המלחמה שפרצה לפני 117 ימים לא עצרה את התוכניות של יונתן בללי - להקים את סניף הפלאפל החדש שלו, בשלומי. מאז אמצע אוקטובר ועד השבת האחרונה, למעלה משלושה חודשים, הוא שיפץ את הפלאפלייה שלו בעצמו – צבע קירות, בנה דק, ריצף, חידש את מערכות החשמל, המים והביוב – ופתח את המקום בהתרגשות אדירה. אבל אז רקטה שנפלה בשלומי במרחק 250 מטרים מהפלאפל של יונתן – הכתה בהדף אדיר את המקום החדש שנפתח, וטלטלה את עולמו של יונתן, פעם נוספת.
"הצבע הטרי על הקירות עוד לא הספיק להתייבש", מספר בללי, "זה לא אמיתי, אני צריך להתחיל שוב הכל מהתחלה".
בשבת האחרונה בללי היה בביתו בנהריה כששמע על הנפילה של הרקטה שהייתה בשלומי, אבל הוא לא האמין שהפגיעה הייתה כל כך קרובה לפלאפלייה שלו. "פתחתי את המצלמה הקדמית של המקום והיה נראה שהכל שקט, אז נרגעתי. אבל ביום ראשון כשהגעתי למקום אחרי סבב הקניות הקבוע שאני עושה בתחילת השבוע, נכנסתי למקום וגיליתי שהוא הפוך לגמרי. ארגזי קלקר של פיתות היו זרוקים מפורקים, הרצפה היתה מלאה אבק, פירורי טייח ושברי תקרה. הרמתי את הראש וראיתי ממש חור בתקרת גבס. האינסטינקט הראשוני שלי היה לחפש את הנפלים מהרקטה שנפלה – אבל ראיתי שהמקפיא שממוקם מתחת לחור בתקרה עובד אז הבנתי שאין כאלו. אני משער שההדף העוצמתי מהנפילה הזיז את הרעפים על הגג ולכן חלק מהתקרה קרסה. אני לא יכול להמשיך לעבוד ככה – אפילו ברמת הניקיון. נאלצתי לסגור את המקום מיד, ואני אתחיל לשקם אותו", שיתף בללי.
בללי מספר שכשהתחיל את שיפוץ הסניף החדש שהקים, כעשרה ימים אחרי פרוץ חרבות ברזל, הוא לא האמין שהמלחמה תמשך זמן רב כל כך. "שלושה חודשים אני עובר גיהנום. מצד אחד אין פרנסה, ומצד שני המדינה לא מעניקה תמיכה אמיתית לבעלי עסקים. את ההשלמה עבור המקדמה שהגיעה לי בחודש אוקטובר עוד לא קיבלתי, ואנחנו תכף בחודש פברואר. הבנתי שאין לי פיצויים מהמדינה ואני צריך לדאוג לעצמי ולהיערך ליום שאחרי. עכשיו, אחרי נפילת הרקטה בשלומי, גם את זה אין לי. לא הייתי ערוך לסבב לחימה בסדר גודל כזה – אם הייתי יודע אולי לא הייתי משקיע את כל העלויות הגבוהות במקום החדש", אמר בללי.
בללי מספר שברגע האמת לא היה לו ספק שהוא ממשיך לפעול לפי התוכנית, ומקים את הסניף כמתוכנן: "כשהתחילה המלחמה היה לי ברור שאני לא נשאר בבית. אני פעיל מאוד באזור שלי, כולם מכירים אותי. אז שיתפתי ברשתות את תהליך ההקמה של הסניף החדש, והבנתי כמה זה מחזק את התושבים באזור שפונו מהבתים שלהם – זו נקודת אור עבורם. הם ראו שהיישוב שלהם, הבית שאליו הם כל כך מחכים לחזור – פורח. עסק שנפתח ביישוב שלהם נותן להם תקווה שיש לאן לחזור. הגעתי לסניף החדש מידי יום, כשאף בעל מקצוע לא הסכים להגיע לאזור. את כל התהליך צילמתי, תיעדתי ופרסמתי, והפכתי את תושבי האזור לשותפים שלי למסע. קיבלתי הרבה הודעות על כמה שזה עושה להם טוב".
אבל הבעיה הייתה שהתושבים ששמחו ללוות את הקמת הסניף החדש של הפלאפלייה בשלומי, נטשו את הבתים שלהם, וכרגע גם אין צפי מתי ישובו אליהם. "כל כך כואב לי לראות את שלומי, היא גמורה לגמרי. אין כאן אנשים בכלל, זה מרגיש כמו עיר רפאים" סיפר. בללי עצמו לא פונה מביתו בנהריה, אבל הוא מספר שהמשפחה של אחותו, מקיבוץ סמוך לגבול הצפוני, וגם ההורים שלו – עברו להתגורר אצלו בבית במשך חודש וחצי. "הכל מתוח, היו אזעקות בלי הפסקה. כולם ישנו אצלי – 15 אנשים סך הכל – זה הרגיש כמו קומונה", הוסיף בללי.
את הסניף הראשון של "פלאפל בללי" הוא הקים לפני 10 שנים, והוא הפך להיות כמעט אימפריה באזור. מיד אחרי השבת השחורה הוא פתח את הסניף הקודם, והכין מנות ללמעלה מ-1,000 חיילים,שהגיעו לאכול במקום בימים הראשונים של המלחמה. "בנוסף לחיילים שהציפו את האזור והגיעו אליי לפלאפל - קיבלתי הזמנה מגורם צבאי עבור 500 מנות פלאפל ללוחמים בשטח. פעלתי כדי לגייס כספים באופן מיידי בשביל שיכסו את עלויות חומרי הגלם, והתחלתי לחפש מתנדבים שיגיעו לסייע בהכנות. תוך שעה וחצי התייצבו 30 מתנדבים אצלי במסעדה, ויחד התחלנו לעבוד על המנות לחיילים. לא הרווחתי על זה כלום, נרתמתי לעשות את מה שביקשו ממני עבור הלוחמים", סיפר.
איזו תקווה מחזיקה אותך עכשיו?
"אם היית שואלת אותי את השאלה הזאת לפני ארבעה ימים הייתי שולף מיד תשובה, אבל עכשיו אני כבר לא יודע למה לצפות. אני מקווה שמקבלי ההחלטות יעשו מה שצריך ויחזירו את הביטחון לתושבים. אני מוכר פלאפל, אני לא איש ביטחון, אבל אני רוצה להאמין שמי שמנהל את המלחמה יודע מה הוא עושה. אני רואה מה המצב של המשפחות שנעקרו מהבתים שלהם ביום אחד, ובלי התרעה מוקדמת נאצלו לעזוב עם הילדים ולהשאיר הכל מאחור. ברגע אחד אתה עוזב את הבית שלך, את הסביבה שאתה מכיר, מוותר על הפרטיות ואעל שגרת החיים – זה לא פשוט בכלל. יש דור שלם שלא מגיע לו מה שהוא עובר בעקבות המצב הביטחוני. אבל אני מייחל לכך שהשפיות תגבר על הטירוף, ונחזור לאכול מנת פלאפל בנחת".
