המשק נמצא בפתחו של סגר שלישי, והמסעדנים "על פי תהום", כפי שהגדיר את זה הבוקר דורון שוורץ, מסעדן בן 61 המחזיק שתי מסעדות משפחתיות - אחת בראשון לציון והשנייה בכפר סבא. שוורץ פתח לפני 7 שנים את המסעדה בראשון לציון ושנתיים לאחר מכן את המסעדה בכפר סבא. במקור המסעדה הייתה פנקייק בר אבל עם הזמן המקום בראשון לציון שאב צעירים ובליינים והמקום בכפר סבא הפך לדיינר להופעות חיות לגיל השלישי. בניו, בתו, כלתו והוא - כולם עובדים בעסק ונותנים יד.
"אנחנו בירידה של 95 אחוז בעסקים", אומר שוורץ, "לכל סגר אנחנו נכנסים רזים יותר ומסובכים יותר מבחינה כלכלית, ובמקום להגדיל את הסיוע - מקטינים אותו. לסגר הראשון המסעדנים נכנסו עם שכבת שומן - לחלק היא הייתה עבה ולחלק דקה יותר. חשבנו שזה ייקח חודשיים, שלושה ארבעה לכל היותר, והאמנו שעד הקיץ הכל יהיה מאחורינו. המענק על מרץ ואפריל היה הוגן וגררנו רגליים, אבל אני מרגיש שמדינת ישראל התטעתה אותנו".
שוורץ: "כרגע הבור רק הולך וגדל והמענקים הולכים וקטנים. אם הייתי יודע את זה במאי, כשקיבלנו את המענק הראשון, אולי הייתה מתקבלת החלטה משפחתית לסגור את שני הסניפים עם כל הצער. אבל נטעו בי את התקווה שיש מי שדואג לנו"
איך בדיוק?
"המענקים על מרץ ואפריל שיקפו את מה שצריך, וזה נתן לנו לחשוב שיש מי שדואג לנו, ובפועל זה היה מהלך שהטעה אותנו. לקחנו הלוואות בערבות מדינה, אבל רשת הביטחון למסעדות והחישוב החדש שלהם למעשה הקטין את המענקים ועכשיו הם לא משקפים את המציאות. הנוסחה החדשה לא מאפשרת לי לצוף, ואני שואל את עצמי - למה לקחתי את ההלוואות האלה? עכשיו צריך להחזיר ואין לנו איך. כמה שבעל העסק יותר בקשיים, המענק צריך להיות יותר גדול, אבל כאן זה הפוך".
חשבתם לסגור?
"זה כואב לסגור עסקים, אבל אולי במאי היינו מחליטים לסגור את העסק? אני מרגיש שנטעו בי תקווה חסרת שחר. כרגע הבור רק הולך וגדל והמענקים הולכים וקטנים. אם הייתי יודע את זה במאי, כשקיבלנו את המענק הראשון, אולי הייתה מתקבלת החלטה משפחתית לסגור את שני הסניפים עם כל הצער. אבל נטעו בי את התקווה שיש מי שדואג לנו. בפועל המענקים ירדו ב-40 אחוז בממוצע. הם סגרו אותי, לקחתי הלוואות ועכשיו אני צריך להתמודד איתן? אם אני סוגר היום זה אומר שאני צריך ללכת לחדלות פרעון כי אנחנו בחובות עצומים, וכל המשפחה הולכת יחד איתי".
ומה עם משלוחים וטייק אווי?
"אף פעם לא עשינו טייק אווי ומשלוחים במסעדה. המשלוחים למעשה לא נותנים כלום, והדלתות פתוחות רק בשביל להראות שאני עדיין חי, נושם ובועט. משלוחים כמעט ולא היו והתבססנו על טייק אווי, אבל גם הוא לא היה בשמים. העסק שלי לא מזוהה עם זה, זאת מסעדה שהיא מקום בילוי, אנשים רוקדים על השולחנות ושרים, אלה אותם חבר'ה שלפני 40 שנה רקדו על שולחנות וכיסאות בפאבים, והם עדיין עושים את זה והם יודעים לשמוח. כשעבדנו ביולי-אוגוסט היו לנו חמש הופעות בשבוע. אני נותן במה לאומנים שפעם היו מפורסמים והיום כבר פחות כמו ראובן ארז, שהיה בצוות של אבניבי או דני שושן שהיה בצ'רצ'ילים ואילן טל שהיה באחים והאחיות. אין מה להפעיל מערך משלוחים במסעדה כזאת".
