מנגבים את הדמעות: בעלי חומוס "אבו חסן" הלך לעולמו
(צילום: אבי חי)
ביום חמישי האחרון הלך לעולמו חסן קראוון, הבן הבכור של מי שהקים את החומוסייה המפורסמת ביפו, עלי קראוון (שכונה אבו חסן, על שם בנו בכורו, חסן). המוות שלו חסן, שהיה בן 60 במותו, הכניס את יפו כולה לאבל ובעקבותיו גם נסגרו שלושת הסניפים של החומוסייה למשך שלושה ימים.
עלי קראוון פתח את החומוסייה הראשונה שלו ברחוב הדולפין ביפו לפני כ-70 שנה. עלי לא הגיע ממשפחה עשירה, ובשביל להתפרנס הוא עשה בדיוק מה שאיש המלבי מיפו עשה - מכר בהתחלה חומוס בעגלה ביפו. אחרי כמה שנים כאלה הוא פתח את הסניף הראשון ומשם כבר הכל ידוע - אבו חסן היא אחת מהחומוסיות האהובות והפופולריות ביותר בארץ, ולא בכדי חובבי חומוס מתעקשים שיש להם את המסבחה הטובה בארץ.
האני קראוון: "מה שמייחד אותנו ומה שגם ייחד את סבא שלי ואת דוד שלי חסן זו הפשטות. יש לנו תפריט צנוע מאוד - זה החומוס ופיתות וזהו"
למשפחת קראוון שלוש חומוסיות מצליחות ביפו: החומוסייה הראשונה ברחוב הדולפין 1, החומוסייה השנייה ברחוב שבטי ישראל 14, והשלישית - שהיא גם מושא הסכסוך - כאמור ברחוב שבטי ישראל 17. החומוסייה האחרונה היא היחידה שפתוחה בשבת, ובצמוד אליה ממוקמת חנות טייק אוויי, שבשבתות משתרך תור ארוך בפתחה. למשפחה היה סניף נוסף בשרונה מרקט, אך הוא נסגר לפני כשש שנים (בשנת 2016) אחרי שפעל במשך שנה בלבד במתחם המרקט.
כיום מנהלים את העסק הבנים של עלי יחד עם הנכד, האני קראוון, אחיינו של חסן. בין חלק מהבנים של עלי ובין הנכד מתחוללת מחלוקת ארוכת שנים על הזכויות בסניף השלישי של החומוסייה ברחוב שבטי ישראל 17 ביפו. הסכסוך עדיין נדון בבית המשפט.
"דוד שלי סבל בחודשים האחרונים ממחלה קשה, ובסוף הוא לא הצליח להתמודד איתה והלך לעולמו", אמר הבוקר האני קראוון באולפן ynet. "המסעדות היו סגורות שלושה ימים אבל הן נפתחו מחדש ואנחנו כאן כדי להמשיך את המורשת של חסן, שהיא בעצם גם המורשת של סבא שלי, עלי, והערכים שגדלנו עליהם כל השנים".
עלי קראוון הוא מוסד אמיתי, איך בונים מוסד כזה? מה בעצם הפך את אבו חסן לכזה מוסד?
"חומוס אבו חסן התחיל במה שקוראים לו היום 'קונספט' פשוט למדי. סבא שלי לא היה איש עשיר ולא בא מבית עשיר. הוא התחיל למכור חומוס על עגלה כי הוא רצה להיות עצמאי ולא רצה שאף אחד יהיה לו אדון. אחרי כמה שנים הוא פתח לאט לאט את הסניף הראשון, והשאר היסטוריה. מה שמייחד אותנו ומה שגם ייחד את סבא שלי ואת דוד שלי חסן זו הפשטות. יש לנו תפריט צנוע מאוד - זה החומוס ופיתות וזהו. אצלנו כולם יושבים באותו שולחן, אין אצלנו פלצנות, המקום שלנו פתוח לכולם ואנחנו מקבלים את כולם".
מה הסוד בטעם? יש משהו במתכון שהופך את החומוס שלכם למיוחד כזה?
"בעיקר התמדה, והיא לא פשוטה בכלל. זה אולי נשמע פשוט אבל זה לא. חשובה כאן גם רצינות, אנחנו תמיד מקדישים לה מקום. כל זה גם עבר לדורות הבאים שמנהלים את החומוסיות שלנו".
ועכשיו עם מותו של חסן, החומוסייה תישאר עם אותה אווירה ואותו כיוון מבחינתכם?
"אנחנו ממשיכים כרגיל והכל יימשך כרגיל, למרות האתגרים שנמצאים היום בכל פינה, כמו עליית המחירים של הספקים, הקורונה ועכשיו גם הממשלה שאמורה לקום שאני מרגיש שהיא מלהיטה את האווירה ואת הרחוב. אבל למרות כל האתגרים האלה המורשת תמשיך ואני מקווה מאוד שנצליח לעבור אותם".
ומה עם החיבור בין יהודים לערבים? זה חיבור טבעי שתמיד היה לכם, אני מניח שתרצו לטפח גם את זה.
"זה תמיד יישאר ולא ישתנה".
