ביקרתם במסעדה, התאכזבתם, הגעתם הביתה והחלטתם לכתוב פוסט בפייסבוק המספר על החוויה? עצרו רגע, אולי כדאי לנשום ולחשוב פעמיים אם זה הדבר הנכון לעשות. סתיו לוי, תושבת קרית גת, למדה שיעור בהתנהלות ברשתות החברתיות: ערב אחד, בחודש מאי האחרון, בחרה לוי לעשות הזמנה הביתה של שווארמה בבגט ממסעדת בשר ותיקה ומוכרת בקרית גת, השוכנת במתחם בילוי במרכז העיר.
המנה שהגיעה לא הייתה לשביעות רצונה, והיא התקשרה למסעדה להתלונן. "הייתי רעבה והבגט לא הגיע כמו שרציתי, היו בו הרבה סלטים ומעט מאוד שווארמה", מספרת לוי. "התקשרתי למסעדה והם אמרו לי שזה הנוהל החדש שלהם, לשים מעט שווארמה והרבה סלטים, ביקשתי מנה חדשה במקום והם לא הסכימו לשלוח לי ואמרו שאם זה לא טוב לי אז שלא אקנה מהם יותר".
השיחה עם המסעדה הסתיימה בטונים צורמים וחצי שעה אחרי זה העלתה לוי פוסט לקבוצה סגורה בפייסבוק של תושבי העיר שבה כ-130,000 חברים, ובו היא תיארה את השתלשלות האירועים, תוך שהיא משתמשת בביטוי "גועל נפש של שירות, בחיים לא אתקרב". שעות ספורות אחר כך לוי מחקה מוזמתה את הפוסט.
אבל תגובת המסעדה לא איחרה להגיע: למחרת בבוקר קיבלה לוי מכתב לוואטסאפ שאומר שתוך שבעה ימי עסקים היא צריכה לפצות את בעל המסעדה ב- 200,000 שקל על עוגמת הנפש וגם להתנצל. לוי לא שילמה את הסכום המבוקש וכחודש וחצי לאחר מכן היא קיבלה כתב תביעת פיצויים על לשון הרע ללא הוכחת נזק על סכום דומה.
בכתב התביעה, שהגיע לידי ynet מסתבר שלתקרית של לוי עם אותה מסעדה קדמה תקרית נוספת לפני כשלוש שנים, שבה התלוננה לוי על האוכל: "יודגש כי עסקינן בנתבעת שהינה מתלוננת סדרתית אשר פועלת במרץ רב לפגוע בתובע בכל מחיר ולרמוס את שמו הטוב מתוך כוונת זדון", כך נכתב. "גם לפני כשלוש שנים פרסמה ברשת החברתית פייסבוק דברי כזב ושקרים כנגד התובע במטרה להסית לקוחות פוטנציאלים מהגעה למסעדה ומרכישה מהמסעדה, במטרה ברורה להוציא פיצוי מהמסעדה... כמנהגה איימה הנתבעת על התובע כי תכפיש את מסעדתו ברבים, וכך עשתה".
מילים עולות ביוקר
לוי לא הגישה כתב הגנה ובחודש אוקטובר האחרון היא קיבלה פסיקתא בהעדר הגנה מבית משפט השלום בקרית גת, שאומרת כי עליה לשלם 200,000 אלף שקלים לתובע בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כולל אגרת בית משפט ושכר טירחה לעורך דין של התובע.
"הביקורת שכתבתי לא הייתה ביקורת קשה", אומרת לוי, "היא אפילו לא הייתה מנוסחת בצורה לא יפה. הפוסט התפרסם מאוחר בלילה ואחרי כמה שעות מחקתי אותו. גם לא עודדתי אחרים לא לקנות אצלו, כתבתי שאני לא אקנה אצלו יותר. לא הייתה לי מטרה לגרום לו נזק, ובטח שלא חשבתי שאקבל למחרת תביעה על 200,000 שקל".
ניסית לדבר עם בעל המסעדה?
"היו כמה תושבים מהעיר שניגשו לדבר איתו אבל הוא לא רצה לשמוע, הוא רק רצה כסף".
למה לא הגעת לבית המשפט והגנת על עצמך?
"אימא שלי בדיוק יצאה משיקום אחרי שברים בירך ובכתף, אני בת יחידה ואני עזרתי לה וטיפלתי בה. הכל קרה באותו זמן ולא ידעתי איך להתעסק עם זה וגם לא היה לי ראש להתעסק בזה. לא הייתה לי גם אפשרות כלכלית לשכור עורך דין כי אני לא עובדת כבר שנה, פשוט לא היה לי איך להתגונן. היום אני מבינה שהייתי צריכה להגיש כתב הגנה תוך 60 יום, מה שלא ידעתי אז".
אבל הסיפור לא נגמר כאן: לפני יומיים קיבלה לוי דואר רשום ובו התראה לפני פנייה להוצאה לפועל.
מה המסר שלך מהמקרה הזה?
"המסר שלי הוא שעדיף לפעמים לשמור את החוויה לעצמך כי המילים היום עולות ביוקר, למרות שהכוונה שלי לא הייתה רעה. אני מבינה היום שאי אפשר לכתוב ביקורת מבלי להיכוות. בסך הכל רשמתי חוות דעת. אם זה היה קורה היום פשוט הייתי מנתקת את הטלפון אחרי השיחה אליהם ופשוט לא מזמינה מהם יותר. יש דברים שהשתיקה יפה להם".
