איך אתם אוהבים את הירקות שלכם? כנראה שיפים ומבריקים: מלפפון ישר וחזק, גזר חלק בלי גושים קטנים שצומחים לו למעלה, פלפל מבריק, אדום ומעוצב. אתם גם רוצים שהכל יהיה יפה בסלט, צבעוני באנטיפסטי ונוח לחיתוך. אבל מה לגבי שאר הירקות ה"מכוערים" שנשארו בסוף היום אצל הירקן? מה גורל המלפפון העקום? הבטטה הבקועה? והגמבה המוזרה בצורה בלתי מוגדרת?
אסתי בראנץ ומידן לוי, בוגרי המחלקה לעיצוב תעשייתי באקדמיה של בצלאל, החליטו לשים סוף לחרם השקט על ירקות מכוערים ופיתחו מוצר חדשני שמורכב מאותם ירקות דחויים: קפסולות אוכל יפות להכנה מהירה.
את כל הקפסולה מבשלים במים חמים למשך שמונה דקות, במיקרוגל או בסיר על הכיריים - והרי לכם ארוחה עם טעמים של מטבח ביתי, משביעה ובריאה - מבלי שתצטרכו להכין מראש קופסת אוכל למשרד
לרבים מכם זה ודאי יזכיר מיד "מנה חמה", שיכולה לסגור לכם פינה של ארוחת צהריים מבלי להתאמץ ומבלי להעמיד סיר של אורז וקציצות, אך פה הסיפור הוא שונה. כאן מדובר במוצר שמגיע כולו מתוך אג'נדה סביבתית שרוצה להפוך את העולם למקום טוב יותר, מתחשב ובריא יותר.
טעמים של בית מבלי לעמול במטבח
נתחיל מהסוף: מדובר בקפסולה תלת ממדית העטופה ביריעות ירקות מיובשים כמו קישואים, חציל, זוקיני וסלק. תכולת הקפסולה מכילה מרכיבי חלבון ופחמימה מהצומח - לדוגמה בורגול ואדממה. את כל הקפסולה מבשלים במים חמים למשך שמונה דקות, במיקרוגל או בסיר על הכיריים - והרי לכם ארוחה עם טעמים של מטבח ביתי, משביעה ובריאה - מבלי שתצטרכו להכין מראש קופסת אוכל למשרד וגם לא לעמול במטבח.
"אנחנו משתמשים בירקות ופירות טריים לגמרי", מספרת בראנץ, "אנחנו מוציאים מהם את הנוזלים, כשאין מים אין חיים, וככה זה יכול לשמור על חיי מדף ארוכים ולא להתקלקל במשך שנה-שנתיים. מהירקות האלה אנחנו יוצרים מעין דפים, למינטים. לצורך העניין, אנחנו חותכים קישוא ליריעות ואת היריעות אנחנו כובשים בצורה תלת מימדית. את היריעות אנחנו ממלאים בשאר מרכיבי המנה, שהם מרכיבי חלבון, פחמימה ותבלינים. אנחנו סוגרים את זה, והדבר הבא זה לבשל את זה בבית".
איך הקפסולה הקטנה הזו הופכת למנה בצלחת?
בראנץ: "המנה מכילה קישוא שלם, והקישוא צריך זמן בישול ארוך. אנחנו לא מבשלים אותו לפני כדי שהוא ישמור על הערכים שלו, ובגלל זה הקפסולה לא מתפרקת בדקות הראשונות. המים מחממים אותה מבחוץ ונותנים לירק את רוב זמן הבישול כדי שיתרכך כמו שצריך. רק לאחר כמה דקות היא מתפרקת והתכולה יוצאת החוצה ושאר המרכיבים מתחילים להתבשל, ואז אנחנו מקבלים מנעד מרקמי נכון וכל ירק או חומר גלם מקבל את זמן הבישול המתאים לו".
החדשות הטובות באמת הן שבקרוב תוכלו לגשת לסופר השכונתי ולרכוש לעצמכם קפסולה שהופכת תוך שמונה דקות לארוחה חמה וטרייה. מנכ"לית החברה, ענת נתן, מעריכה את מחיר המוצר בכ-15-20 שקלים
איך ידעתם להרכיב את הטעמים בקפסולה כדי שתצא מנה מדויקת?
לוי: "כל המרכיבים במנה נבחרו ממניעים קולינריים - הדבר הכי חשוב זה שזה יהיה טעים. בהתחלה אנחנו בבית ובמעבדה מפתחים את המתכון, ואז מעבירים לשפים שמדייקים את המנה, והופכים אותה מבחינת הערכים התזונתיים למשהו שיהיה אפשר לסמוך עליו - חלבון, ברזל, כל המינרליים והויטמינים שאנחנו צריכים בשביל הגוף שלנו. אנחנו בונים ציר שיוצר את הטעם בשביל לא להשתמש בכל מיני תוספים כמו מרקי עוף ודומיהם".
וזה משביע?
לוי: "בהחלט. אין פה פחמימות ריקות, אלא פחמימות מורכבות. יש פה כמות אדירה של ירק. שתיים וחצי כוסות ירק ובערך 20 אחוז מצריכת החלבון היומית של אדם ממוצע. מה שכן, באזורים מסוימים ובייחוד בישראל, יש איזושהי תפיסה שמנה מלאה מורכבת מפחמימה, ירק וחלבון בשרי, שזה דג, עוף ובשר. וחלבון הוא חלבון".
