תקופת הקורונה אילצה את השפים והטבחים (ולא רק) למצוא פתרונות יצירתיים - אם זה לפרנסה שנעלמה ואם זה לזמן הפנוי שפתאום השתלט להם על החיים.
גם השף מאיר אלאלוף, השף של מסעדת היוקרה מריפוסה בקיסריה, שמתגורר באחת מהשכונות הישנות של חולון, מצא את עצמו בלי מסעדה ובלי תעסוקה, מאז תחילת המשבר וסגירת המסעדות. אבל אלאלוף, במקום להשתעמם בבית, החליט לעשות מעשה ולאפות חלות מיוחדות ועוגת גבינה באסקית מהבית, ולמכור לשכנים שלו.
אבל אלאלוף, לא סתם מוכר אוכל מהבית, אלא עושה את זה בשיטה מקורית במיוחד - באמצעות סלסילה שמשתלשלת מהמרפסת.
מאנשי עסקים לאסולין מהבלוק
מסעדת מריפוסה נפתחה לפני כארבע שנים, במתחם מועדון הגולף המטופח בקיסריה, והיא גובלת לאחת השכונות היוקרתיות ביותר בארץ - שכונת הגולף. בימים כתיקונים, לפני שהגיעה עליה הקורונה, מסעדת מריפוסה הייתה מארחת ומאכילה 350-300 אנשים ביום, בסופי שבוע אף יותר. אלאלוף הוא אחד מבין שלושה שפים שאחראים על האוכל במקום - השף יומי לוי והשף חביב משה.
הקורונה הגיעה אל מריפוסה בפתאומיות. בשבועות הראשונים הייתה ירידה בעבודה, אבל מהר מאוד המסעדה נסגרה יחד עם כל המסעדות בארץ, ואלאלוף נשאר ללא עבודה, והעסק הפסיד כסף.
בשני הגלים הראשונים אלאלוף טייל הרבה בארץ, אבל בסגר השלישי לאשתו, שירי, כבר היה רעיון טוב יותר, שגם יכניס כסף הביתה: לאפות חלות ועוגות ולמכור אותן מהבית. שירי הפיצה את הבשורה בקבוצת הוואטסאם של האמהות בשכונה, ומהר מאוד החלו ההזמנות לזרום.
אבל בעיית הריחוק החברתי עמדה על הפרק - איך מוכרים את התוצרת הנפלאה שבוקעת מהטאבון הביתי של משפחת אלאלוף לכל השכנים? הרעיון שהתקבל היה להכניס את המוצרים לסלסילה ולשלשל אותה ממרפסת דירתם בקומה הראשונה, היישר אל מגרש החנייה, וכך גם לשמור על ריחוק חברתי וגם לייצר סוג של משלוח עבור הלקוחות.
שירי, מעצבת גרפית במקצועה, עיצבה אריזה ממותגת לחלות ולעוגה, עיצבה לוגו והתחילה להוריד את התוצרת מהמרפסת לחברות, לשכנים ולכל מי שהשמועה (או הריח) הגיעה אליו. מהר מאוד הביקוש עלה, והשף מצא עצמו מלה את רוב זמנו באפייה.
איך התגובות לגימיק הזה?
"אנשים נגנבים מזה. לפני שבוע איש אחד הגיע עם האוטו, נעמד ממש מתחת למרפסת, ושלשלנו לו את הסלסילה עם העוגה שהוא הזמין ישר לתוך החלון שבגג האוטו שלו. הסידור הזה עובד יפה מאוד, עדיין לא הייתה לנו התרסקות".
מה בתפריט?
"אני מכין עוגת גבינה באסקית, שזו עוגה שיש בה הרבה גבינת שמנת וממש כיף לאכול אותה. אני גם מכין חלה ממולאת בשר, חלה ממולאת פלפלים וחובזה, שאת החובזה אני קוטף ממש פה למטה בגינה בין הבניינים. חוץ מזה יש גם חלות עם שוקולד, חלות עם שקדים וגם כנאפה. השבוע התחלנו מכור מהמרפסת גם פיצות. כל פעם אני ממציא עוד דברים ומחדש, ויוצר כמו במסעדה ספיישלים".
במסעדה יש לך סו שף והרבה טבחים, ומי עוזר לך כאן בבית?
"שירי, אשתי, ממונה על מחלקת אריזה ומיתוג, והילדים נותנים טאץ' קטן ועוזרים ללוש או למלא שוקולד, אבל זה כשהם לא בזום".
ומה זה עשה לאגו?
"יש גם לקוחות של המסעדה שהגיעו לקחת דברים, אבל זה כיף גם למכור לאסולין מקומה 2 או לכאלה מאזורים אחרים בחולון, זה עושה את זה יותר שכונתי ואותנטי. אין לי אגו בדבר הזה, אני לא מרגיש עלבון לבשל ולמכור אוכל מהבית".
וכשתיגמר הקורונה, אתה מתכנן להמשיך עם המיזם הזה?
"שירי אמרה שהיא רוצה להמשיך לאפות עוגות גבינה ולמכור מהבית, אבל כשתיגמר הקורונה אני חוזר למסעדה בקיסריה".
חשבון האינסטגרם של מאיר אלאלוף