בשבוע האחרון עלה לכותרות שמו של מותג שמן הזית "מסיק מגל", מקיבוץ מגל שבצפון השרון, אחרי כניסתו המרשימה של שמן הזית שלהם מזן קורנייקי לרשימת 100 שמני הזית הטובים בעולם. הקיבוץ, השוכן על קן התפר, מייצר שמן זית כתית בכבישה קרה מאז שנת 2000, אבל עכשיו, מסיק מגל עושה היסטוריה, ולראשונה ימכור שמן שומשום מתרמילי שומשום תוצרת ישראל. את שמן השומשום אפשר יהיה למצוא על המדפים החל מחודש מרץ, ואליו יצטרפו מוצרים נוספים מאותו השומשום הישראלי- טחינה וקמח שומשום.
הכל התחיל כשאורן הכסטר, המייסד של "מסיק מגל" (ומי שמנהל אותו מיום הקמתו), חיפש מוצר נוסף שאותו יוכלו למכור תחת המותג, ושאפשר יהיה לגדל אותו בארץ וגם להפיק ממנו מוצרים שידברו באותה השפה של השמן - שמן זית בדרגת איכות כתית מעולה. הכסטר הגיע לפרופ' צביקה פלג מהפקולטה לחקלאות ברחובות, שפיתח מספר זנים של שומשום. הכסטר חבר גם לחברת מאקסום, שרכשה מהפקולטה לחקלאות את הזכויות לשיווק הזרעים בארץ ובעולם, ויחד איתם ייצרו את מוצרי השומשום, תחת המוטו - שומשום ישראלי בגידול מקומי.
הכסטר מסביר שבשנות ה-50 וה-60 גידלו שומשום בארץ, אבל הוא יצא מהגידול כי כל העבודה איתו הייתה ידנית: החקלאים היו קוטפים את את תרמילי השומשום ירוקים, מייבשים אותם על גגות הבתים, מכניסים אותם לניילונים ודופקים על התרמילים היבשים בשביל שהשומשום ייצא החוצה מהתרמיל. הזנים שפרופ' פלג פיתח יכולים להתייבש בשדה, והקומביין שקוצר אותם מפרק בו במקום את התרמילים ומוציא מהם את השומשום, הכל בצורה ממוכנת. בשנים האחרונות פרופ' פלג מפתח את זה כגידול ניסיוני, ובעתיד התוכנית להפוך את הפיתוח שלו לגידול מסחרי. בפועל זה אומר - שומשום ישראלי מאה אחוז כחול לבן. עד כה בשביל לייצר טחינה או חלבה בארץ מייבאים שומשום ממדינות כמו אתיופיה, לוב וסודן, ועכשיו החידוש הוא שהשומשום שישמש את הכסטר ומסיק מגל יהיה מגידול מקומי.
"אנחנו מקווים שיבינו את היתרונות שיש לשמן שומשום בגידול מקומי", אומר הכסטר, "זה לא כמו שקונים שמן שומשום קלוי שמגיע מהמזרח הרחוק ולא יודעים מה בדיוק יש בבקבוק. השמן שלנו הוא שמן שומשום טרי ולא קלוי, לטרי יש טעם אחר. פשר להוסיף אותו לסלט, לקינוח ולעוגות. הטעם של השמן מזכיר חלבה וטחינה ואפשר להכין ממנו עוגות שמרים ולעשות איתו במטבח הרבה דברים שלא רגילים לעשות עם שמן שומשום. הזנים שצביקה פיתח הם גם עתירי ייבול וגם ממוכנים, וזה הופך את השומשום לגידול כדאי לחקלאי".
גושפנקה בינלאומית
את שמן הזית שלו מייצר הכסטר מתוך אמונה בחקלאות ישראלית. הכרמים של הזיתים שמהם מייצרים את השמן נמצאים בשישיה אתרים בארץ – בקיבוץ מגל, בלהבות חביבה, בנאות גולן ועוד. בתחרות איבולאום (Evooleum) שהתקיימה, כאמור, בשבוע שעבר בספרד, נבחרו כמדי שנה 100 שמני הזית הטובים בעולם. לתחרות ניגשו 2,400 מותגים של שמן מכל העולם, ו-28 מותגי שמנים מישראל. מסיק מגל זכה גם בתואר המחייב "שמן הזית הישראלי הכי טוב", וגם נכנס לרשימת 100 השמנים הטובים בעולם.
