צפו: אסירים מאחורי הסירים | קלוז אפ
(צילום: חגי דקל, תסריט ועריכה: תמר אברם)
קבוצה של משפחות עם חור בלב עומדת בכניסה לכלא דקל. אישה מבוגרת אחת מחזיקה סיר קטן, לידה בחורה צעירה עם תינוק על הידיים. שני גברים עומדים בצד ומעשנים בשרשרת. מחכים. פתאום שער ברזל כבד נפתח ומיד מאחוריו עולם אחר. שקשוק מפתחות. בדיקה ביטחונית. עוד שער, עוד סורג, גרם מדרגות ורק עוד דלת אחת, והגענו.
דקל הוא בית סוהר שיקומי במחוז דרום, שממנו יוצאים מדי בוקר כ-300 אסירים לעבודה או ללימודים, וחוזרים אחר הצהריים. חמש מחלקות טיפוליות מתקיימות שם מתוך מטרה אחת - לבנות לאסיר דרך תקינה עם שחרורו. "מצד אחד אנחנו בית סוהר שצריך לבצע החלטות שופטים", מסביר גונדר משנה אמל טאפש, מפקד הכלא, "ומצד שני אנחנו גם צריכים לתת להם את הכלים לחזור לחברה ולתפקד בה כאזרחים נורמטיבים".
בבית הכלא הזה פועלות חמש מחלקות טיפוליות: מחלקה לעברייני מין, מחלקת סמים, מחלקת אלימות במשפחה, מחלקת עברייני תעבורה ומחלקת שיקום. באגף האחרון קולטים אסירים (שלהם יתרת מאסר של ארבע שנים ופחות) מכל בתי הסוהר בסביבה, האסירים עובדים במפעלים מחוץ לכלא ומקבלים משכורת.
במסגרת פרויקט לאסירים עם בעיות קשב וריכוז, התקיימה בבית הסוהר סדנת ביביליותרפיה עם המדריכה שולי נחום, שאותה היא שילבה בסדנת בישול. בסיום הסדנה הוציאו האסירים ספר בישול, "ניחוחות של תקווה", שבו מופיעים המתכונים שבישלו בסדנה, כולל סיפורים אישיים, חלקם קורעי לב, כמו סיפורו של האסיר שהיה בצינוק והתחנן לסוהר שיוריד לו את האזיקים מהידיים בשביל שיוכל להכין שקשוקה. האסיר בינתיים הספיק להשתחרר, אבל המתכון שלו והסיפור מככבים בספר.
אחד האסירים, מספר על האלימות שספג מאחיו, אלימות שהתחילה בגיל תשע ונמשכה שנים רבות לאחר מכן: "מקל הקינמון מזכיר לי את המכות עם המקל שהייתי מקבל מהאחים שלי, הכורכום מזכיר לי את הסימנים הכחולים בגוף שהמכות שלהם היו משאירים לי ואחר כך הופכים לצהוב, והמלח מזכיר לי את הדמעות המלוחות שהייתי בוכה כל בוקר וכל ערב".
"השליחות שלנו היא לתת להם כלים שיעזרו להם להשתלב בחברה ושלא יחזרו יותר לבית הסוהר", מסבירה לימור אביעוז, קצינת החינוך של כלא דקל. "סדנת הבישול נולדה מתוך המטרה הזאת. האסירים התחילו בסדנת כתיבה, שבמהלכה הם כתבו מתכונים מבית ההורים. כך, תוך כדי מיוימנות הבישול, הם מתנסים במיומנויות אחרות - יכולת עבודה בצוות, יצירתיות, קשב וריכוז. תוך כדי הסדנה הם גילו כישורים שלא ידעו שיש להם ופתאום הכירו ביכולות שלהם וזה גם מעלה להם את הדימוי העצמי וגם את תחושת המסוגלות כי כשאתה מבין שאתה מסוגל לעשות דברים הדימוי העצמי שלך מיד עולה".
ומאיפה המתכונים?
"רובם שיתפו את המשפחות וניהלו איתן שיחות בשביל לחלץ את המתכון המדוייק, זה חיבר אותם למשפחה ולשורשיות וגם חיבר אותם לרב תרבותיות כי היו לנו בסדנה אחת גם ערבי, גם דרוזי, גם יהודי, גם בחור דתי, זה היה מגוון שמאפיין את החברה שלנו".
