סכסוך העבודה עליו הכריזו עובדי משרד החוץ נמשך כבר מתחילת השנה, אך מאז תחילת חודש מרץ החריף הוועד את הסכסוך והנחה את הקונסוליות להפסיק להנפיק אשרות עבודה. הקונסוליות בסין ובתאילנד, משם מגיעים רוב העובדים הזרים המומחים, הפסיקו לטפל במתן אשרות לשפים, אחרי שהגעתם לארץ כבר אושרה על ידי רשות האוכלוסין.
נכון לעכשיו מתעכבים בתאילנד ובסין כ-50 שפים זרים, החיוניים לפעילות המסעדות האסתיות בארץ. מרביתם אמורים להחליף עובדים אחרים אשר סיימו תקופה של חמש שנים ומחוייבים לצאת מישראל. ל-ynet נודע כי חלק מהמסעדות ממשיכות להעסיק את אותם עובדים בניגוד לחוק, היות שהמחליפים שלהם עדיין לא הגיעו ארצה.
איתי יונס: "אני חושש שעד שאנשי משרד החוץ יישבו עם הקונסולים ויתנו להם את מה שמגיע להם, אז כבר יהיה עוד וארינט של קורונה ועוד התפרצות, ואין לזה סוף. אנחנו במדינה שבה כל בוקר זה מרגיש כמו לצאת לעוד מלחמה ולפגוש בעוד תסכול"
עכשיו, ארגון המסעדות האסייתיות (סיניות, תאילנדיות, הודיות ויפניות) פנה אל שר החוץ, יאיר לפיד, וביקש להחריג את המסעדות מהעיצומים. "בשנתיים האחרונות בשל מגפת הקורונה אנו פועלים בקושי רב ובאי וודאות גבוהה", כך נכתב בפנייה אל לפיד, "במהלך השנתיים לעתים רבות כניסתם של השפים הזרים המומחים לישראל לא התאפשרה כלל, ובתקופות אחרות הכניסה והיציאה היו חלקיות. בלי שיתוף הפעולה של עובדי משרד החוץ, לא הינו יכולים לשרוד את משבר הקורונה. גם כעת, כאשר גל חדש של תחלואה דופק בדלת (במיוחד בסין), כל יום עיכוב מחמיר את מצבנו ומשאיר מסעדות רבות בלי אותם שפים מומחים אשר בלעדיהם לא תהיה לנו ברירה אלא לסגר או לצמצם משמעותית את פעילותן".
לא יכולים לעזור
איתי יונס, מבעלי רשת אצה סושי המונה 25 סניפים, ממתין כבר למעלה מחודש לשלושה שפים זרים מומחים שצריכים להגיע מסין ותקועים בבירוקרטיה. "כרגע יש לנו שלושה סניפים בבעיה - בכל אחד מהם חסר סושי שף וזה משמעותי מאוד כי בכל מסעדה שלנו יש רק סושי שף אחד או שניים מסין, אבל הסושי שף הזה הוא לב העסק. עובדים איתם עוד טבחים ישראלים במטבח, אבל הסושי שף הם הלב של העסק, הם אלה שיודעים לעשות הכל מהבסיס. כשאין לך את הסושי שף ואת הבנאדם שמייצר את עיקר התפריט זה פוגע בהכנסות של כל המסעדה ואנחנו צריכים לסגור מחלקות שלמות".
מה הצפי להגעתם ארצה?
"החודש האחרון הוא סיוט, לא מאשרים כלום. זה לא שלפני העיצומים של עובדי משרד החוץ ליקקנו את האצבעות מהבירוקרטיה הישראלית, ממש לא. כל טבח כזה שאנחנו מביאים לארץ זו פרוצדורה ארוכה ובירוקרטיה מורכבת. זה לוקח חצי שנה לסדר את כל האישורים ואז אחרי חצי שנה במקום שזה יילך מהר אז פתאום נולד העיכוב הזה. חשוב להגיד שאין לי בעיה עם הנציגויות בחו"ל, להפך - הם עוזרים לנו מאוד, אבל עכשיו הם פשוט לא חותמים על ויזות. את הזכיין בבית שאן זה לא מעניין, חסר לו עובד שהנפקנו לו ויזה כבר לפני שלושה חודשים".
יש אור בקצה המנהרה?
"כרגע אני לא רואה את האור בקצה המנהרה. חשוב לזכור שכל הסיפור הזה עכשיו מגיע אחרי שנתיים של הגבלות קורונה, עד שסוף סוף פותחים את המסעדות ורוצים לעבוד אז אין עם מי. אני חושש שעד שאנשי משרד החוץ יישבו עם הקונסולים ויתנו להם את מה שמגיע להם, אז כבר יהיה עוד וארינט של קורונה ועוד התפרצות, ואין לזה סוף. אנחנו במדינה שבה כל בוקר זה מרגיש כמו לצאת לעוד מלחמה ולפגוש בעוד תסכול".
"הקורונה גם ככה פגעה בנו ועכשיו זה", אומר יריב מלילי, הבעלים של מסעדת בית תאילנדי והבר קאב קם בתל אביב, הממתין לטבחים שצריכים להגיע מתאילנד. "אנחנו מרגישים שבכל פעם חובטים בנו ממקום אחר, עד שהשוק מתחיל להתאושש - חוטפים עוד מכות. כרגע יש לנו שני טבחים שנמצאים בתאילנד ומחכים להגיע לארץ, וזה אחרי תהליך ארוך ויקר מול הרשויות. חשוב להבין שטבח אחד בקאב קם זה 20 אחוז ממצבת העובדים במטבח, וזה המון. אנחנו תקועים ולא יכולים לעבוד בלי הטבחים האלה. דיברתי עם שגרירת ישראל בתאילנד והם מבינים אותנו אבל לא יכולים לעזור לנו".
איך זה משפיע על הפעילות של המסעדות שלך?
"אנחנו מצמצמים תפריט, מצמצמים את שעות הפתיחה ומכבידים על כוח האדם שקיים. וכמובן גם פגיעה בהכנסות".
