האיור הגדול שתלוי במשרדו של יוסי נאמן מזכיר לו כל יום מחדש מאיפה הגיע. האיור הזה בעיקר מזכיר לו שהוא לא נולד עם כפית של דבש בפה: רואים שם את אביו, ברוך, דוחף במאמץ רב בעליות של שכונת הבוכרים בירושלים בשנות ה-50 עגלת תינוק עמוסה בעוגות טריות.
כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך:
סבא ברוך עלה לארץ לבדו מפרס ב-1936 וחיפש עבודות מזדמנות בירושלים. באחת מעבודותיו הוא החל לשווק עוגות בקונדיטוריית "קופ", שהייתה בבעלותם של ניצולי שואה מגרמניה. "בפרס אבא היה מורה לצרפתית", מספר נאמן (79), "הוא לא היה עובד כפיים. הייתה לו כמיהה גדולה לעלות לארץ ישראל והוא עזב את כל משפחתו ועלה לארץ לבדו. בהתחלה הוא מכר בעגלה הזאת שאת רואה אותה כאן בתמונה עוגות של יקים, ולא ידע בכלל מה זה". לימים ברוך נאמן יקים מאפייה קטנה בשכונת הבוכרים.
לאחר שברוך ורעייתו נפטרו, המאפייה שהוא פתח בשכונת הבוכרים נותרה סגורה במשך מספר שנים, עד שיוסי ומשפחתו רכשו אותה והחליטו להתפיח את הבצק – והיום הרשת כוללת עשרות סניפים בארץ. לא מדובר במאפיית גורמה בסגנון רותי ברודו, אלא במאפייה עממית בגובה העיניים.
"אבא היה יוצא עם העגלה עמוסת העוגות משכונת הבוכרים, וצועד לכיוון קולנוע אדיסון, ואני הייתי עוזר לו לדחוף את העגלה בעליות. בתמורה הייתי מקבל חצי מנת פלאפל"
"כל הילדות שלי עבדתי", הוא מספר בעיניים בורקות. במאפייה של אבא הוא התחיל לעבוד בגיל תשע, לפני יותר מ-70 שנה. "ומאז אני עובד כל יום, אני לא מחסיר. כשהייתי צעיר הייתי קם יחד עם אבא בשעה 3:30 בבוקר והייתי עוזר לו להכין את העוגות, ואז בשעה 8:00 הולך לבית הספר. כשהייתי חוזר מהלימודים הייתי מגיע ישר משם למאפייה, לעזור לו. תמיד הייתי הגב שלו. אבא היה יוצא עם העגלה עמוסת העוגות משכונת הבוכרים, וצועד לכיוון קולנוע אדיסון, ואני הייתי עוזר לו לדחוף את העגלה בעליות. בתמורה הייתי מקבל חצי מנת פלאפל".
יוסי, הוא הבן השישי מבין שמונה אחים לבית משפחת נאמן. לעולם הבצקים והפחמימות הוא התחבר כבר מילדות, את אהבתו הוא הצליח להחדיר גם בילדיו, שעובדים איתו בתפקידים שונים ברשת המשפחתית.
אבל רק אחרי השחרור מהצבא חל המהפך: יוסי החליף את עגלת התינוק של אבא ברכב טרנטה, שאיתו שיווק את העוגות, ואל עוגות השמרים והעוגות הבחושות הצטרפו מאפים נוספים. כמה מאחיו הצטרפו גם הם לעסק והמאפייה הלכה וגדלה.
אחרי מספר שנים בפורמט המשפחתי המורחב, האחים לבית משפחת נאמן, נפרדו:"סגרנו את החנות בשכונת הבוכרים והאחים שלי קנו חלק בחנות בתלפיות. אני המשכתי לעבוד בבוכרים ופתחתי סניף בתחנה המרכזית בירושלים, ועם הזמן פתחתי עוד חנות בבית הכרם".
הגשמת החלום של הילד משכונת הבוכרים
פתיחת הקפה והמאפייה בקניון מלחה בשנות ה-90 הייתה נקודת המפנה של המאפייה, שהייתה, כדבריו של נאמן "קשה מאוד, אבל היא הייתה זו שפתחה לנו את הדרך לעשרות הסניפים שבאו אחר כך".
בעוד מספר חודשים, כשנאמן יחגוג יום הולדת 80, הוא לא מתכוון לצאת לפנסיה, והתוכנית היא להמשיך ולהגיע כל בוקר למפעל, ולבדוק כמעט כל מאפה שנכנס או יוצא מהתנורים הגדולים. "היינו מראשוני תחום האפייה בארץ ולמרות שזה עולם קשה אנחנו שורדים. אי אפשר להשוות את מה שיש היום למה שהיה אז, היום אנחנו ממוחשבים ועובדים עם טכנולוגיה שפעם יכולנו רק לחלום עליה".
מה למשל?
"פעם היו לי חמישה פועלים, פעם לא היו טלפונים, לא היו מחשבים ולא הייתה תקשורת. היינו חייבים להיות שם כל היום ולעבוד בידיים, להיות אופה הייתה ממש עבודת כפיים. לא יכולתי לעזוב את המאפייה לרגע. היום זה לא ככה, יש לנו מחשוב ומערכות חדשות, יש צוות של 130 עובדים, רובם פלסטינאים. לנהל את האופרציה הזאת זה קל יותר מאשר להחזיק מאפייה קטנה. בורקסים ומאפים מחברים בין אנשים".
אם היית יכול לפגוש את הילד הקטן משכונת הבוכרים - מה היית אומר לו?
"אם הייתי חוזר לילד שהייתי הייתי אומר לו כל הכבוד לך, עבדת קשה בחיים וכל מה שחלמת – הגשמת".
מתכון לעוגת דבש קלאסית
יוסי נאמן
המצרכים:
2 ביצים
1/2 כוס סוכר
1/3 כוס שמן
1/2 כוס דבש
1/2 מים חמים עם תיון
1 כפית תמצית וניל
1 כוס קמח מנופה
1 כפית אבקת אפייה
1/4 כפית סודה לשתייה
אופן ההכנה:
- מחממים תנור ל-160 מעלות. משמנים תבנית אינגליש קייק ומניחים 1/2 כוס מים עם תיון להתקרר. שמים במיקסר את הביצים והסוכר על מהירות גבוהה כ-7 דקות. מוסיפים את הדבש, השמן, התה שהתקרר ותמצית וניל וממשיכים להקציף עוד 2 דקות.
- מוסיפים לקמח אבקת אפייה וסודה לשתייה, ומעבירים למיקסר לדקה נוספת של ערבול.
- ממשיכים לערבב את התערובת בעזרת לקקן – לוודא שאין קמח בתחתית ולאחר מכן אופים כ-50 דקות.
- לאחר צינון העוגה מורחים עליה דבש בעזרת מברשת. תוכלו גם לפזר מלמעלה חופן שקדים מולבנים, אגוזים פרוסים שאתם אוהבים או פיסטוקים.
