18 מיליון שקלים חובות ושמונה סניפים השאירה אחריה רשת "עד העצם אקספרס" בנפילתה. הרשת, שלא שרדה את משבר הקורונה, נמכרה בחודש דצמבר האחרון לאיש העסקים אייל רודוב תמורת מיליון שקלים וחצי. רודוב (56), הבעלים של חברת "טרנס אר סחר", אינו מגיע מעולם האוכל או המסעדנות.
רודוב היה הבעלים של חברת ייבוא של גופי תאורה לתעשייה ושל חברה שעסקה בייבוא רכיבי אלקטרוניקה והחזיקה מפעל באופקים ובו כמה מאות עובדים. את החברה השנייה הוא מכר לפני כשנתיים, וחברת גופי התאורה עדיין בבעלותו.
אבל בשנה האחרונה רודוב מגדיר עצמו כפנסיונר, והתמסר לתחביבים שונים, תוך שהוא מנסה לגשש לעבר מיזם חדשני בתחום האוכל המהיר. אבל אז הוא שמע על הרשת שפשטה רגל, והחליט שהוא הולך על זה. בדצמבר האחרון רכש רודוב שמונה סניפים סגורים של "עד העצם אקספרס".
על אחד מהם הוא ויתר ("לא ראינו עין בעין את הדברים מול בעל הנכס"), ואת שבעת הסניפים האחרים הוא הקים לתחייה - לפני שבוע נפתח הסניף הראשון בשם החדש של הרשת "סמאש בורגר עד העצם", שם שהתחייב בפני בית המשפט לשמור כחלק מהליך של שיקום הרשת. על התפריט החדש הופקד השף איל לביא (פסטיס, רוקח 73), מכר ותיק של רודוב, המשמש גם כיועץ קולינרי ברשת החדשה.
הסניף הראשון נפתח לפני שבוע בקניון G כפר סבא; אתמול (א') נפתח הסניף הראשון בתל אביב בשדרות רוטשילד פינת אלנבי; הסניף באבן גבירול בתל אביב ייפתח בעוד יומיים (ד'); סניף פתח תקווה הכשר ייפתח בחמישי; ושלושת הסניפים הנותרים ברעננה (כשר), הוד השרון ורמת השרון ייפתחו במהלך השבוע הבא. בחישוב פשוט - שבעה סניפים חדשים פתח רודוב תוך שבועיים בלבד.
"אני אדם שופע רעיונות בכל מיני מיזמים. אחרי שמכרתי את החברה התפנה לי זמן ואמרתי לשף איל לביא, שאותו אני מכיר עוד מימי הלימודים שלו בתדמור, שאני רוצה להקים מיזם בתחום האוכל המהיר, זה משהו שאף אחד עוד לא עשה", סיפר רודוב ל-ynet. "אבל איל אמר שבדיוק התפרסמה מודעה למכירה של רשת עד העצם אקספרס. ביום רביעי בתחילת חודש דצמבר האחרון נפגשתי עם בעלי השליטה שפשטו רגל, וביום ראשון כבר קניתי את הרשת".
לא חששת בתקופה כזאת להשקיע מיליון וחצי שקלים ברשת שקרסה?
"מסעדנות זה עסק וצריך לדעת להחזיק אותו. אני עובד בצורה שונה מכל שאר השחקנים בעולם הקולינריה - אני נכנס לביזנס לא רק מתשוקה וחלומות רומנטיים אלא גם ממקום של כדאיות עסקית. יש לי יועץ שמלווה אותי בפן העסקי. אני לא מגיע מהתחום ובגלל שאני לא חושב שאני האיש הכי חכם בעולם אני מרפד את הסביבה שלי ביועצים. זה עולה לי הרבה כסף".
ובכל זאת, לקחת חתיכת הימור.
