תושבי יפו ידעו ימים טובים יותר. האלימות והוונדליזם ברחובות אולי נפסקו, אבל הצלקות שהם השאירו לאנשים בלב, עמוקות. כמעט בן לילה שכנים הפכו לאויבים וחברים הפכו ליריבים. העיר, שהייתה מודל לדו קיום אמיתי, הלכה לאיבוד בתוך רוחות המלחמה. אבל אפשר להחזיר את יפו לתושבים, לאלה שבאמת אוהבים ומוקירים אותה, כעיר לשלוש הדתות.
האני קראוון, מבעלי חומוסיית עלי קראוון-אבו חסן, נולד בשכונת עג'מי ביפו. 15 שנה קודם לכן, גם בינו גבסו, המוכר יותר בתואר דוקטור שקשוקה, נולד גם הוא ביפו, בבניין גבוה סמוך לשדרות ירושלים, מרחק קצר מביתו של קראוון. השבוע, הם נפגשו בחומוסייה הקטנה על הגבעה ליד הים, ושם, כשרק צלחת חומוס מפרידה ביניהם, ניסו השניים להבין מה בדיוק קרה ליפו שהם כל כך אוהבים.
"ליפו יש את הייחודיות שלה", אומר האני קראוון. "אנשים חיים בה במשותף ובכבוד הדדי. אני גדלתי במקום מעורב, היו כאן שכנים יהודים לצד ערבים, אבל לצערי יש אנשים שאוהבים לחבל בזה. במהלך המהומות לא פחדתי על המסעדה שלי, אבל מדאיג אותי שהגענו בכלל למצבים האלה". החומוסייה המשפחתית של עלי קראוון נפתחה לפני 70 שנה. מנת הדגל שם היא המסבחה, ובשבילה אנשים מגיעים למסעדה מכל קצוות הארץ והעולם.
גבסו, הוא לקוח קבוע במקום, מאז שהוא זוכר את עצמו. הוא, וסבא של האני (עלי, האיש שהקים את האימפריה) היו מיודדים. גבסו נזכר איך היה מגיע למסעדה הקטנה על הגבעה, ושם למד לנגב חומוס. "בשבועיים האחרונים הייתה כאן הרגשת לחץ ופחד", מודה גבסו, "נסעתי עם האופנוע שלי בין פחי זבל בוערים שעלו באש, והייתה נוכחות מוגברת של משטרה ברחובות. ראיתי בשבועיים האלה דברים שאף פעם לא ראיתי. תמיד יש לי דאגות ומחשבות ואני מבין שאין ביטוח לכלום בחיים".
"יפו היא קסומה", מסכם קראוון, "היא אותנטית, קסומה, ויש בה הרמוניה של אנשים. אנחנו מאמינים בלקוחות שלנו שמגיעים במיוחד ליפו, וחייבים להמשיך במגמה הזאת ובכיוון הזה. הלקוחות שלנו מעורבים, אצלנו אין יהודים או ערבים. כשטעים לאנשים אפשר להתחבר, האוכל מגשר כמעט על הכל".