אחרי שלושה פיגועים שספגו העסקים שלהם ברחוב דיזנגוף בתל אביב, אנשי הלילה גל כהן ואיציק לוי לא נכנעים, ופותחים בר תאילנדי חדש במקום שבו לפני שנתיים בדיוק נרצחו שלושה אנשים בפיגוע – תאי 148. במשך 15 שנה פעל הבר אילקה, אחד מהברים הוותיקים והמוכרים ברחוב דיזנגוף, ומשך אליו מאות מבלים מדי שבוע. ערב אחד בשנת 2022 הפך לטרגדיה – שלושה מבלים בבר נרצחו ושישה אחרים נפצעו, שעה שמחבל חמוש באקדח ירה על המבלים.
הבר התל-אביבי נפתח לראשונה מאז הפיגוע - בנט ובר-לב הגיעו: "אנחנו ננצח"
(צילום: ניצן דרור )
אבל זה לא היה המקרה הראשון – וגם לא האחרון - שבו נאלצו כהן ולוי להתמודד עם פיגועים: לפיגוע הזה קדם פיגוע אחר שהתרחש בשנת 2016 בבר הסימטה, שגם הוא היה שייך לשניים, ובמהלכו נרצחו שני אנשים, אחד מהם היה אלון בקל, המנהל של הבר. הפיגוע האחרון התרחש לפני קצת יותר משנה בערב חמישי - אור אשכר נרצח ממש מול מסעדה נוספת של השניים בצומת הרחובות דיזנגוף ובן גוריון, ועד היום נותר שם ספסל זיכרון.
כהן ולוי מחזיקים בלא מעט עסקי בילוי נוספים על רחוב דיזנגוף, ובהם בר אליבי, מסעדת Mi Va, מסעדת שה ויוי, סושי יאן, מסעדת abcd וקפה דיזנגוף.
"מאז הפיגוע באילקה הייתה ירידה משמעותית במספר המבלים שמגיעים לבר", מודה לוי, "הייתי בניו יורק כשזה קרה, בדיוק נחתתי והטלפון שלי התפוצץ מהודעות. גל היה ביום הולדת במקום אחר שלנו בשדרות רוטשילד ומישהו התקשר אליו מהשירותים ואמר לו בוא דחוף. אבל כל זה רק היה טריגר לתהליך שינוי הקונספט שהתחלנו עוד קודם בקורונה. מה שקרה בתל אביב אחרי הקורונה היה עלייה ביוקר המחיה, מה שדחק החוצה צעירים וסטודנטים שגרו בתל אביב. אם לפני שמונה שנים דירת שניים או שלושה חדרים עלתה 4,000 שקל בחודש, עכשיו היא עולה כפליים. את הצעירים החליפו הייטקיסטים שיכולים לשלם את הסכומים האלה. לאותם הייטקיסטים פחות מתאימה חוויה של בירה וצ'יפס, הם מחפשים חוויית בילוי אחרת".
למשל?
גל כהן: "פעם אנשים היו יושבים על כיסאות בר גבוהים בלי משענת, והיום אנשים רוצים לשבת על כיסא נוח עם משענת, רוצים לצלם את המנה, להבין את הסיפור של המקום".
את בר הסימטה הם סגרו ובמקומו פתחו לפני כחצי שנה את מסעדת Mi Va האיטלקית המדוברת, וגם הבר אליבי הפך לבר אוכל יפני עם סושי. עכשיו הגיע גם תורו של האילקה. למעשה, תאי 148 היה אמור להיפתח כבר בחודש פברואר, אבל המלחמה שיבשה את התוכניות והפתיחה נדחתה. כהן, שחזר לפני כשבוע ממילואים אחרי שמונה חודשים, מספר: "כאמור, מאז הפיגוע האילקה היה בירידה, אז אמרנו או שסוגרים ומחזירים את המפתחות לבעל הבית ובזה מסתיים פרק של 15 שנה, או שממשיכים. אנחנו לוחמים, קשה לנו להרים ידיים, אז החלטנו לפתוח את הבר התאילנדי במקום. במילואים שירת איתי בחטיבה הנגר של הבר, בהפוגות הייתי מראה לו את התוכניות ומתייעץ איתו לגבי השיש. זה היה סוריאליסטי".
בתפריט של תאי 148 תמצאו אוכל פשוט במחירים נוחים, והכול מלווה בקוקטיילים תאילנדים ובאווירה שאנשי הלילה האלה יודעים לייצר במקום. "אנחנו בר עם אוכל, זו לא באמת מסעדה. לא באים לפה לאכול אורז ופרגית וללכת הביתה, אלא נעודד שרינג, יש הרבה מנות חלוקה. אנשים יבואו לפה גם בשביל החוויה ולא רק בשביל האוכל", מסביר כהן. "יש הרבה מקומות בתל אביב שקשה להגדיר אם הם בר או מסעדה. כמו שאנשים לא אוהבים היום להגדיר את עצמם, אז ככה גם המקום הזה לא מגדיר את עצמו".
במקום יש 120 מקומות ישיבה, קצת בפנים, הרבה על המדרכה וגם בקומה למעלה. מסביב הכול בנוי מעץ טבעי כמעט גולמי, ויחד עם הצמחייה במקום אפשר להתחבר בקלות לאווירת תאילנד. רוב המנות בתפריט יהיו במחיר 70-50 שקלים, החל ממנות שמזוהות מאוד עם המטבח התאי ועד פיוז'ן "תאילנדי-תל אביבי", כהגדרתם. בין המנות יש נאם טוק (רצועות בשר צרובות), טום יאם (מרק תאילנדי), פאד תאי, פאק בון (אטריות זכוכית ברוטב צדפות), נא יאנג (פילה בקר עם אורז קלוי) וגם מנה של דג שלם מטוגן עם ג'ינג'ר וצ'ילי.
גל, היית בשמונת החודשים האחרונים במילואים בזמן שיש לך כאן לא מעט מקומות בילוי ותוך כדי גם עבדת על הפתיחה. איך עושים את זה?
"אני לא רוצה להרחיב על החודשים האחרונים. בסוף עשיתי מה שהיה מצופה ממני לעשות, כמו כל דור שעושה את העבודה שלו, בזמנו. אנחנו חיים במדינה מאותגרת ועכשיו זו המשמרת שלנו, שהיא ארוכה ולא נגמרת. הספקים שעבדו איתנו על הבר הזה אמרו לי 'בוא נתקתק את העבודה לפני שייקראו לך שוב למילואים'. ואם יקראו לי שוב? אין בכלל שאלה".