"כשניתחתי את הסיבות לכישלון הרשת הבנתי שאני יכול לקחת אותה בעיניים עצומות. אל תשכחי שבתחילת הפעילות של הרשת היה שם אחלה אוכל, והיא הייתה אחת הרשתות הכי טעימות למזון מהיר. הרשת התחילה למכור סמאש בורגר ועם הזמן עברה להמבורגר רגיל. אנחנו חזרנו לנקודת ההתחלה של הרשת ומציעים רק סמאש בורגר. אבל לפני האוכל הכל מתחיל ונגמר בניהול, כמו בכל עסק. גם לנהל מסעדה צריך לדעת, ומי שמנהל טוב יכול לנהל חברת היי-טק ולמחרת לנהל חברת המבורגרים, כי הוא מנהל. לתחום המזון נכנסים הרבה שחקנים רק כי יש להם תשוקה לתחום. הם לא יודעים לנהל ובגלל זה הם נכשלים".
כמה השקעת עד עכשיו ברשת?
"שילמתי על הרשת מיליון שקלים וחצי ובחודשיים האחרונים מאז הרכישה השקעתי בה סכום דומה. אבל אני יודע שזו הייתה עסקה טובה כי יום אחרי שרכשתי את הרשת פנתה אליי רשת קצביות ("האחים לגזיאל", ת"ג) והציעה לי מיליון שקלים יותר ממה ששילמתי. יכולתי לעשות מיליון שקלים ביום אחד אם הייתי מסכים למכור".
לא ברור אם זה אומץ או טפשות לסרב להצעה כזאת.
"אדע בעוד שנה אם זה היה נבון או לא נבון, אבל אני יכול להגיד שעורכי הדין שלי כמעט הרביצו לי. אבל אני רציתי את האתגר, תחום המסעדנות הוא תחום שאני לא מכיר, ואני אוהב אתגרים בחיים אז רציתי לראות אם אני יכול להצליח גם כאן כמו שהצלחתי במקומות אחרים, רציתי לבדוק אם אני יכול לקחת עסק כושל ולהפוך אותו למוצלח וריווחי. אני לא צריך את עד העצם בשביל לחיות. עזבתי בשביל הרשת חיים נוחים של פנסיונר. השף איל אמר לי 'מה פתאום אתה רוצה להיכנס לעסקי המזון, השתגעת?', אבל ככה אני אוהב את היועצים שלי, כאלה שלא אומרים לך מה שאתה רוצה לשמוע, אלא את האמת בפנים. זו נקודה חשובה חשוב אצל יועץ, גם אם כולנו רוצים לשמוע שהכל בסדר".
אם לא יבואו הרבה אנשים - נפסיד
רודוב גרוש, אב לשני ילדים ומתגורר בהוד השרון. הבת שלו אחראית על המדיה החברתית (היא תהיה גם הפרזנטורית בטיקטוק) והבן אחראי על כל נושא המחשוב והתוכנות. רודוב לא מתכוון לפעול בשיטה שבה פעלו הבעלים הקודמים של הרשת - בעלות על כל הסניפים - אלא מתכנן למכור זכיינויות. היעדר הזכיינויות בגלגול הקודם של הרשת, היא לדבריו הסיבה לכישלון שלה: "הטעות של בעלי הרשת הייתה שהסניפים לא היו בזכיינות. אם הם היו בזכיינות אז הם לא היו פושטים את הרגל בזמן הקורונה. אני מחפש זכיינים אבל אני רואה את נושא הזכיינות קצת אחרת ממה שמקובל בעולם המזון".
תסביר.
"זכיין צריך להרוויח, ואם הוא לא מרוויח אז אני לא רוצה שיהיה זכיין. אני מאמין בשקיפות עם הזכיינים, אני לא מאמין בלגזור עליהם קופון מול הספקים. חוץ מזה אני רוצה לתת לזכיין סניף מוכן ועובד, שיפצנו את כל הסניפים וגייסנו צוות לכולם. הבאתי שבעה צוותים של משפצים שעבדו במקביל על כל הסניפים".
ומאיפה עובדים? אנחנו נמצאים בתקופה שבה מסעדנים ושפים משוועים לידיים עובדות.