"התרגשנו מאוד, זה כבוד מדהים", אמר הכסטר, "זו הוכחה בסדר גודל בינלאומי שקיבלנו מגוף מחוץ לגבולות מדינת ישראל שהשמנים שלנו לא נופלים באיכותם מאיכות השמנים בספרד, איטליה ומקומות נוספים בעולם. זה גרם לנו להבין שהאיכות שאנחנו לא מוותרים עליה – גם מביאה תוצאות".
שמן הזית שלך עומד על המדף בסופר ליד שמן מטורקיה, מספרד ומאיטליה, מה דעך על זה?
"אני מתנגד לייבוא של מזון לארץ. החקלאות הישראלית מייצרת מזון איכותי עם פחות חומרי הדברה ומייצרת כלכלה ישראלית שמניעה הרבה מעגלים מסביב. מדינת ישראל קמה על חקלאות ועל עבודת אדמה, ובשביל לשמר את זה אנחנו צריכים לייצר את הדברים הכי טובים. אין סיבה להביא עגבנייה מטורקיה כשלא יודעים מה עבר עליה ואיך היא רוססה, במקום לקנות עגבנייה שגדלה בישראל ויש עליה פיקוח. שמן ישראלי הוא לא פחות טוב - ואפילו יותר טוב - ממה שעושים בטורקיה או בתוניס. זה נכון שהמוצר הישראלי קצת יותר יקר, אבל הוא גם יותר איכותי".
יש תחושה שהמלחמה גרמה לאנשים לצרוך יותר חקלאות מקומית ולהעדיף אותה על פני ייבוא.
"גם בקורונה היה טרנד שאנשים הבינו שצריך לצרוך חקלאות מקומית וקנו ישירות מהחקלאים, אבל זה עבר להם. אבל אני חושב שברגע שהציבור יידע בוודאות שהמוצר שהוא קונה הוא מאה אחוז ישראלי, הוא יהיה מוכן לשלם יותר. אם צרכן יראה בסופר עגבנייה ישראלית מול עגבנייה טורקית – אני חושב שהוא יבחר בישראלית. ההחלטה על סימון ארץ המקור על פירות וירקות זה תהליך שמדברים עליו כבר הרבה זמן, זה רק מקרה שזה יצא עכשיו בזמן המלחמה. החקלאים הישראלים צריכים לשמור על מיתוג ובידול ולוקח זמן לשכנע את הציבור שהחקלאים לא גנבים. עד לפני המלחמה חשבו שהחלקאים הם אויב העם, ואני מאמין שזה תהליך שעוד יהיו בו הרבה עליות ומורדות. בסוף אזרח יסכים לשלם יותר כשיידע בוודאות שזה מאה אחוז ישראלי. חשוב לזכור שבסוף החקלאות הישראלית היא כיפת הברזל הקרקעית, היא שומרת על הגבולות ובסוף התלם האחרון זה הגבול. אני חושב שכאשר יבינו את זה, יהיה כבוד גדול יותר לחקלאות ישראלית".
מי שרוצה לטעום את שמן הזית ושמן השומשום של מסיק מגל, יוכל לעשות את זה במסגרת אירועי "הקיבוץ בעיר הגדולה" (26-24/1), במהלכם ייערך פסטיבל ט"ו בשבט בשרונה מרקט ובברים שונים ברחבי תל אביב, שיוקדש כולו במחווה לקיבוצים בארץ. ביום שישי (26/1, בשעה 11:00) תתקיים הרצאה של אורן הכסטר בבר "מידלבר" בשרונה מרקט על חקלאות ישראלית בגידול מקומי, על טרואר ועל תפקידה של החקלאות בשמירה על גבולות ארצנו. ההרצאה תלווה בטעימות של שמן הזית ושמן השומשום.
