההזמנות, והתחושה הביתית והחמה מורגשת. "מה שאני אוהבת בלוד זה האנשים", היא מסכמת. "אנחנו חיים בשלום ובדו-קיום וכולם אוהבים אותנו. המון מפורסמים ושחקנים באים אלינו מתל-אביב". המחירים שפויים: שניצל בלחמנייה ב-40 שקלים, מנות עיקריות ב-50.
הלחמניה של אתי, כיכר קומנדו 3, 08-9999166
קפה חברתי ותרבותי
לפני פחות משנה השיקה הילה סוויל חדורת הערכים והאידיאלים, יחד עם עמותת "איילים" ועיריית לוד, את "לודה", קפה חברתי הנותן תעסוקה תומכת לנשים. "סבא שלי חי בלוד, וכשהוא שמע שהקמתי עסק בעיר הוא כל כך התרגש. המטרה שלנו היא ליצור תרבות מקומית ושייפתחו עוד עסקים".
הצוות של "לודה" מורכב מנערות בתעסוקה שיקומית, צעירות בשנת שירות שמתנדבות לפני צבא וסטודנטיות שמעורבות בקהילה. התפריט החלבי מציע בעיקר כריכים מתוקים ומלוחים מקרואסונים תוצרת "ביסקוטי". "רצינו משהו פשוט וקליל", מסבירה סוויל. "המנות הכי פופולריות הן 'קרואסון לודה' עם גבינת פטה, בטטה ורוטב פסטו ו'קרואסון אושר' שבאמת מביא אושר - שילוב של שמנת חמוצה, ממרח קינדר ואגוזי לוז. לאחרונה הכנסנו גם מנות נטולות גלוטן. הקפה שלנו נהדר, מפולים מקוסטה-ריקה. ויש גם אלכוהול".
אחת הסיבות לפקוד את "לודה" היא האווירה הטובה והאירועים המגוונים - ערבי במה פתוחה והרצאות על הבר. "באים אלינו ערבים ויהודים, חילוניים ודתיים, סטודנטים ומבוגרים. זמרים וזמרות מהעיר מופיעים אצלנו ויש הרצאות מעניינות", מכריזה סוויל. המחירים נגישים. הטווח של המנות נע בין 12 שקל ל-48 שקל.
לודה, גרטבול 2, 054-3397611
הניחוחות של אתיופיה
כשנכנסים ל"תבליני טסמה", קשה שלא להסתחרר מהריחות שעולים משקי התבלינים בחנות הקטנה והשופעת כל טוב. החנות נפתחה ב-2005 על ידי יוסי ואיילת טסמה, שעלו לארץ מאתיופיה, וחלק נכבד מהמוצרים מגיעים מארץ הולדתם.
בין המוצרים המבוקשים – קמחים כמו טף, תבלינים הודיים, אורז בסמטי, פירות יבשים, חלות דבש ופולי קפה. אפשר לרכוש גם מתקנים להכנת אינג'רה – הלחם השטוח, הספוגי והחמצמץ שעשוי מטף ושולט במטבחי אתיופיה, סומליה ואריתריאה. על המדפים מככבים לא מעט תכשירי שיער.
תבליני טסמה, גרטבול 9, 08-9207772
טעמי הודו
החנות "בית הקארי", שחנכה לבנה מזגאוקר לפני ארבע שנים, מושכת אליה את חברי הקהילה ההודית בעיר, וגם את התרמילאים והתרמילאיות שנכבשו בקסמי ובמטעמי תתהיבשת. "אני מייבאת אורז מיוחד, תבלינים, חמוצים, נודלס, קמחים, תה, פסטה צבעונית, צ'יפס מבננות, אבקת חלב, חומוס קלוי והרבה ממתקים", אומרת מזגאוקר, שעלתה ממומבאי לפני 24 שנים.
"התרמילאים בעיקר אוהבים את הפאני פורי ואת חטיפי הסאגר המלוחים והפיקנטיים נטולי הגלוטן". ואכן, אחרי שמכרסמים את החטיפים האלה, קשה שלא להתמכר.
בית הקארי, שדרות דוד המלך 3, 052-8676640, 08-6150600
טעימות ותלבושות
במהלך הסיור הקולינרי שמדריכה נעמה פרקש עוברים בין תחנות ומקבלים טעימות בכל תחנה. רשימה חלקית: בורקס ומשקה איירן, חטיף הודי, פלאפל, קוסקוס, פריקסה, קולו ולחם דאבו מאתיופיה, כדור גלידה ובקלאווה. פרקש מגיעה לסיורים חמושה בשקית תחפושות.
"ללוד, אחת הערים העתיקות בארץ, יש היסטוריה של אלפי שנים עם המון כובשים ומצביאים שהגיעו לכאן, ובמקום לספר את ההיסטוריה הזאת בצורה קצת משעממת, אני מביאה תחפושות שמייצגות כל אחת מהתקופות והכובשים", מספרת פרקש. "אני מתחפשת ומלבישה גם את המטיילים וכולנו מצטלמים ביחד".
הסיור מיועד גם לקבוצות סגורות וגם לקהל הרחב. כמות המשתתפים נעה בין 14 ל-30 אנשים. מחיר: 60 שקל ליחיד, 100 שקל לזוג. נקודת המפגש היא ב"קליקה" - מרכז מתחמי עבודה עם חנייה חינם.
יצירת קשר והרשמה דרך הפייסבוק והאינסטגרם של "בשבילוד". פרטים נוספים באתר בשבילוד
