בזמן שכמעט כל ילד וילדה בישראל משתתפים בשלב כלשהו בילדות בחוג ג'ודו או בלט, נורית צ'יטיאת השתתפה במקום זה בחוג סומו. זה לא קרה במתנ"ס העירוני הקרוב לביתכם אלא במקום שבו היא נולדה וגדלה - ביפן.
כתבות נוספות שיכולות לעניין אתכם:
רק בגיל 14, לאחר שהגיעה עם כל המשפחה לארץ, הבינה צ'יטיאת לראשונה שהיא לא לגמרי יפנית. אלא שהיא גם עדיין לא הרגישה לגמרי ישראלית. מאז התחיל תהליך חיפוש הזהות שלה, שלאחרונה הגיע לשיא עם פתיחת קונדיטוריה חדשה שבה היא סוף סוף מוצאת את המקום שלה - קונדיטוריה יפנית בשם The Pastry Box.
את הקונדיטוריה, שעוצבה בקפידה עם אלמנטים יפניים מינימליסטיים ומקושטת בפרטי אמנות שהובאו במיוחד מבית ילדותה ביפן, היא בחרה להקים דווקא במקום שנראה כמו ההיפך הגמור מהשקט היפני - בלב מתחם יד חרוצים התעשייתי והרועש, בין מוסכים לדוכני פלאפל.
בקונדיטוריה, שנבנתה בחלל תעשייתי גדול ששימש פעם כבנק, נורית משלבת בין קלאסיקות צרפתיות לטעמים של יפן ומכינה טארטים, כריכים, פרלינים ומקרונים ומשלבת בהם חומרי גלם יפניים כמו שומשום שחור, יוזו, אצות, מאצ'ה ותה. וכמובן, אי אפשר בלי קצת חמידות יפנית שבאה לידי ביטוי במאפים כמו לחם קיפודים ולחמניות דובי שמרוב חמידות לא נעים לתת להם ביס.
"כשהגענו לביקור ביפן, הבנתי בפעם הראשונה שאני לא לגמרי יפנית", מספרת צ'יטיאת בריאיון לקראת פתיחת הקונדיטוריה החדשה, "אני בעצם ערבוב של הכול". את הערבוב הזה אפשר למשל למצוא בפרלין עם הל, שנורית מודה שהוא לא מתאים לכל אחד.
לאפייה צ'יטיאת הגיעה בכלל מתחום ההוראה ועשתה הסבה מקצועית לאחר 25 שנים, מאז הספיקה גם להשתתף בריאליטי "הקינוח המושלם". העסק התחיל לפעול בימי הקורונה כמיזם של מארזים מעוצבים, וכעת כשהוא מקבל במה - היא בהיי.
"המקום הזה בנוי כסביבה שבה אני מרגישה הכי בנוח, פה לא אני מרגישה לא שייכת. זו איזושהי הצצה שבה אפשר להבין אותי קצת יותר", מספרת צ'יטיאת. "היה לי חשוב שכשנכנסים למקום שוכחים לרגע איפה נמצאים ונכנסים לעולם אחר".
אחרי ביס ממקרון סאקה אנחנו מודים שתוכלו באמת להרגיש לרגעים במקום אחר. או מקסימום להשתכר קצת - צפו בביקור שערכנו בקונדיטוריה היפנית שהעיפה אותנו.