כבר שבועיים שקבוצות הטבעונים בפייסבוק רועשות וגועשות - אחד המוסדות הטבעוניים המוכרים והמוערכים בקרב הקהילה, מסעדת 416 ברחוב הארבעה בתל אביב, נשרפה כליל בשריפה שככל הנראה פרצה בתנור גז במטבח. את הנזק שנגרם למסעדה, שבכלל לא ממותגת כמסעדה טבעונית אלא יותר כבר קוקטיילים, עדיין לא אמדו, אבל דבר אחד בטוח - בתחום המסעדנות הרעוע וחסר היציבות גם בלי שריפות, מדובר בנזק שקשה מאוד להתאושש ממנו.
כתבות נוספות שיכולות לעניין אתכם:
בן רחמני (34), הבעלים והמנהל של המסעדה שפתח ב-2016 יחד עם אחיו התאום, אל, יוצא כעת לקרב חייו כדי לנסות לגייס כספים בקמפיין מימון המונים במירוץ נגד הזמן, הספקים ותזרים המזומנים, במטרה לנסות ולהציל את המקום.
בן רחמני: "ייקח זמן לנהל את זה וכרגע אין לי תזרים מזומנים ואין לי איפה להעסיק את העובדים שלי"
"את המסעדה פתחתי עם אחי התאום, שנינו טבעונים כבר 16 שנים", מספר רחמני. "גדלנו בניו יורק שם הייתה למשפחה שלנו מסעדה מצליחה. ב-2008 חזרנו לארץ כדי לנהל גן אירועים של אבא שלנו, וכבר ב-2012 התחלנו להכניס לשם תפריט טבעוני. לקחנו את מה שלמדנו שם ופתחנו מקום משלנו, כשהקונספט היה בר קוקטיילים ומטבח מהצומח. לא מיתגנו את המקום כטבעוני כדי להנגיש אותו לקהל לא טבעוני, אין לנו מדבקות של ויגן פרנדלי ולא צבע ירוק".
מה שהוביל את האחים לפתיחת המסעדה היה לאו דווקא האג'נדה הטבעונית שלהם אלא יותר אהבתם לאוכל טוב, מסעדות עדכניות ותרבות אלכוהול. האחים רחמני בסך הכול פתחו מקום שהיה חסר להם בסצנה הקולינרית בארץ.
"אני צריך להצליח לגייס מספיק כסף, בזמן הזה גם למשוך את הצוות ולעודד אותם, תוך כדי לנהל מו"מ עם מקום חלופי שיכול להכיל מספיק עבודה ולהגיע תוך שבועיים לחתימת חוזה"
"אנחנו גם פודי'ז וגם טבעונים ובתור בליינים צעירים חיפשנו מה חסר בנוף הקולינרי בארץ", משתף רחמני. "רוב הקהל שבא אלינו הוא בכלל לא טבעוני. אין בנאדם שפוי שפותח מסעדה בשביל להתפרנס - רוב המסעדות נסגרות בשנה הראשונה ויכולות לאגור חוב של מיליונים, אבל לנו היה קונספט שרצינו לשבור - רצינו לפתוח מקום בוייב ניו-יורקי סקסי, מקום בילוי שהוא 100 אחוז טבעוני והשקענו בעיצוב אורבני עם צמחייה, חדר פרטי, כלי הגשה מיוחדים, הסאונד הכי טוב, כל מה שאפשר לדמיין.
"פתחנו מקום שאנחנו היינו רוצים לצאת לבלות בו וגם כדי לקדם את השינוי שאנחנו רוצים לראות בעולם. עד אז היה בטבעונות הרבה אקטיביזם, כמו של טל גלבוע - הפגנות, מפגינים שקושרים את עצמם באזיקים למשחטות בשר וכו'. הם העלו את המודעות לטבעונות וזה מבורך, אבל אנחנו באנו בלי להגיד לאנשים מה לאכול ומה לא לאכול, אלא בגישה של 'בואו תנסו'. רצינו להביא אנשים למקום מגניב עם אוכל טעים ודרך זה לקרב אותם לטבעונות".
ולמה לא להצהיר באופן גלוי שהמסעדה טבעונית?
"כשאני מדבר על טבעונות עם לא טבעונים, הרבה מהם מסכימים איתי על העקרונות אבל מפריע להם משהו בתפיסה. מפריע להם שטבעוני נתפס כמישהו רעב, חלש ותל אביבי, שאוכל אוכל דלוח מעדשים. זה חסר מודעות כי רוב האוכל הטעים שאנשים אוהבים, למשל פלאפל וחומוס, הוא טבעוני וכל מטבח אפשר לטבען. אפילו הטופו הוא מאכל בן אלפי שנים והוא יותר ותיק מההמבורגר.
