התה נחשב לאלמנט תרבותי בבריטניה. תושבי הממלכה שותים כ-100 מיליון כוסות מדי יום, וגם יש להם טקס מיוחד אחר הצהריים שסובב כולו סביב כוס התה, אבל עכשיו, מדענית שנמצאת במרחק של יותר מ-5,000 קילומטרים מהממלכה, טוענת שמצאה את הסוד לכוס התה המושלמת, סוד שמדאיג בריטים רבים ומעורר פלצות: יש להוסיף לכוס גם קורט מלח.
הכל התחיל כשמישל פרנקל, פרופסורית לכימיה מקולג' ברין מאוור שבפנסילבניה ארצות הברית, פרסמה בימים האחרונים מחקר שבו היא גורסת שכוס התה המושלמת צריכה מעט לימון סחוט וקמצוץ מלח. מי שקרא את המחקר, הביע התנגדות ואף הוציא מכתב רשמי המתנגד למחקר הייתה דווקא שגרירות ארצות הברית בלונדון (כן, אותו מקום שבו מתרחשת הסדרה הבדיונית "הדיפלומטית" המשודרת בנטפליקס). במכתב הרשמי, שפורסם גם ברשתות החברתיות על ידי השגרירות האמריקאית בבריטניה, נכתב: "איננו יכולים לעמוד בחיבוק ידיים, מכיוון שהצעה שערורייתית כזאת מאיימת על היסוד של מערכת היחסים המיוחדת שלנו. תה הוא תרופת האחווה, קשר קדוש המאחד את האומות שלנו, לכן אנחנו רוצים להבטיח לאנשים הטובים בבריטניה, שהרעיון הבלתי מתקבל על הדעת של הוספת מלח למשקה הלאומי של בריטניה אינו מדיניות רשמית של ארצות הברית. ולעולם לא יהיה".
יחד עם זאת, על אף הרצינות הרבה שנשמעה במכתב, אי אפשר להתעלם משתי המילים המשעשעות שמליצות לתרבות התה הבריטית בסוף המכתב: "הבה נתאחד בסולידריות הספוגה שלנו ונראה לעולם, שכשזה מגיע לתה - אנחנו עומדים כאחד. שגרירות ארצות הברית תמשיך להכין תה בצורה הנכונה - במיקרוגל".
משרד ראש הממשלה הבריטי קיבל את המכתב, ובחר לעשות יד אחת עם גישת השגרירות האמריקנית בכל הנוגע למלחמה בהמלחת התה, אבל לא בטוח שהבינו שם את הציניות האמריקנית על המיקרוגל, ועל זה הגיבו שם בהודעת טוויטר מלכותית: "אנו חייבים שלא להסכים, אפשר להכין תה רק בקומקום", כך נכתב.
חשוב לציין, כי מחקרה של פרופסור פרנקל נערך בשיא הרצינות וכלל למעלה מעשר שנים שבהן היא ניתחה מאמרי מחקר וטקסטים עתיקים סיניים, חלקם בני יותר מ-1,000 שנים, רק בכדי להגיע למסקנה מה המתכון הנכון והשיטה הנכונה להכנת כוס התה הטובה ביותר. בראיון ל-BBC אמרה השבוע הפרופסורית: "המיילים שלי השתגעו בעקבות פרסום המחקר. לא ציפיתי להתעורר בבוקר לראות המון אנשים מדברים על מלח בתה שלהם".
במהלך המחקר שלה, ציינה הפרופסורית במחקרה לא מעט עצות מועילות נוספות, כולן קצת פחות שנויות במחלוקת. למשל, שעדיף עלי תה בודדים כדי להעצים את טעם התה, וכל מי שמשתמש בשקיות תה - צריך להקפיד לבחור בשקיות עם עלים גדולים יותר, שיאפשרו לתה לנוע במים.
הצעות נוספות שהוזכרו במחקר כללו גם חימום הספל יחד עם החלב, והוספת החלב רק לאחר מזיגת התה. פרנקל אף הזכירה שיש להשתמש בספלים נמוכים וחזקים כדי לשמור על התה חם יותר, כדי שיהיה לו פחות שטח פנים וכך לא יתקרר מהר.
"מה שחדש הוא שהבנו את הנושא מבחינה כימית", אמרה פרופ' פרנקל ל-BBC, והסבירה שמלח פועל כחוסם לקולטן שהוא זה שגורם לטעם המריר בתה. לגישתה, על ידי הוספת קורט מלח שולחן - ומספיק רק כמה גרגירים ספורים - אפשר לנטרל את מרירות המשקה.
"זה לא כמו להוסיף סוכר. אני חושבת שאנשים חוששים שהם יוכלו לטעום את המלח", היא אמרה. במקביל, היא קוראת לבריטים חובבי התה לפתוח את הראש לפני ששופטים את המחקר שלה, אותו תיעדה בספרה החדש "הכימיה של התה" (Steeped: The Chemistry of Tea), שפורסם על ידי האגודה לכימיה.
אבל זו לא הפעם הראשונה שתה גרם למריבה דיפלומטית בין ארצות הברית ובריטניה: מסיבת התה של בוסטון ב-1773 עוררה מפגינים אמריקאים להשליך לים משלוח עצום של 300 שקים של תה מעל סיפונה של אונייה בריטית, במחאה נגד המס שנאכף על הסחורה הבריטית. זה היה רגע מכונן, שהעצים את התמיכה במהפכה האמריקאית, אם כי מאז בריטניה נותרה ממלכת התה, והאמריקנים כבר מזמן הפכו לממלכת הסטארבקס.
