כמעט שנתיים עברו מאז שהמסעדן הוותיק, רימון בן יקיר, מי שהקים את רשת ג'ירף בשנות התשעים וניהל אותה במשך 25 שנה, עשה אקזיט שהוערך אז בעשרות מיליוני שקלים, שעה שמכר את רשת המסעדות שלו (שמונה במספר) לקבוצת "מימי ונונו" וללאומי פרטנרס. זאת הייתה אחת הפעמים הבודדות שגוף מוסדי משקיע בתחום המסעדנות, והמהלך הזה עורר את השאלה המתבקשת – מה יש לגוף כמו לאומי פרטנרס לחפש בעולם המסעדנות הכל כך לא יציב.
כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך:
בחודש מאי האחרון רשות התחרות אישרה עסקה בין קרן ההשקעות גרין לנטרן לקבוצת המסעדות "קיסו-פו", במהלכה הייתה אמורה לרכוש קרן ההשקעות 50 אחוזים מקבוצת המסעדות ביותר מ-100 מיליון שקלים. העסקה כמעט נסגרה ונחתמה אך בסופו של דבר ועניין היא לא הושלמה ולא יצאה לפועל.
לפני קצת יותר משנה כמעט היה אקזיט נוסף בתחום, והפעם למסעדן צביקי עשת, הבעלים של רשת "גרקו": לאחר שקבוצת מימי ונונו יחד עם לאומי פרטנרס רכשו את רשת ג'ירף, התיאבון שלהם נפתח והם היו במשא ומתן מתקדם עם עשת לרכישת 50 אחוזים מהרשת, אבל גם העסקה הזאת בסוף לא יצאה לפועל.
"אם רותי ברודו הייתה מחפשת משקיע לקבוצה שלה, היו עומדים אצלה בתור, כי במקרה שלה אין פחד, המוצר מדויק ואין גבול להתפתחות העתידית של הרשת"
בתחום המסעדנות יש מתח רווחים נמוך שתלוי רבות במשתנים רבים כמו תיירות, מצב התעסוקה במשק, המצב הביטחוני - וגם "מצב הרוח" הכללי במדינה. מי שמכיר את עולם המסעדנות מקרוב, יודע גם כי מדובר בתחום שואב ואינטנסיבי, המצריך עבודה יומיומית קשה מסביב לשעון, עיסוק ברגולציה ומרדף בלתי פוסק אחרי ספקים, כוח אדם וגם לקוחות.
מה קרה בשנים האחרונות בתחום המסעדנות הרעוע שגרם לקרנות השקעות, קבוצות נדל"ן ויזמים פרטיים להתעניין בענף התנודתי והלא יציב הזה? "ענף המסעדנות מסוכן אבל התשואה היא נגזרת של הסיכון בתחום", מסביר עו"ד עמית גרוס, שותף מייסד במשרד עורכי הדין דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות', ומייצג מסעדות כמו רשת אגאדיר, קבוצת משייה, דלאל, מסעדות האחים ודוק, קבוצת r2m, וגם רשת קיסו-פו. "לחברות נדל"ן יש מטרה ברורה והיא לאכלס את המרכזים המסחריים שברשותם. כרגע יש בשוק לא מעט משא ומתן מול חברות השקעה שמחפשות רשתות חזקות ויציבות שיש להן פוטנציאל התפתחות. למסעדות שעומדות על הפרק לרכישה חייב שיהיה מנוע צמיחה חזק על מנת שקרנות ההשקעות ישקיעו בהן, ואם מדובר ברשת מסעדות שמיצתה את פונטציאל הפיתוח שלה אז זה פחות רלוונטי לקנייה".
למה הם בכלל צריכים את זה?