"את המעצבים שעיצבו את המסעדה הנחינו לעצב אותה כמסעדה מגניבה ולא כמסעדה טבעונית. אין על החלון שילוט של מקום טבעוני כי בעיניי לא צריך 'להזהיר' אנשים שהם באים למקום טבעוני. בגלל זה גם לא שמנו מדבקות של ויגן פרנדלי. אנשים מזמינים סיגרים וקלמרי, הם בכלל לא יודעים שזה טבעוני ובסוף אומרים לנו שזה הסיגר הכי טעים שהם אכלו".
6 צפייה בגלריה
"אין את הפרביליגיה להיות בדכאון". אל (מימין) ובן (משמאל) רחמני, בעלי המסעדה
(צילום: נועה בן משה)
איזה אוכל אתם מגישים?
"אנחנו מייצרים את הכול לבד, אין אצלנו המבורגרים של ביונד מיט או רידייפן מיט שאנחנו תומכים בהם אבל מגישים אותם בכל מסעדה. אנחנו מכינים את הכול מאפס – הלחם, הקינוחים, הבשרים מיוצרים בעבודת יד מחלבון חיטה, כל המיצים והסירופים למשקאות שלנו מיוצרים במקום מחומרים טבעיים".
"תשמור על העסק"
ביום חמישי לפני כשבועיים רחמני עבד במסעדה עד 3:00 לפנות בוקר. למחרת בבוקר הוא קיבל מספר שיחות טלפון אחת אחרי השנייה, וכשענה להן גילה שאחד הפחדים הגדולים של כל בעל עסק התממש - המסעדה נשרפה. רחמני רץ למקום וכשהוא הגיע הכבאים כבר השתלטו על הלהבות, אבל הנזק שנגרם למקום כבד מאוד. "ברביעי בלילה אחי התאום נסע לחופשה ראשונה מזה ארבע שנים, זו הייתה הנסיעה הראשונה שלו אחרי הקורונה. איחלתי לו נסיעה טובה, הוא אמר לי 'תשמור על העסק', והמריא. כשהוא נחת בבלגיה הוא קיבל את הבשורה על כך שהמסעדה שלנו נשרפה", מספר רחמני.
איך השריפה פרצה?
"ככל הנראה היא התחילה מתנור גריל שעובד על גז. הצוות ניסה לכבות אותה עם מטף, הם כיבו את החשמל ואת הגז אבל עד שמכבי האש הגיעו כבר היו הרבה נזקים. אנשים לא יודעים שמעבר לשריפה, רוב הנזק נוצר מהחום שממיס את הכבלים, והפיח על הכלים ועל הקירות שהוא מסרטן ומהווה סכנה. אבל הנזק הכי משמעותי הוא מהמים של לוחמי האש, שמחלחלים לכל מקום ופוגעים בגבס, בחשמל ויוצרים עובש. זו כמות נזק שאי-אפשר לאמוד כי אנחנו מגלים אותו בשכבות.
"היעד שלי הוא שעד שאחי חוזר לארץ בשבוע הראשון של אוגוסט, להצליח לגייס את הסכום כדי להקים מסעדה חלופית שתאפשר לנו לשפץ את המסעדה שנשרפה. התוכנית שלי היא שכשהוא ינחת, הוא יגיע ישר לפתיחה של מסעדה חדשה עם כל הצוות".
למה לגייס כסף, למה לא להפעיל את הביטוח?
"יש לנו כמובן ביטוח אבל זה לא פשוט – ביטוח זה עסק שהאינטרס שלו הוא לא לשלם ולטעון שהייתה רשלנות מצידנו. גם אם נצליח להוכיח שעשינו כל דבר אפשרי כדי לוודא שהכול יהיה בסדר, עדיין בפוליסה יש תקרה לכל דבר – כיסוי למבנה, כיסוי לציוד, ויכול להיות שהנזק הוא יותר גדול מהתקרה ויש גם השתתפות עצמית.
"חברת הביטוח יכולה לטעון שמגיע לי רק חצי מהתקורה. ייקח זמן לנהל את זה וכרגע אין לי תזרים מזומנים ואין לי איפה להעסיק את העובדים שלי. גם אם אני אסתדר עם הביטוח והקבלן ואפתח, אז כיבוי אש יכולים להציב לי דרישות הזויות לרישיון עסק. אם זה ייקח שלושה חודשים, בינתיים העובדים שלי ילכו לעבוד במקום אחר ומאיפה אני אגייס 60 עובדים ואכשיר אותם בו-זמנית? זה בלתי אפשרי. במצב של היום, אני בקושי מצליח לגייס עובד אחד.