אבל החדשות הטובות באמת הן שבקרוב תוכלו לגשת לסופר השכונתי ולרכוש לעצמכם קפסולה שהופכת תוך שמונה דקות לארוחה חמה וטרייה. מנכ"לית החברה, ענת נתן, מעריכה את מחיר המוצר בכ-15-20 שקלים. "מדובר על אחוזי ירק שאנחנו לא מכירים היום בתעשייה ובטח לא בקטגוריות שאנחנו נמצאים בהן, אנחנו מעוניינים להציע לצרכן את הטוב ביותר", מסבירה נתן. "אנחנו הולכים חד משמעית לשנות את האופן שבו צרכנים יצרכו אוכל מוכן. זה לא להביא עוד משהו שהוא קצת יותר טוב, זה פשוט לדבר על בשורה אחרת".
כל ירק והכיעור שלו
בראנץ ולוי כלל לא תכננו להגיע למוצר החדשני שאותו יצרו. הכל התחיל ממניע סביבתי, כשגילו שכמות יבול עצומה נזרקת בגלל שיקולים אסתטיים. "הדבר הראשון שהניע אותנו, היה הידיעה שבין 30 ל-50 אחוז מכלל התוצרת החקלאית לא מגיעה לצלחת. הבנו שהרבה מהתוצרת שנזרקת זה ממניעים אסתטיים". במהלך השנים, ביקרו בראנץ ולוי אצל לא מעט חקלאים בארץ וגילו שהירקות ה"מכוערים" נשלחים להטמנות באדמה, להאכלת בעלי חיים, לקומפוסט ולמחזור.
"מסתבר שלכל ירק יש את הסיפור שלו, של מה הופך אותו למכוער", אומרת בראנץ. "בגזרים זה יכול להיות שינויים של גודל, של צורה. פגשנו חקלאי בטטות שאמר לנו שכמעט 50 אחוז מהתוצרת החקלאית שלו לא נמכרת, כי יש איזשהו מסרק כזה ששולף את הבטטות מהאדמה, וכשהוא שולף אותן הוא קצת פוגם בקליפה שלהן. זה גורם לנו לא להרים אותן מהמדף בסופר".
כשהיו סטודנטים בירושלים, התגוררו בראנץ ולוי סמוך לשוק מחנה יהודה, ושם הם התחילו את המאבק הקטן שלהם על ידי קניית ירקות מכוערים, ובלי כל ידע בהנדסת מזון ולאחר הרבה ניסיונות עם מגוון טכנולוגיות, הם הצליחו להגיע למוצר הסופי. "היינו עושים סיבובים ומביאים כל מיני עודפים או ירקות שנראים לנו ממש לא טוב", מספר לוי. "בעזרתם התחלנו לפרק, לחתוך, לייבש בכל מיני צורות ובאמת ללמוד את החומר. לראות את היופי של הירק היה פשוט מאוד. ברגע שפורסים ירק, זה כבר לא משנה מה היה בחוץ. הוא נראה יפהפה כמו כל ירק סוג א' אחר שתקני. וזה היה גילוי מדהים".
"בסופר כשאת קונה מלפפון אז כולם ישרים כמו סרגל", מוסיפה בראנץ. "בשוק זה בצורות של סמיילי ובכל מיני צורות חדשות. בסופו של דבר כשאנחנו הולכים לסופר, הדבר שגורם לנו להרים מוצר מהמדף זה הנראות החיצונית שלו. כמעצבים, זה היה עוגן חזק מאוד בשבילנו לקחת את הירקות המכוערים ולהפוך אותם ליפים ונחשקים. במוצר שלנו מצליחים להביא שני דברים: הראשון זה שכשבן אדם מסתכל על המוצר הזה, הוא רוצה אותו. יש משהו שגורם לו לבוא ולהשתהות רגע על האוכל. והדבר השני זה שאנחנו מעבירים מאוד בקלות את המסר הזה של 'אל תסתכל בקליפה החיצונית אלא תראה איזה יופי קיים בפנים'. זה יפה נכון? כי עשינו את זה מירקות מכוערים, לא היית בוחר בהם אם הם היו שלמים. אז תבינו, אין בזה דבר פסול".
אתם חושבים שבעקבות הכתבה הזו אנשים יתחילו לצרוך גם את הירקות המכוערים?
לוי: "אנחנו מאמינים שזה באמת ישפיע עליהם ויביא אותם כן לבחור את הירקות שאולי הם לא היו בוחרים. אנחנו גם רואים את זה, אם זה קולגות או חברים שבאים ואומרים לנו 'אני הולך לסופר ובחרתי בדיוק את הפלפל הזה שידעתי שאף אחד לא ירים'".
ולבית שלכם - אתם קונים ירקות מכוערים?
"חד משמעית", עונים בראנץ ולוי בנחרצות.
לוי: "האמת שאני לא בורר, פטרוזיליה צהובה? נכנסת גם. הכל בסדר. זה טעים זה עשיר".
בראנץ: "יש לי עגלה כזאת מעץ ואני שמה שם את כל הירקות שהם פחות עדינים ולא צריכים מקרר, ולהפך, אם יש להן איזו צורה מעניינת מבחינתי זו דקורציה לבית, עד שזה מגיע למחבת״.