"הדברים מתחילים בראש הפירמידה, או במילים אחרות - בניהול. אם בעבר מי שעמד בראש בית העסק היו בעיקר שפים או טבחים, רובם אנשי מקצוע מצוינים שלא היו בהכרח בעלי כישורי ניהול מוכחים, כיום, בעיקר ברשתות או בקבוצות המסעדנות הגדולות, הדבר השתנה. מסעדות רבות מתחזקות מערכות ניהול מיומנות ובעלות ניסיון שמשביחות את העסק, מייצרות הכנסות, ממקסמות רווחים ו'מדברות' את השפה של מנהלי הקרנות. הקרנות, המשקיעים המוסדיים וכו', שחלקם מחפשים אפיקי השקעה מעניינים אחרי שהתאכזבו מתחומים אחרים, מזהים את הנעשה ומבינים כי השקעה בקבוצות המסעדנות הגדולות בארץ תחזור תוך 4-3 שנים, בניגוד לנדל"ן למשל - שם לוקח הרבה יותר זמן להחזיר את ההשקעה, אפילו עד 20 שנה.
"ישנן גם סיבות נוספות לזה, למשל, בשנים האחרונות הענף הפך לזוהר ואטרקטיבי מאי פעם, לא מעט בזכות כלי התקשורת והרשתות החברתיות שהפכו את השפים והמסעדנים לדמויות מוכרות בכל בית. יש לכך כוח משיכה, וגופים בעלי ממון כמו בתי מלון או חברות נדל"ן רואים זאת ואת ההצלחה הכלכלית של אותן רשתות, ולכן בוחרים להשקיע בהן".
איזה מסעדות מעוררות עניין?
"אם יש לך קבוצה רצינית וחזקה ירצו אותך במרכזים המסחריים, במלונות, בקניונים. לא חסרות דוגמאות לזה – מסעדת משייה, בר 51, רדלר, סאן יאנג, קפה פופולר, גראנד קפה בקניון רמת אביב. ירצו להשקיע במסעדות שיודעות לבנות תמהיל נכון, עיצוב נכון ולהביא את האנשים הנכונים. לדוגמה, ברור שיש הבדל בין מסעדה תאילנדית עלומה שלא מעניינת אף אחד לבין מסעדה תאילנדית במרכז תל אביב שעומדים אליה בתור מדי ערב, ורמת הסיכון ברכישה קטנה אם קנית את המוצר הנכון – כלומר, את המסעדה הנכונה.
"המשקיעים מבינים שלהשקיע, למשל, בקבוצה כמו r2m של רותי ומתי ברודו זה לא כמו להשקיע בעוד רשת. לצורך העניין – השוני בין הקבוצות והרשתות כל כך גדול, שזה לעתים אפילו לא אותו העסק. אני יכול להגיד לך חד משמעית שאם רותי ברודו הייתה מחפשת משקיע לקבוצה שלה, היו עומדים אצלה בתור, כי במקרה שלה אין פחד, המוצר מדויק ואין גבול להתפתחות העתידית של הרשת.
"בנוסף, אם המשקיע מחזיק גם בנדל"ן אז מבחינתו זו עסקה טובה כי המסעדה הנכונה יכולה להחזיק גם את הנדל"ן הנכון. הרבה משקיעים פרטיים מנתבים חלק מההשקעות בנדל"ן לקבוצות שיכולות להתפתח. הרצון של מרכזי הקניות הוא לאכלס את הנכסים שלהם במקומות סקסיים כמו מסעדות, אז הם מוכנים להשקיע.
"מרכזי נדל"ן ובתי מלון מוכנים להשקיע היום בשפים הנכונים כי זה וין-וין. המסעדות האלה מביאות בסוף טראפיק – לדוגמה מסעדה a של השף יובל בן נריה שנפתחה בבניין עזריאלי שרונה או מסעדת רדלר שנפתחה במלון של ישרוטל בנחלת בנימין בתל אביב. השף מושיקו גמליאלי מרדלר, למשל, יודע להביא את הקהל הנכון ואת המוצר הנכון ובסוף גם את הרווח למשקיע – שכאן זה לצורך העניין המלון, שבשבילו זה כסף קטן.
"אנשי נדל"ן שרוצים לאכלס עסקים בתחום המזון משקיעים היום מיליוני שקלים בעסק שהם בכלל לא שותפים בו אלא מקבלים רק אחוזים מהמחזור שלו. בעבר המסעדה עצמה הייתה משקיעה בשיפוץ והיום אם למסעדה יש שם חזק אז ישקיעו במקום במקומה. אני בענף הזה 20 שנה ואני יכול להגיד לך שפעם אם שף רצה מסעדה הוא היה מגייס משקיעים, והיום לא".