"האופציה היחידה שיש לי למשוך במשך שבועיים את הצוות ואת הספקים לפני שהתזרים קורס כדי לגייס את הכסף. אני צריך להצליח לגייס מספיק כסף, ובזמן הזה גם למשוך את הצוות ולעודד אותם, תוך כדי ניהול מו"מ עם מקום חלופי שיכול להכיל מספיק עבודה ולהגיע תוך שבועיים לחתימת חוזה, לחתום עם הראשון שמסכים ובאותו יום להתחיל לנקות ולעשות הכנות.
"אם כל זה יקרה, תוך שבוע אנחנו מביאים לקוחות ואז עם התזרים החדש נוכל לשלם לספקים. אז אני אוכל לשפץ את המסעדה שנשרפה בתנאים שלי. אנחנו רוצים לעשות את זה בתנאים הנכונים ובלי לקרוס כלכלית בדרך, לכן השאיפה היא למצוא מקום חלופי ולהתנהל מול זה".
איך הרגשת כשראית את המסעדה אחרי השריפה?
"כשהגעתי היו במקום ארבע כבאיות, המקום היה מלא בעשן ובמים, ומשם מיד הלכתי לראות ארבעה לוקיישנים חלופיים. הבנתי שאני או נופל ושוקע או שאני פועל מיידית. יכול להיות שהדחקתי את המציאות - יש לי חיבור סנטימנטלי למקום ולצוות שלנו שהם כמו משפחה. יש אנשים שהציעו נישואין אצלנו, אנשים שהתחתנו, זו ממש קהילה. אולי זה אינסטינקט הישרדותי כי אני צריך לדאוג לילדה שלי, אבל אין לי את הזמן לנוח ולבדוק את זה.
"מאז שבוע שעבר, אני כל יום מהבוקר ועד הלילה בריצות וטלפונים וכשאני מגיע הביתה אני שוקע ונופל וזה מתחיל לחלחל, אבל אני מבין שאני לא יכול לשדר חולשה לצוות שלי כי הם יעזבו וגם לא לספקים כי הם יתבעו. אני חייב לעודד אותם ולתת תחושה של ביטחון, אני גם חייב לבוא חד ועם ביטחון למו"מ חדש ולא שבור ובדיכאון, אין לי את הפריבילגיה הזאת".
בניסיון להציל את העסק שהקים ולשמר את הצוות, פתח, כאמור, רחמני פרויקט לגיוס המונים בהדסטארט שירוץ במשך שבועיים, שבמהלכם הוא מקווה להצליח לגייס את הסכום שיעזור לו להשאיר את הראש מעל המים. "אולי אחרי שאני אצליח ואחי יחזור מחו"ל", הוא מנסה לשמור על גישה חיובית, "אני אגיד לו 'קח את המפתחות' ויהיה לי זמן להיכנס לדיכאון".
את כספי הגיוס, רחמני מדגיש שהוא לא מגדיר כתרומה ויש תשורות מקוריות לכל מי שתומך, כמו "ארוחת הסברה לאמא" ב-350 שקלים, "מנת ספיישל על שמך" למי שתורם 1,200 שקלים, או גם "שף עד הבית" - ארוחת שף שבה רחמני עצמו מגיע לבית הלקוח ומבשל ארוחת שף, פתרון שהגה עוד בתקופת הקורונה, כשעולם המסעדנות היה מושבת.
יש בארץ מספיק טבעונים כדי לגייס כסף להקים את המקום מחדש?
"הקהל שלנו היום מונה לפחות 70 אחוז של אנשים שהם לא טבעונים ולא צמחונים. הקהל הצרכני הכי גדול שלנו הם 'פלקסיטריאן' - המתגמשים, אנשים שיאכלו המבורגר ביונד מיט, וגם קצת שיבולת שועל בקפה אבל לצד עוגות עם ביצים.
"זה מדהים, יש אנשים שתומכים בהדסטארט, אנשים העלו פוסטים בפייסבוק, שלחו לנו הודעות, התמיכה של הצוות מדהימה, אפילו השכנים שלנו שכביכול מתחרים איתנו תומכים בנו. כל החבר'ה מענף הברמנים תומכים וכמובן המסעדות הטבעוניות האחרות שרוצות לעזור ולתמוך. זה סופר-מרגש ונותן את הכוח להמשיך ולא לוותר, כולם אומרים שהם לא יתנו ליפול ויתנו לנו רשת ביטחון, עכשיו רק צריך לראות את זה בפועל".
