מרים כהן, אמא לתשעה ממושב טפחות, נכנסה למטבח בצעירותה - ומאז לא עזבה אותו. לה ולבעלה רפאל יש תשעה ילדים, אבל מלבד תשעת ילדיה שגדלו על כל הבישולים הביתיים שלה, זכו לאכול את האוכל הנדיר הזה גם מאות (אם לא אלפי) לוחמים ולוחמות, שלהם נהגה לבשל פעמיים בשבוע כשהייתה מגיעה למוצבים בצפון.
מפרוץ המלחמה, כשנבצר ממרים (65) להגיע לבשל במוצבים, היא הייתה מכינה את הבישולים בביתה, ושולחת אותם צפונה או דרומה יחד עם אחד מארבעת הבנים שלה, שמשרתים בצבא.
ואלה שמות: ראובן (45), שלום (42), יראת (38), פדהצור (36), יוחאי (33), תהילה (31), בנימין נתניהו (27), דביר (23), יפתח (21). "תמיד כששואלים אותי איך אני מחלקת את האהבה בין כולם אני מסבירה שאהבה לא מחלקים – אהבה נותנים", מספרת מרים. מאז תחילת מלחמת "חרבות ברזל" משרתים דביר ויפתח בשירות סדיר, ופדהצור ויוחאי בשירות מילואים. החייל הכי ותיק במשפחה הוא פדהצור, שממלא תפקיד נהג בחיל תותחנים במיל'; יוחאי משרת במילואים בתור קלע בגבעתי; דביר משרת בשירות סדיר בחיל הטכנולוגיה; ויפתח משרת בגבעתי.
"הילדים שלי הם גיבורים, אני גאה בהם ומתפללת שיהיה להם רק טוב. כל הזמן אני מחכה שיחזרו אליי בשלום. אני דואגת גם לכל יתר החיילים והחיילות שמשרתים עכשיו בצבא, מרגישה שגם הם כמו הילדים שלי. אני אוהבת את כולם כל-כך. מבחינתי הם נלחמים בחזית ואני נרתמת לעזרה במטבח – ככה אני מרגישה שותפה למאמץ המלחמתי ומרגישה שאני תורמת את חלקי", מספרת מרים.
בעקבות המלחמה וההתחממות בגזרה הצפונית, הבת שלה, תהילה, פונתה מביתם שבקריית שמונה, יחד עם ארבעת הילדים שלה ושל בעלה, ובינתיים הם גרים אצלה במושב, והיא נהנית מהזמן עם הנכדים.
קוסקוס ומפרום לארוחת שישי
עכשיו, מרים מתנדבת בולטת בפרויקט "טעימא", שעובד בשיתוף עם חיל הלוגיסטיקה של צה"ל. במסגרת ההתנדבות - עוד לפני 7 באוקטובר - הייתה מרים מגיעה פעמיים בשבוע למוצב יפתח ולמוצב ציפורן, ומבשלת ללוחמים אוכל טריפולטיאי ביתי אותנטי. מאז שהתחילה המלחמה ומרים כבר לא יכולה הייתה להגיע למוצבים כדי לבשל, היא הקימה מעין "חמ"ל" בישולים בבית, שם היא מבשלת כמויות גדולות של אוכל ושולחת אותו ברכבים פרטיים ללוחמים בגזרה הצפונית.
"לא הסכמתי לוותר על הבישולים לחיילים – החלטתי שאם אני לא יכולה להגיע למוצב – אני אכין את האוכל במטבח שלי ואדאג שהוא יגיע ללוחמים", היא מספרת. "אני מכינה להם את הקוסקוס ואת המפרום המפורסמים שלי, וככה החיילים בשטח זוכים לקבל טעימה של בית, משהו חם לאכול", הוסיפה. עבור חיילים המשרתים בדרום, מרים מבשלת במטבח הביתי ושולחת אליהם את כל האוכל עם אנשים שגרים בסביבה ומוכנים לקחת איתם. "באחת הפעמים הכנתי ללוחמים שמשרתים עם הבן שלי, פדהצור, ארוחת שישי מלאה, הוא לקח איתו קוסקוס, מרק, מפרום, פיתות בטאבון, סיר בשר עגל, סיר בשר כבש, עופות, עוגות, בקלאוות, סופגניות. מה לא שלחתי איתו – כל מה שיכול לשמח אותם. הוא אמר לי שכולם ליקקו את האצבעות והיו מאושרים. הם אמרו שזו השבת הכי טובה שסגרו בצה"ל".
נועם כהן, כלתה של מרים ואשתו של פדהצור (לזוג שני ילדים), סיפרה השבוע כי חמותה, מרים, קונה באופן עצמאי את כל מוצרי הגלם איתם היא מבשלת, ומסרבת בתוקף להצטרף להתארגנות של תושבים באזור שמכירים את הפעילות הענפה שלה למען החיילים וביקשו להשתתף במימון. "הם פתחו קבוצה בפייבוקס כדי לגייס כספים, לתמוך בעשייה של מרים. אבל היא לא מוכנה להיעזר בהם, היא רוצה לשלם עבור הכל בעצמה ולהמשיך לבשל לחיילים כמה שיותר", סיפרה נועם.
מרים מספרת שלאורך כל החיים שלה היא במטבח, מבשלת עבור אחרים, ונהנית מזה. "אני תמיד במטבח, עבדתי כל השנים בתור טבחית בישיבה של המושב. אני הכי אוהבת להכין בצקים, מכל הסוגים, וגם לאפות לחמים ומאפים אחרים כמו חצ'פורי, פיתות בטאבון (פרנה), כל דבר עם בצק". לאחרונה, היא החליטה לפתוח מתחם בבית שלה, שבו מעבירה סדנאות בישול לקבוצות עד 20 אנשים. בין היתר היא מלמדת אותם לאפות, להכין מטבלים ומגלה גם קצת סודות מהמטבח הטריפוליטאי. בגלל המצב, מרים מזמינה את המפונים מהצפון ומהדרום – להגיע אליה לסדנה לא עלות, בסיומה כל הבישולים שהוכנו – יעברו לחיילים בשטח.
"אני רוצה להזמין אליי את כל המפונים שנמצאים עכשיו בטבריה, שיגיעו אליי לסדנת בישול מהנה וחוויתית ללא תשלום. את כל מה שנבשל וניצור ביחד – נשלח לחיילים. ככה נשמח אחד את השני בבישול, ואת הלוחמים עם אוכל טוב ואיכותי של בית", היא מסכמת.
