מידי יום בדיוק בשעה 15:00, סשה טרופנוב, מהנדס צעיר בחברת אמזון, הקפיד על מנהג קבוע – הפסקת קפה עם החברים שאיתו, כך במשך עשור. בשבת השחורה, משפחתו של סשה, שעלתה מרוסיה לפני 25 שנים – נחטפה כמעט כולה מקיבוץ ניר עוז לעזה, וכעת קמפיין רשת מזמין את כולם לשמר את המסורת של סשה, ולתעד את הרגע עם כוס הקפה, כמו שהוא כל כך אהב.
כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך:
"בכל יום, בשעה 15:00, אנחנו קוראים לכולם לעצור את היום שלהם – לא משנה איפה הם נמצאים, ולשתות כוס קפה, בשביל סשה", קוראת גל פרקטובניק, חברתו הטובה של סשה טרופנוב.
4 צפייה בגלריה
סשה טרופנוב, חטוף בעזה
סשה טרופנוב, חטוף בעזה
סשה טרופנוב, חטוף בעזה
(צילום: באדיבות המשפחה)
"אנחנו מזמינים את כולם לעשות את ההפסקה הזו, לחשוב עליו רגע ולהתפלל שהוא וכל החטופים יחזרו הביתה". מנהג הקפה של סשה ליווה אותו בכל מסגרת חברתית שאליה הגיע בשנים האחרונות: הוא היה הקפיד לאסוף את כל מי שנמצא סביבו, לקחת הפסקה קטנה מהיום ולשתות כוס קפה.
בשבת השחורה סשה נסע עם בת זוגו, ספיר כהן, לבית הוריו בניר עוז, לחגוג איתם את שמחת תורה. המחבלים שחדרו לקיבוץ רצחו את אביו, וחטפו את סשה יחד עם אימו, סבתו ובת זוגו. "שלושה דורות נרצחו ונחטפו, ממש משפחה שלמה", מספרת פרקטובניק. "אם המשפחה הזו לא חוזרת לכאן – אין לה זכר בארץ. זה לא עולה על הדעת, אין אפשרות כזו, הם כולם יחזרו לכאן – אחרת זו באמת שואה", הוסיפה.
משפחת טרופנוב עלתה ארצה מרוסיה לפני 25 שנים, והתמקמה בקיבוץ ניר עוז. ויטלי עבד במפעל חקלאות בקיבוץ, ילנה עבדה בחברת נירלט ואירנה (אמה של ילנה) הייתה רופאת ילדים במקצועה. סשה הוא בנם היחיד של זוג ההורים, ולפני חודשיים בלבד עבר לגור עם בת זוגו ברמת גן.
"אין להם בני משפחה נוספים בארץ, וברוסיה ישנם בודדים. המשפחה בחו"ל מודעת למצב, אבל לא יכולים לסייע בגלל קשיי המרחק. הם משתפים אותנו בגילויי אנטישמיות, אירועים שהם מתמודדים איתם בימים אלו. מהרגע שהכל קרה – הקמנו חמ"ל שבו חברים כל החברים של סשה לאורך השנים. אנחנו המשפחה שלהם, ואנחנו עושים כל מה שאפשר כדי להחזיר אותם הביתה", אמרה פרקטובניק.
4 צפייה בגלריה
סשה טרופנוב, חטוף בעזה
סשה טרופנוב, חטוף בעזה
(צילום: דרור גולן)
4 צפייה בגלריה
סשה טרופנוב, חטוף בעזה
סשה טרופנוב, חטוף בעזה
יומולדת לסשה טרופנוב בכיכר החטופים בתל אביב
(צילום: דרור גולן)
ילנה, אימו של סשה, הופיעה בסרטון שפרסם חמאס. "זה היה אות חיים ממנה. אני בקשר עם חברות של ילנה, הן זיהו אותה בסרטון ואמרו שהיא נראית מוטרדת, עצובה ומפוחדת. אנחנו לא יודעים מה היא יודעת – יכול להיות שאפילו לא יודעת שבעלה נרצח ושכבר היינו בלוויה שלו. אנחנו מקווים מאוד שהם לפחות כולם ביחד – שלפחות יש להם אחד את השני ברגעים החשוכים האלו ", אמרה פרקטובניק.
בסוף השבוע (11.11) היה יום הולדתו ה-28 של סשה, והחברים בחרו לציין את היום בכיכר החטופים בתל אביב. "הבאנו עוגה, בלונים צבעוניים ופיזרנו על השולחן החגיגי תמונות שלו, שאנשים יוכלו להשאיר ברכה שתחכה לו כשיחזור. סביב השולחן יש כיסאות ריקים, שמחכים לכל החטופים שיחזרו. היום אנחנו חוגגים בשבילו – ומחכים לחגוג איתו", הוסיפה פרקטובניק.
"סשה בחור חכם ביותר, גאון. אוהב ספורט, אין לו יום ללא אימון והוא מקפיד על אורח חיים בריא. סשה הוא גם אדם צנוע ושקט, חבר טוב ורגיש מאוד, תמיד אנחנו צוחקים שכמה שהוא גבוה (1.90) – ככה הוא רגיש ", שיתפה פרקטובניק.
החברים של סשה החליטו ליזום פרויקט מרגש, שישמר את המנהג שסשה לא יכול להקפיד עליו בימים אלה: הם פנו לקפה טורקי של עלית שמיד נענו לבקשה והסכימו לקחת חלק בקמפיין. בחמישי האחרון הגיעו נציגי החברה למטה החטופים והגישו כוסות קפה, כמנהגו של סשה, בדיוק בשעה 15:00, לכל בני משפחות החטופים והחטופות שנכחו במקום.
קמפיין רשת שנועד להדהד את סיפורו של סשה ומשפחת טרופנוב, מזמין אתכם לשמר את המנהג של סשה – לשתות כוס קפה בשעה 15:00, להצטלם ולפרסם עם ההאשטג Coffee4Sasha#.
סרטון הסבר מחמ"ל החברים של סשה:
דבר הקמפיין הגיע גם אל מותג הקפה love, coffee ששמעו גם הם על המנהג של סשה, והחליטו לשלוח בקבוקי קפה לחמ"ל החברים: "בשבוע שעבר, בשיתוף משפחות החטופים במטה, בחרנו לשנות את בקבוקי הקפה שלנו ולהדפיס עליהם קולאז' עם תמונותיהם של כל החטופים. הרעיון נולד מתוך תחושת הזדהות עמוקה עם המאבק לחזרתם הביתה. אנחנו מבינות שזו המלחמה של כולנו – והקפה זו הדרך שלנו לקחת בה חלק", משתפות ליאור אקרמן וירדן קסוטו בושל, מנהלות המותג.
4 צפייה בגלריה
סשה טרופנוב, חטוף בעזה
סשה טרופנוב, חטוף בעזה
קפה למען החטופים בעזה
(צילום: love coffee)
"לקוחות שקיבלו את הקפה שיתפו בחוויה האישית שלהם מהתקופה הזו. קיבלנו תגובות, חמות תומכות ומחזקות", הוסיפו. ירדן וליאור מספרות שתמונות החטופים על בקבוק הקפה מעוררות שיח, משמרות את הסיפורים של כל אחד ואחת מהם ומהן ומזכירות לכולנו שהחזרה שלהם צריכה להיות בראש סדר העדיפויות. "שינוי הבקבוק הוא מחווה של סולידריות שנותנת לכולנו כוח להמשיך את המאבק, גם בפעולה שגרתית כמו הכנת קפה", סיכמו.