לא מעט דרמות עברה בארבע השנים האחרונות החומוסייה של אלעד מלכיאל, הממוקמת בשוק צפון ברמת החייל. כבר חודש אחרי הפתיחה הגיעה הקורונה, ומלכיאל נאלץ לסגור את העסק. שום מענק לא הגיע לו אז, בהיותו עסק חדש, אבל הוא והשותף שלו הצליחו אז לשרוד את התקופה הקשה. זמן קצר לאחר מכן הגיע מבצע "שומר החומות", במהלכו ם הוא וגם השותף שלו גוייסו למילואים, ואת העסק הפעילו העובדים. אבל חודשים ספורים אחר כך השותף התייאש מכל המכות שנחתו להם על הראש, החליט לפרוש מהשותפות, ומלכיאל נשאר הבעלים היחיד בעסק.
עכשיו, אחרי שנתיים רגועות יחסית, שבמהלכן מלכיאל מיצב את העסק, פרצה המלחמה. בהיותו לוחם בגולני, הוא גוייס למילואים כבר בשבת השחורה, מילואים שמהם עדיין לא חזר - עד היום. מאז ועד עכשיו, כבר למעלה משלושה חודשים, החומוסייה שלו סגורה.
"כל פעם קורה משהו אחר שמקצץ לנו את הכנפיים", מספר מלכיאל, "עד לפני המלחמה העסק עבד טוב, אבל עכשיו כשהוא סגור מעל שלושה חודשים, התחושה היא של וידוא הריגה. השארתי בבית אישה ושלושה ילדים, וגם עסק שעכשיו סגור. זה קשוח מאוד".
למה לא להפעיל אותו בעזרת העובדים כמו שכבר עשית בעבר?
"במקרה הזה זה בלתי אפשרי כי אני עובד שם לבד, אין לי עובדים. היה לי עובד פלסטיני שלא יכול להיכנס לארץ, היה לי עובד שנמצא כמוני במילואים והייתה עובדת סטודנטית שחזרה ללימודים. אין לי אף עובד שיכול להפעיל את זה. בגלל שאני סניף של חומוס כספי חיפשתי אנשים מהרשת שיפעילו לי את זה עד שאחזור, או אנשים משוק צפון - אבל לא עלה בידי".
העסק סגור, אבל מה עם כל התשלומים?
"העסק סגור לגמרי ואין הכנסות בכלל. אפס הכנסות כבר שלושה חודשים, כל הזמן שאני במילואים. וההוצאות? אני משלם רגיל על הכל. רק שכירות עדיין לא שילמתי, אבל כבר קיבלתי מכתב מחברת הניהול שאומר שהם מתכוונים לגבות את השכירות על שלושת החודשים האלה בסך עשרות אלפי שקלים. שתביני, רק השכירות וההוצאות הקבועות כמו ארנונה, חשמל ומים זה יותר מ-20,000 שקל בחודש. אעשה משא ומתן, אבל גם אם יילכו לקראתי ויורידו לי את החוב, עדיין אני עם סכום מטורף שצריך לשלם מתוך אפס הכנסות. כרגע החובות עומדים על 50,000 שקל על שלושת החודשים שבה העסק סגור לגמרי".
ומה עם המענק?
"עדיין לא קיבלתי כסף, אני מחכה לזה בכיליון עיניים. רואת החשבון אמרה שהמענק הראשון אמור להגיע בקרוב, אבל גם כל המענקים לא יכסו לי אפילו חודש אחד של שכירות והוצאות קבועות. אבל אני לא מצטער על כלום, הכל שווה את זה. מה, לא נעשה מילואים? אין סיכוי כזה, הייתי לוחם בגולני וחזרתי להיות לוחם בגולני".
בשבת השחורה מלכיאל, אשתו וילדיו התארחו אצל המשפחה בקרית שמונה. עם חושים מחודדים של גולנצ'יק, הוא כבר בבוקר השבת ההיא הבין מה קורה, ומיד קפץ לבסיס בצפון. מאז, כאמור, החומוסייה שלו סגורה ולא מכניסה כסף. עכשיו, הוא פונה להמונים ולכל חובבי החומוס, בבקשה לעזרה, ופתח האדסטארט - קנו מנות חומוס עכשיו, וקבלו אותן אחרי שמלכיאל יחזור מהמילואים וייפתח מחדש את העסק שלו. "הסיוע הזה יעזור לי תזרימית ויעזור לי לפתוח את העסק ולשלם על כמה מהדברים", הוא אומר.
ואיך במילואים?
"היינו עד עכשיו בחזית הצפונית, זה מקום קשוח, ורק עכשיו זזנו משם לאימון. הבנתי שמדברים על זה שעוד שבועיים-שלושה נשתחרר קצת הביתה, אבל יש כאלה שיעשו מילואים עד חודש מרץ".