אז את הסגר הראשון שוורץ שרד איכשהו, ובאוגוסט, כשהמסעדות היו פתוחות, בפעם האחרונה השנה, המחזור התחיל להתאושש ומירידה של 60 אחוז במחזור הם הגיעו ל-30 אחוז ירידה. אבל גם זה לא הספיק, ומהר מאוד הגיע הסגר השני בחודש ספטמבר. "אחרי הסגר הראשון הקהל עוד היה מפוחד ולא הגיע", מספר שוורץ, "הגענו באוגוסט לירידה של 30 אחוז במחזור, אבל במסעדה 30 אחוז זו ירידה קשה. מסעדה יכולה להרוויח 13-18 אחוז מהמחזור, זה הרווח ואין כאן הוקוס פוקוס. הציבור חושב שאנחנו עושים מיליונים, אבל הם לא יודעים מה זה לשלם שכירות על עסק כמו מסעדה וכמה עולה להפעיל את זה".
ואז הגיע הסגר השני.
"ואז הגיע ספטמבר השחור. סגרו אותנו באמצע ספטמבר ואנחנו עדיין סגורים מאז. לסגר השני הגענו הרבה יותר רזים. בגלל שעבדנו ביולי ובאוגוסט, והמענקים הם פונקציה של ירידה במחזור, המענקים שקיבלנו היו נמוכים. בתחילת אוקטובר קיבלתי מקדמה למענק, ואת ההשלמה אפשר היה להגיש רק בנובמבר. היום אני עדיין ממתין להשלמה. מהר מאוד הבנתי שמה שקיבלנו במרץ ואפריל לא יקרה שוב כי צורת החישוב השתנתה. את הבקשה לנובמבר ודצמבר אפשר להגיש רק באמצע ינואר, ובינתיים ההוצאות הקבועות ממשיכות לרוץ".
איך אתם מסתדרים?
"אנחנו בהישרדות, אין לנו מקור הכנסה אחר אלא רק מענקים. חזרנו עשר שנים אחורה ואנחנו בבור תזרימי. אני צריך שוב ושוב להילחם מול רשות המיסים, ואתה מוצא את עצמך נלחם מול מי שלא מבין את הפעילות שלך, לא מבין את העסק שלך וברוב המקרים גם לא מבין כלום בעסקים. להקים מסעדה זו השקעה של 1-3 מיליון, ויש מסעדנים שעדיין משלמים על ההקמה. ההוצאות הקבועות שלנו גדולות, מה שגרר אותנו להלוואות והמענקים שקטנו הכניסו אותנו לבור גדול יותר. רשת הביטחון הכלכלית כפי שהיא היום - אינה מותאמת למסעדות".
באיזה מצב אתה מגיע לסגר השלישי?
"היום אנחנו נכנסים לסגר השלישי אנחנו נכנסים כשלדים. הבקשה למענק של נובמבר דצמבר תוגש באמצע ינואר, וכמה ייכנס? אנחנו על פי תהום. כרגע יש לי חוב לבעלי הנכסים, וגם אם הם יעשו הנחה ויתחשבו, את הכסף צריך לשלם. המסעדות הן הראשונות להיסגר והאחרונות להיפתח, והדרישה שלנו כרגע זה כסף, ומענק ראוי כי הם אלה שסיבכו אותנו, אני מניח שזה לא בכוונה, אבל מישהו צריך לדפוק על השולחן ולא להתבייש. היה לי נתיב פעולה, אבל הכנסת התפזרה ונתיב הפעולה שלי השתבש. מסעדנים לא ישנים בלילות, מסעדות נסגרות ויש ועוד הרבה בדרך. קולגות בוכים לי בטלפון וחוץ מלבכות איתם יחד אין לי מה לעשות. עם אמפתיה אי אפשר ללכת למכולת. מתגלגל לנו בראש לעזוב את הארץ, רמת האמון שואפת לאפס".