"תוך חודש אחד גייסנו מנהלים לכל הסניפים ועובדים לכל הסניפים. כשאומרים שאנשים לא רוצים לעבוד זה נכון כשמשלמים להם 32 שקלים לשעה, אבל כשאתה משלם שכר הוגן פתאום אתה מוצא עובדים".
שכר הוגן כולם רוצים לשלם, רק שאף תוכנית עסקית לא מכירה את הסכומים שמבקשים היום עובדים בתחום. מסעדנים רבים ומנוסים טוענים שזה פשוט לא מסתדר כלכלית.
"בגלל שלא הגעתי מענף המסעדנות אז אין לי קיבוע מחשבתי. אני טוען שאם המסעדה תיפול על שכר העובדים, אז עדיף שלא תפתח בכלל את הדלת. אם זה הרווח שלך בעסק זה לחסוך על העובדים אז אל תפתח מסעדה. אני רואה את העובדים עובדים קשה במטבח על הפס בחום אימים, הרבה מאוד שעות, ואני חושב שעובד צריך להרוויח ולצאת עם חיוך בסוף החודש".
אבל מה עם המספרים?
"בואי נדבר בעוד שנה בדיוק ונראה אם אסגור את הרשת ואגיד שזה בגלל שכר העובדים לא הצלחתי להחזיק את המסעדות. עובדה שהצלחתי לגייס תוך חודש אחד צוותים לכל שבע המסעדות, זה משהו כמו 70 איש בחודש. עשינו את זה דרך קמפיין גיוס אינטרנטי וגייסנו עובדים טובים וגם מנהלים טובים".
ומה עם האוכל?
"במשך חודשיים טעמתי 150 קציצות מספקים שונים, עד שבחרנו ספק מרמת הגולן. הם משתמשים בפרות מבכירות ולכן יש להמבורגר שלנו טעמים חזקים ועמוקים של בשר. המבורגר בסיסי עולה 36 שקלים ומשם זה מטפס לפי הגודל ולפי התוספת שבוחרים, איל לביא עשה תוספות מטורפות".
גם המחיר נראה קצת תלוש מהמציאות, היום הכל יקר.
"רווח בסופו של דבר נובע מכמה המבורגרים אמכור ביום. יש שתי שיטות שבהן מנהלים נוקטים בשביל להרוויח – השיטה הראשונה היא להקטין את ההוצאות והשיטה השנייה היא להגדיל את ההכנסות. המטרה שלי היא שאנשים יאהבו את ההמבורגר ובזכות כמות האנשים הגדולה אנחנו נרוויח כסף. אם לא יבואו הרבה אנשים - נפסיד. אני מהמר על לא לחסוך בהוצאות אלא למכור יותר המבורגרים. באמונה שלי זה שאם אני אעשה מוצר כזה במחיר טוב אז אין שום סיבה שהעסק לא יצליח. אני לא מסעדת גורמה שאנשים צריכים לחשוב עשר פעמים בשביל להגיע אליה".
ומה בנוגע לסניפים נוספים?
"אני לא רוצה לנהל אלפי אנשים, אז אם יהיו לי זכיינים אני יוכל לפתוח בשנה עוד 20-30 סניפים, רק שאני צריך את הזכיינים בשביל זה. אני עובד מהר, אין לי בעיה לפתוח. אולי בעתיד אני אתפוס את הראש ואגיד מה עשיתי, אבל כרגע אני בתחילת הדרך אז אני אופטימי מאוד".
ואת מיזם האוכל המהיר שעבדת עליו קברת במגירה?
"לא בדיוק. המוצר הזה מוכן וטעים מאוד אבל כרגע הוא מטוגן ואני רוצה להפוך אותו לאפוי. אני יכול מחר לצאת עם זה אם אני הולך על הגרסה המטוגנת, אבל אני מתעקש על אפוי. אני שומר את זה עדיין בסוד כי דקה אחרי שאני אצא עם זה ברור לי שכולם יעתיקו אותי".