ואפשר לעשות מזה ביזנס?
"אם משקיעים במסעדות הנכונות אז בהחלט אפשר לעשות מזה ביזנס טוב ונכון שיכול להחזיר בארבע שנים את ההשקעה. בענף המסעדות ובתי הקפה יש קבוצות שיודעות לבנות את המוצר הנכון. רוצים אותם למתחמי אוכל לחברות היי-טק, חברות נדל"ן רודפות אחריהם והיזמים מחזרים אחריהם. שימי לב שגם בתי מלון משקיעים במסעדות. יש הרבה חברות נדל"ן מסחרי שמשקיעות בשפים שהם רוצים שיתפתחו אצלם.
"זה בהחלט משהו שלא היה פעם. היום יזמים פרטיים וחברות השקעה ציבוריות משקיעים בענף המסעדנות ורואים בו חלק מפורטפוליו הנדל"ן שלהם. המסעדות מביאות את התנועה לקניונים ולבתי מלון. אני חושב שהעולם משתנה ונוצרת הפרדה מוחלטת בין המסעדות הרציניות והטובות לבין כל השאר. הסיבה העיקרית שהם רודפים אחרי המסעדות היא שמדובר למעשה בתחומי התמחות שאף אחד לא רוצה לקחת אותם עליו".
6 צפייה בגלריה
רותי ברודו: "אם היא תרצה להכניס משקיעים לקבוצה יעמדו אצלה בתור"
(צילום: גבריאל בהרליה)
אבל בסופו של עניין לא מעט עסקאות לא יצאו בסוף לפועל.
"כאשר אנחנו נמצאים בסביבת ריבית גבוהה זה לא נכון להשקיע במסעדה. ככל שהכסף עולה ככה רמת הסיכון שלך גבוהה. בדיוק כמו שנעצרו השקעות בנדל"ן כך גם נעצרו גם השקעות במסעדות. אני משוכנע שכשהריבית תרד והקרנות האלה יראו כי טוב - זה יחזור להיות נתיב השקעה סביר. הריבית לא יכולה להישאר כמו שהיא, כי המשק יקרוס. יהיה מיתון והריבית תתמתן. כשהריבית תרד שוב הקרנות יתעניינו מחדש. בכל מקרה, אין הרבה קבוצות שכדאי להשקיע בהן".
נווית זומר, כתבת "ידיעות אחרונות", מסבירה שנכון שהיה מדובר בטרנד חם בעולם העסקי ושנראה היה שמסעדה זה סעיף שחייב להיות בפורטפוליו, אבל לא הכל ורוד: "לא מדובר כאן בביזנס עם התשואה הכי גדולה", מסבירה זומר, "הראל ויזל נכנס לעסקי ההסעדה של קבוצת ירזין סלע, וזו הייתה הפעם הראשונה שגוף כזה נכנס לעסקי ההסעדה, וזה מסוכן. קבוצת ירזין סלע מנהלת את ההסעדה לחברת פייסבוק, אבל מה קורה אם מחר לא באים למשרדים? גם המסעדות עדיין נמצאות בסיכון גבוה ומתקשות להרוויח. עסקת הרכישה של גרין לנטרן את קבוצת המסעדות קיסו-פו לא קרתה כי הקרן לא הצליחה לגייס משקיעים, ובמציאות של היום אני גם מתקשה להאמין שהיא תקרה".
גרוס, אז מדובר במגמה או במקרים פרטניים?
"קשה עדין לקבוע אם מדובר במגמה, אבל ברור כי כניסת קרנות ההשקעה וגופים נוספים לענף המסעדנות בארץ מצביעה על הפוטנציאל הכלכלי הלא ממומש בתחום, ומעידה גם על תהליך התבגרות והתמקצעות של ענף המסעדנות. לא ירחק היום שנראה גם את קבוצות המסעדנות הגדולות בארץ נסחרות גם בבורסה לניירות ערך, ואם זה יקרה – בעתיד גם כל אחד מאיתנו יוכל להיות שותף במסעדות או בבתי הקפה בישראל".
